|
||||
|
||||
ראובן פדהצור כותב על תוכנית הגרעין האיראנית, ועל כך ש"מאז תחילת שנות ה-90, במחזוריות קבועה כמעט, קובע אמ"ן, כי בידי איראן יהיה נשק גרעיני "בתוך כחמש שנים". אלה הן חמש השנים הקבועות ביותר בתולדות המודיעין. לפני שנתיים קבע שר הביטחון, שאול מופז, כי כבר ב-2004 תעבור איראן את "נקודת האל-חזור" בתוכנית הגרעין שלה." הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... פדהצור קושר את "מסע ההפחדות" הנוכחי, לשיטתו, לנסיונות להגדיל את תקציב הביטחון ולמסע הבחירות של אריאל שרון. בסוף דבריו הוא חוזר על המנטרה הקבועה שלו בדבר הצורך בהרתעה מול הגרעין האיראני (שהוא בלתי נמנע לשיטתו), ואני אוסיף את מה שהוא לא אומר, אבל לדעתי מתכוון אליו - במקום השקעה בפרויקט החץ או במניעת ההתגרענות האיראנית. |
|
||||
|
||||
כל מי שמעיין במקורות מדעיים העוסקים בנושאים שיש להם הקשר צבאי ונתקל במספר הרב של שמות מוסלמיים, בד''כ איראניים, מבין מייד שיש הבדל של שמיים וארץ בין עירק למשל ואיראן. אין דרך לדעת אם מדובר בסטודנטים מאיראן או בפליטים איראניים המתגוררים בארה''ב (בד''כ), אבל הקלת ראש ביכולות הטכנולוגיות של איראן אינה במקום. לפי מה שכתבת גם פדהצור אינו עושה זאת. הוא פשוט מציע להתיחס לנשק הגרעיני האיראני כעובדה בלתי נמנעת ולהשקיע בהרתעה במקום במניעה. |
|
||||
|
||||
פדהצור אינו ממציא שום דבר חדש. האג'נדה הביטחוניסטית אינה מאפיינת רק את מדינת ישראל. בארה''ב היא חלק בלתי נפרד מהתהליך הפוליטי הפנימי (וקיסינג'ר אמר ברוב חוצפתו שלישראל אין מדיניות חוץ רק מדיניות פנים). כשאייזנהאור סיים את תקופת נשיאותו הוא הזהיר מפני הממסד הצבאי-תעשייתי. בתקופה ההיא הביאו דוחות לקונגרס על הפער העצוםבמספרי טילים בין ארה''ב לבריה''מ-לטובת בריה''מ. כשקנדי עלה לשילטון ומקנמרה מונה לשר ההגנה, הסתבר שהמצב הפוך. האינטרסים הכלכליים והפוליטיים מנוטים את כיווני המדיניות. בשביל להשפיע על חלוקת עוגת התקציב- מותר הכל, גם לפברק הערכות מודיעין. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |