בתשובה להאייל האלמוני, 12/12/05 15:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. נראה לי שהמתמטיקאי עוסק באמירה "אם נניח את A ו-B נקבל שנובע C" ולא באמירה "לדעתי לא ניתן להניח את A ו-B". כמובן שאפשר להיות מתמטיקאי מבריק ובה בעת גם לומר שלא ניתן להניח את A ו-B - אבל את זה תעשה תחת הכובע של הפילוסוף. אבל זו באמת דעתי בלבד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לזה קשר לאינטואיציוניזם. האינטואיציוניזם היה אסכולה בחקר יסודות המתמטיקה, שכל קשר בינו לבין אינטואיציה היה רק בראשם של הוגי האסכולה. עיקרה של התורה היה ביטול חוק "השלישי הנמנע", ומכאן בביטול שיטת ההוכחה בשלילה (בסתירה ברורה לאינטואיציה של רוב בני האדם...). זו טענה פילוסופית, אבל האינטואיציוניסטים גם לכלכו את הידיים במתמטיקה ממש - בניית תורות מתמטיות, או בנייה מחדש של התורות הקיימות (מה שנשאר מהן) תחת המגבלה האמורה. האסכולה היתה פעילה באזור תחילת המאה העשרים, ולמיטב הבנתי דעכה די מהר; אני מופתע קצת אם האלמוני מעליך צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה איך זה סותר. כשברואר אומר ''עזבו אתכם מהמשפט החנטרישי שלי, הוא מבוסס על הנחות גרועות'' הוא פילוסוף. כשהוא אומר ''תראו איזה דברים נחמדים פיתחתי תחת המגבלות הקיימות'' הוא מתמטיקאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הבנתי מה אמרת קודם, סליחה על ההצקה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |