בתשובה לאסף עמית, 20/01/05 17:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפסקה הראשונה של תגובתך העתיקה הזכירה לי את היונים המיסטיקניות של סקינר. סקינר, אבי הביהביוריזם, דיווח לפני 60 שנה שיונים רעבות בכלובים מפתחות ריטואלים סבוכים כדי להשיג מזון - אפילו שהוא מגיע במרווחי זמן קצובים שאינם תלויים בהתנהגותן. זה הזכיר לכולם עמים באזורים צחיחים אשר חותכים בבשרם כדי לרצות את אל הגשם. לדוגמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מחקר התנהגותי ראוי שיתבצע בסביבתו הטבעית של מושא המחקר. למה יונים בטבע לא מתנהגות באופן שתיעד סקינר? האם יכול להיות שהעובדה שסקינר כלא והרעיב את בעלי-החיים הללו קודם לכן במעבדתו היא הסיבה העיקרית לכך שהם התנהגו באופן הזה? גם אסירים מהמין "הומו סאפיינס" שמוחזקים בתנאים קשים במשך זמן ממושך מפתחים כל מיני ריטואלים פרטיים שכוללים נענועים של הראש, הליכה במעגלים, בהייה בקיר וכיו"ב. בדרך כלל זה לא מהווה סימן שהם החלו פתאום להאמין באמונות טפלות אלא עדות לכך שהם מתחילים לאבד את שפיותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאה שניה, תגובה 350897 שלי פלצנית בטירוף. מי אני, שלמד מפי השמועה על הניסוי המפורסם, ולא יודע דבר על פסיכולוגיה, שאכתיר את סקינר על בסיס זיכרון עמום בתואר התמוה "אבי הביהביוריזם"? אבקש את סליחת האיילים. ולשאלתך: עד כמה שאני יודע, בתנאי שבי, יונים לומדות לבצע מטלות מסובכות, כגון הקשה על דוושות לפי סדר, כדי להשיג מזון. באופן עצמאי הן לומדות לבצע "ריטואל רציונלי" לקבלת מזון. הן לא איבדו את שפיותן. לפיכך, לא תנאי השבי במעבדה הביאו להתנהגות המפתיעה של היונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין העובדה שיונים באופן כללי מסוגלות ללמוד דברים מסובכים גם בשבי לבין מה שקרה ליונים במעבדה של סקינר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שניתן לסכם זאת כך: כאשר יש קשר בין הקשה על דוושות לבין קבלת מזון, יונים מוצאות אותו. כאשר אין קשר כזה, הן ממציאות אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיבה מיוחדת ש"לסיכום" אתה חוזר על הטיעון המקורי שלך ומתעלם לגמרי מההסבר האלטרנטיבי (האפשרי) שהצעתי לתופעה הזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אינני רוצה לקחת לעצמי זכויות שאין לי - ההסבר אינו שלי אלא של סקינר, על פי השמועה. שנית, אילו תנאי השבי הם הגורמים לריטואלים המשונים, הריטואלים היו אמורים להופיע אצל כל היונים. כיוון שלא כך היה המצב, עלינו לחפש הסבר אחר, אשר מבחין בין היונים הרציונליות לבין היונים האי-רציונליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם, המעבדה של סקינר אינה זהה לכל שאר המקומות שבהם מישהו מחזיק יונים בשבי, ולכן אין סיבה להניח שמה שקרה ליונים שהוחזקו בתנאים מסוימים אצלו חייב לקרות גם ליונים שמוחזקות בשבי במקומות אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד הטיעון החדש שלך צודק: ממצא מדעי ייחשב כאמין יותר אם שוחזר בכמה מעבדות בלתי-תלויות. אין לי שמץ של מושג כמה פעמים שוחזר הניסוי של סקינר. מצד שני, הניסוח שלך מעט קיצוני מדי לטעמי. הרי אף אחד מביליון הבקרים שחווה כדור הארץ אינו זהה לבוקר המחרת. ועם זאת, יש סיבה טובה להניח שגם מחר תזרח השמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה טיעון חדש? מהתחלת הפתיל הזה אני חוזר ומציע את האפשרות שהתנהגות היונים קשורה אולי לתנאים שבהם הן הוחזקו יותר מאשר לניסוי עצמו. בתגובתי הראשונה כבר ציינתי שגם אם מישהו יכלא בני-אדם בתנאים קשים לאורך זמן וירעיב אותם, חלק מהם יתחילו להתנהג בצורות מוזרות ו"לא רציונליות" בלי שזה יעיד משהו על הרציונליות של המין האנושי בכללותו. בעיני אין חשיבות לשאלה האם הניסוי שוחזר או לא שוחזר או אם יונים אחרות במקומות אחרים עברו חוויה דומה בלי לפתח ריטואלים דומים, כי כמו שיש בני-אדם שגם אחרי שנתיים בצינוק יישארו צלולים ושפויים ויש כאלה שמספיקים להם שבועיים כדי לאבד את הצפון לגמרי, כך גם בעלי-חיים ממינים אחרים יגיבו מן הסתם באופן אינדיבידואלי לכך שמרעיבים אותם וכולאים אותם למשך פרקי זמן ארוכים. זו הסיבה שכתבתי (שם, שם) שניסויים התנהגותיים ראוי לבצע בסביבתו הטבעית של הנבדק ולא בתנאי שבי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |