בתשובה לסמיילי, 08/12/05 9:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא יצאתי למסע צלב נגד הסקרים. רק הזכרתי שהם כלי בעייתי לחיזוי התוצאות הסופיות של הבחירות, ונדמה לי שהסכמנו שזו בעיה קשה עד בלתי אפשרית. אני רואה את זה כך: יש קבוצה כלשהי של אנשים שהשאלה הזו (מה יקרה בבחירות) מסקרנת אותם, או שחושבים שהם מבינים בה יותר מהאדם הממוצע. חלקם יודעים לקרוא סקרים היטב (למשל חוקרים מסוימים במדע המדינה, או סטטיסטיקאים). לאחרים יש כשרון לזהות מגמות בדעת הקהל לפני שהן מתרחשות, וקבוצה שלישית אולי מתגוררת באזורים שבהם גרים מתלבטים רבים ויש לה אינטואיציה טובה לגבי הקולות הצפים. המצב האופטימלי היה לו כל אחד היה יוצא לחיפוש אקטיבי אחר אינפורמציה בתחום בו הוא מתמחה, וביחד היו מייצרים תחזית שמשקללת את כל הגורמים. זהו ה-"שוק" האידיאלי (וייתכן, כמובן, ששוק כלכלי בכלל לא יכול להשיג את המטרה הזו, וצריך מנגנון אחר). בכל מקרה, האנשים האלו לחלוטין לא מהווים (ולא צריכים להוות) מדגם מייצג של האלקטורט מפני שתפקידם הוא לנתח אינפורמציה ולא לספק אותה. למשל, בשוק ב- iowa ב- 1988, שנתן חיזוי לא רע של תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב, היה רוב מוחלט בין הסוחרים לגברים לבנים ומשכילים - בהחלט לא הפרופיל של המצביע הממוצע. בנוסף, המחקר זיהה בשוק שתי קבוצות עיקריות של אנשים (בחלוקה מאד מאד גסה): - Wishful thinkers: שהיו אנשים שקנו את המניות של המפלגה לה התעתדו להצביע, ללא קשר למחיר. - Market makers: כאלו שבתיקי ההשקעות שלהם היה ייצוג בולט למפלגה לה לא התעתדו להצביע, כשתוכן התיק השתנה בהתאם למחירים בשוק. עכש"ז, באופן סטטיסטי, הקבוצה השניה הרוויחה יותר - אם כי לא בהכרח מדיוק בחיזוי התוצאות הסופיות, אלא גם מתנודות המחירים בשוק במהלך הקמפיין: אפקט ההילה, העימותים הפומביים בין המועמדים, ובמידה רבה גם מהקניות האמפולסיביות של ה- wishful thinkers. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי הרבה מה להוסיף, אני מסכים אם רוב מה שכתבת, ועדיין שתי נקודות: א. הפרופיל של המצביע הממוצע בארה"ב הוא דווקא כן (ועל אחת כמה וכמה, ב-88) גבר לבן עשיר. ב. הבעיה היא, וזאת בעיה יותר קשה בישראל (הרב שבטית, הרב מפלגתית, בעלת אחוז ההצבעה הגובהה, וחסרת היציבות הפוליטית) שאם המשקיעים לא מייצגים, ואין להם כלים אובייקטיביים (כמו סקרים), יווצר מצב שהשוק יפספס לגמרי תנודות שקורות במקומות בהם אין משקיעים (למשל, אצל הערבים, החרדים וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מסתמך על הניתוח הסטטיסטי של עורכי המחקר, שטרחו להדגיש היטב את ההבדלים בין הרקע ומאפייני ההצבעה של קבוצת הסוחרים (רובם סטודנטים ומרצים בפקולטאות למדע המדינה ולמנהל עסקים באונ' של iowa, נדמה לי שרובם גם הצביעו לדמוקרטים) לבין קהל המצביעים. מחקר דומה נערך ב- 1993 בקנדה, שגם בה יש מידה מסוימת של הטרוגניות ושיטה רב מפלגתית. השוק פעל באינטרנט ודיוק החיזוי היה לגמרי לא רע. חלק מהמשקיעים זיהו לפני הסקרים מגמות ארוכות טווח, כמו נפילתה של מפלגת ה- PC ועלייתה של המפלגה הבדלנית של קוויבק. בסקרים נרשמה ל- PC ירידה איטית, הדרגתית וכואבת - אבל (עכש"ז), בשוק הצניחה היתה יותר מהירה וקונסיסטנטית. ב. יש מספר חוקרים שמנסים לחזות תוצאות בחירות ע"י מודלים ורגרסיות (בהצלחה חלקית ביותר). בכל מקרה, במודלים האלו יש משתנים נוספים (למשל, משתנים מקרו כלכליים ואולי גם בטחוניים) שיש להם מתאם מסוים עם תוצאות הבחירות והם יותר יציבים ממשאלי דעת קהל, שסובלים לפעמים מתנודתיות גבוהה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |