|
אני לא חושב שיש כאן סימטריה. אם אתה מניח שיש אלוהים, כלומר ישות בעלת תודעה השולטת בעולם ומשפיעה עליו לפי רצונה, אז צריך להיות לה ביטוי ממשי בעולם. ואם, כמו רוב הדתות, אתה מניח שהיא שואפת לצדק, ומתגמלת את האנשים הטובים יותר (=המקיימים את המצוות), אז היינו אמורים לראות את זה.
העובדה שהעולם הפיזיקלי לעולם לא מתאים את עצמו למטרות ערכיות (למשל, בהקשר יהודי, יורד גשם בסוכות באותה הסתברות כמו בכל יום אחר בעונה של סוכות, אף על פי שזה מקשה על קיום המצווה), והעובדה שאנשים דתיים ומוסריים לוא דווקא מתוגמלים (למשל, כשיש רעידת אדמה, או שיטפון, נהרגים אנשים באופן אקראי, ולא ניצלים הדתיים שביניהם), הן בסיס אמפירי די מוצק לכך שאין אלוהים.
התשובה של האדם המאמין ודאי תהיה שיש אלוהים, אבל הוא לעולם לא מתערב בעולם בצורה מובהקת, אלא שומר על פסיביות כדי לבחון את האמונה של כולנו. אבל זה הסבר קלוש ביותר. מלבד הסתירה הטמונה בכך שישות יודעת כל צריכה לבחון את האמונה של ברואיה, והטיעון המוזר ש*כל* האנושות מועמדת משום מה למבחן, יש כאן התחכמות לא משכנעת שאין לה כל בסיס לוגי. זו בפירוש לא המסקנה ההגיונית מהתבוננות במציאות.
|
|