בתשובה לסמיילי, 07/12/05 12:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ב. למיטב ידיעתי, אפקט האלו מטה תוצאות של סקרים. בארה"ב בדקו את נתוני הסקרים בתקופות בהן שתי המפלגות בוחרות את מועמדיהן (במסגרת הועידה הדמוקרטית וזו הרפובליקאית, ובד"כ לא באותו זמן), וראו שהסקרים מראים על עליה קונסיסטנטית למפלגה שמקבלת חשיפה תקשורתית בזכות הועידה, ללא קשר לתוצאות הבחירות לאחר מכן. מדובר על סקרים של המכונים הגדולים (גאלופ, וכו'), שמודעים להטיה ובכ"ז ממשיכים לפרסם את התוצאות הלא-מנורמלות. ג. לעניות דעתי התוצאות המנורמלות לא מתפרסמות מפני שהן משעממות ולכן לא מוכרות עיתונים. מה הטעם לפרסם סקרים שהשורה התחתונה שלהם, שבוע אחרי שבוע, היא "גם השנה ההצבעה תהיה על בסיס שבטי"? הרבה יותר מעניין לפרסם כותרות מסוג "רעידת אדמה פוליטית: המפטי דמפטי מוביל בסקרים". מעבר לזה, אף אחד לא מצפה מהסוקרים לחזות משהו כל כך הרבה זמן לפני הבחירות, כשהכל עוד פתוח ותלוי במה שיעשו המועמדים. אפילו בשבוע שלפני הבחירות קורות לפעמים טעויות חיזוי גדולות גם לסוקרים רציניים. מצד שני, הסקרים נותנים אינדיקציה כלשהי למועמדים על הצלחת הקמפיין. ברמה יותר כללית, הבעיה של חיזוי התנהגות אנושית (למשל, איזו אופנה תתפוס בחנויות הבגדים בשנה הבאה, איזה gadget יצליח להלהיב את היאפים, וכו') היא פשוט בעיה קשה ואולי בלתי פתירה, ממש כמו שקשה לחזות התנהגות של משקיעים בשוק כלכלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ב. זהו, שזה לא הטיה, זה בדיוק מה שזה. תשובה לשאלה ''מה היו תוצאות הבחירות אילו הן היו נערכות היום''. ג. עם תוצאות הסקרים משעממות, העיתונים יפסיקו לשלם עבורם, ובטח שלא יעוותו אותם. ''מזלנו'' שאנחנו חיים במדינה בה הפוליטיקה אף פעם לא משעממת. הבעיה של חיזוי התנהגות אנושית היא בלתי פתירה, ובכל זאת, כל פוליטיקאי וכל איש עסקים צריך לקבל החלטות. בשביל זה, הוא צריך לחזות את ההתנהגות האנושית. לפעמים הוא מצליח, ולפעמים לא, והסקרים הם ללא ספק כלי עזר טוב למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אני חושב שאנשים רבים לא מצטיינים ביכולת טובה לנבא ''מה היו עושים אילו'' (ואנשים אחרים כן, לכן ההפרדה ביניהם היא חלק מהבעיה). ג. נדמה לי שקמפיין מוצלח נבנה לאורך זמן. אין כל כך משמעות לסקר בודד, אבל כדאי לשים לב למגמה עקבית הנמשכת על פני מספר שבועות. נדמה לי שרוב התהליכים הפוליטיים מתרחשים לאט, ולא קל ליצור סיקור עיתונאי מעניין של תהליכים איטיים תוך כדי התרחשותם. אני לא חושב שיש ויכוח על החשיבות של סקרים כמקור אינפורמציה. מצד שני, לא ברור כיצד לפרש אותם ולמה (או את מי) הם יכולים לשמש. למשל, הדוגמה שנתת לגבי עמיר פרץ מראה שימוש אפשרי אחד. לגבי הערך שבסקרים לצורך חיזוי מראש של תוצאות הבחירות כפי שיהיו בפועל, אני פחות בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אין ספק. ובכל זאת, זה מה יש. לא יודע אם יצא לך פעם לענות לסקר, אבל זה לא ששואלים אותך שאלה אחת ("אילו הבחירות היו נערכות היום למי היית מצביע"). ג. אבל זה בדיוק מה שהעיתונים עושים, מביאים את הסקרים כל שבוע תוך התיחסות למגמות. לסקרים שנערכים היום יש ערך ככלי לצורך חיזוי התוצאות, אבל ברור שהם לא חוזים את התוצאות באופן ישיר. בסקרים שיערכו יום לפני הבחירות יהיה ערך ממשי בחיזוי. אני חושב שאם לא יקרה משהו בלתי צפוי במהלך 24 השעות האלה, הסטיה תהיה בסביבות העשרה מנדטים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |