 |
|
 |
||
|
||||
 |
המממ... נראה לי שאנחנו לא מדברים על אותו דבר כשאנחנו מדברים על לוגיקה. אתן לך דוגמא: כלי נפוץ בטיעונים של מדעי המדינה (וגם של המדעי) הוא האינדוקציה - הסקה מהפרט אל הכלל, מניסוי מסוים אל עיקרון כללי. אלא שיום הראה שלא ניתן להוכיח עיקרון זה באמצעים לוגיים מבלי להניח אותו מלכתחילה. מה דעתך על כך? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אינדוקציה טהורה, ככלי לוגי, כנראה שתקפה רק במתמטיקה. אינדוקציה ככלי מחקר היא לא דבר רע כשלעצמו. אך אין זה אומר שהתיאוריה הכללית היא נכונה - לא נעשתה פה הסקה לוגית בעלת תוקף. התיאוריה תיחשב כנכונה רק כששאר הנבואות שלה יאוששו, וגם אז רק כל עוד לא נמצאו תצפיות סותרות. אך נדמה שכשחוקרים מסוימים באנתרופולוגיה וסוציולוגיה מדברים על אינדוקציה, הם לא רק מדברים עליה ככלי להגיע לשאלות ולעזור בניסוח תיאוריות. הם מסתכלים על תהליך המחקר שלהם כעליון מבחינה מדעית על התהליך ה''שמרן'' וה''מנותק'' של חוקרים במדעים המדויקים (העוסקים ברדוקציה ו''אטומיזם''). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג על מה אתה מדבר. אחד אחד: 1. מה שאתה קורא "אינדוקציה טהורה" הוא פעולה מתמטית התקפה על קבוצות מסוימות של מספרים ולא ניתן להסיק ממנה דבר על העולם האמיתי. 2. איך "יאוששו" את התיאורייה? אם תקרא את יום ואת פופר תראה ששום נתון שהוא לא יכול להוכיח תיאוריה (אלא רק להפריך אותה), ולכן גם למושג "לאושש" אין מובן אמיתי. 3. המשפט האחרון שלך הוא קצת סלט: אינדוקציה לא מנוגדת לרדוקציה (אולי אתה מדבר על אינדוקציה ודדוקציה?) ורדוקציה זה משהו אחר לגמרי. כמו-כן, אני לא חושב שחוקרים בסוצ' ואנת' מדברים על אינדוקציה, או רואים דווקא בה את היתרון של סוג המחקר שלהם על מדעי הטבע (אני לא בטוח שהם בכלל רואים את המחקר שלהם כנעלה יותר). בקיצור, לא הבנתי מה אתה רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. "לאשש" אין פירושו "להוכיח". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה פירושו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להוסיף סבירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה בדיוק מה שניסיתי להגיד - לאינדוקציה מחוץ למתמיטיקה אין שום תקפות לוגית. 3. תאמין לי, אני מודע להבדל בין רדוקציה לדדוקציה. אני משתמש בשניהם, כי שניהם הם רעיונות מעט "נלוזים" בחוגים מסוימים באקדמיה. לגבי החוקרים בסוצ' ואנת' - לפחות מנסיוני הם אכן מדברים על אינדוקציה ואכן רואים בה שיטה עליונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי נקודה 2. מאז יום ופופר נכתבו ונהגו כמה דברים בפילוסופיה בכלל ובפילוסופיה של המדע בפרט, ואחד הדברים שברורים לי זה שתאוריות מאמתות הן יותר מעניינות ממשפט ההפרכה של פופר. כבר וויליאם היואל, אותו פילוסוף שכתב את פילוסופיית המדע הראשונה, בחצי הראשון של המאה ה- 19 והקדים את פופר בהרבה (foreshadowed and more) הציע כמה דרכים מעניינות ומתקדמות לתימוך תיאוריות מדעיות. ובהקשר של הדיון כאן באינדוקציה, מעניין לקרוא את ההגדרה של היואל ל"קונספציה" של אינדוקציה מדעית, שהיא פחות פשטנית מאלו המוזכרות דלעיל: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. למה? הנה, למשל, יש כאן כמה אנשים שמוכיחים באינדוקציה את קיומו של מעמד הר סיני. אחרים מתווכחים איתם על הפרטים, כלומר אם באמת הם הראו שמתקיים התנאי השני של האינדוקציה, אבל לא על המתודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל תמיד אפשר לטעון שחייזרים השתילו בכולם את הזיכרון. אפילו המאמינים אומרים ש"לא *סביר* שעשרות אלפי אנשים ישקרו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה על השתלת זכרון לא מעניינת. אני יכול לטעון גם שבאקסיומת האינדוקציה המתמטית ישנה טעות יסודית שאיננו מבחינים בה בגלל שהחייזרים מסתירים אותה מאיתנו, ולכן אין להסתמך עליה. נכון, כמו שלא סביר שכל הניסויים שאיששו את תורת היחסות היו שגויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק רוצה להעיר שאם אתה מתכוון אליי, אז אני לא ניסיתי להוכיח באינדוקציה את קיומו של הר סיני. אני חושב שהרבה מתוך האי-הסכמות כאן באייל נובעות מחוסר שימת לב לדקויות. זה לא קשור לדיון הנוכחי, אבל רציתי להבהיר. תודה ויום טוב :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום טוב גם לך. לא התכוונתי דווקא אליך (אני לא מעוניין לעסוק בדקויות של מי טוען שבידו הוכחה ומי טוען שבידו עדות מסייעת) אבל כל טיעון המסירה הוא דוגמא לשימוש באינדוקציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, הוא בהחלט שימוש באינדוקציה. זה לדעתי מה שיפה בו (בלי להתייחס או לפתוח דיון על נכונותו. פשוט אין הרבה טיעונים מתחומים חוץ מתימטיים שמשתמשים כך באינדוקציה מתימטית). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |