|
||||
|
||||
זו פרשנות די מעליבה של דבריו. אין ספק שהאיש היה מלא סתירות ועיקש כפרד, אולם אתה מייחס לו טמטום, שלא בצדק. לדעתו של י"ל חיי אדם הינם בעלי חשיבות גדולה, וניתן אולי לומר אף אבסולוטית. מאחר ולחיים ערך אבסולוטי, אין הוא מקבל הכרעות כגון "חייו של פלוני הינם חסרי ערך". דוגמא שהביא שריגשה אותי מאוד היתה לגבי "דיני גוסס" בשולחן ערוך. הפסיקה היא כי גוסס דינו כחי לכל דבר, וכל המחיש את מיתתו "הרי זה שופך דמים". אפילו אם ברור לנו כי רגעיו של אדם ספורים. וזאת "משום שאין הערכה לחיים של חמש דקות לעומת חיי יום או חודש או שנה או אפילו שבעים שנה, משום שמבחינה רציונאלית גם לחיים של 70 שנה אין ערך." 1 לגבי הפלות, ההגיון שבדבריו ברור למדי. י"ל רואה את חיי האדם כרצף אחד, לא כמספר שלבים הבאים בזה אחר זה. הרצף מתחיל למן ההפריה, ומסתיים במוות. מכל בחינה אובייקטיבית, אין בידינו לקבוע כי בשלב זה או אחר האדם חי "באמת". אין הבדל בין עובר בן 11 שבועות ובין עובר בן 13 שבועות אשר מסביר מדוע לאחד הזכות לחיים ולאחר לא. אין גם הבדל בין התינוק רגע לפני שהוצא מהרחם לאותו התינוק עצמו מספר דקות מאוחר יותר. בשני המצבים (ולמעשה למשך זמן לא קצר מאוחר יותר) התינוק תלוי בכל דבר ועניין באימו ולא יוכל לשרוד בלעדיה. י"ל מכיר בזכות האישה על גופה, אולם כופר בכך שהזכות הזו כוללת נטילת חיים של אדם אחר. מאמר מעניין שלו אשר דן בהפלות מלאכותיות כמו גם בדילמה לא פשוטה של קיצור חיים (בו הוא מפריד באורח אופיני לו בין ההלכה הפורמאלית לבין הבחירה האישית ההיפותטית שלו לו היה הרופא) ניתן למצוא כאן 2, בתקווה שיימצא כמועיל לשוטים ומתחכמים כאחד. 1 זה מזכיר קצת את הסיפור על קסנופון, אשר היכה חייל משום שחפר קבר לחייל גוסס בעודו בחיים. משנאמר לו כי החייל הגוסס ממילא עומד למות השיב כי אכן, כולנו נמות בזמן מן הזמנים, אולם אין זו סיבה מספקת לקבור אותנו בעודנו בחיים. 2 |
|
||||
|
||||
קודם כל, הסיכום שהבאת הוא בהחלט מעניין. אלא שצורת מחשבה זו אשר מובאת בשיחתו של ליבוביץ' אינה חדשנות מחשבתית, אלא היא נושא שעליו אתה יכול לשמוע ,מן הסתם, בשיחה עם כל למדן יהודי (או נוצרי) המכיר את הדינים של דתו . יתרונו של ליבוביץ' היה שהוא בעל בסיס של לימוד דינים דתיים בנושאי החיים, מה שאין לרבים מהחוקרים המתיימרים לדון בפוליטיקה. זה הקנה לו בסיס רב תחומי שכמוהו לא מוצאים אצל חומסקים אשר קופצים מעת לעת להתבטאויות פוליטיות קיצוניות. באותה מידה, יכולת לתפוס שיחה עם פרופ' לרפואה שלמד משפטים יחד עם עיסוקו (אלא שזה צירוף שבדרך כלל לא מוצאים). |
|
||||
|
||||
חדשנות מחשבתית בעלת טעם הינה מצרך נדיר ביותר. מה לעשות, כבר חיו לפנינו הרבה אנשים, ורבים מהם היו חכמים מאוד וחשבו על הרבה דברים מעניינים. בוודאי שלא היה לליבוביץ' מה לחדש בתורת המוסר או בפילוסופיה או ברפואה. לדעתי, חשיבותו לחברה הישראלית לא היתה בפילוסופיה (הרעועה למדי לא פעם, או הסגורה עד כדי אבסורד במקרים אחרים) שלו, ובטח שלא בחדשנות שלו. הוא היה נביא - הוא היה מחויב לרעיון ואמר את זה בקול רם, בבוטות, ובנחישות. כשההוויה הציבורית מלאה בצביעות ובשחיתות ובקריצות ובהעמדת פנים, קול צלול שעומד מאחורי האמת שלו בעקשנות כפייתית הוא בעל חשיבות רבה. לגבי פוליטיקה, מבחינות רבות ליבוביץ' לא באמת דן בה. הוא העיד על עצמו שהפרוגרמה ה''פוליטית'' היחידה של האדם האמוני הינה אופורטוניזם. הפעולה הפוליטית הרגעית נגזרת מתוך המטרה האמונית. למשל, קריאתו העיקשת להפרדת הדת מהמדינה לא נבעה מתוך עמדה פוליטית (כמו למשל אצל חברי מפלגת שינוי), אלא מתוך עמדה דתית. בנסיבות דתיות אחרות, עמדתו היתה משתנה. ה''קיצוניות'' של עמדתו הפוליטית-לכאורה היתה לדעתי פועל יוצא של עולם הערכים שעמד בבסיסה, עולם ערכים נוקשה וזר כמעט לחלוטין לזה של הישראלי הממוצע. בכל מקרה כדאי לקרוא את הקישור המצורף. זה אולי לא חדשני, אבל דברי טעם כמעט תמיד משתלם לקרוא. |
|
||||
|
||||
יש כאן רק כשל אחד קטן: בהפלה אין "הורגים" את העובר כמה דקות לפני צאתו הטבעית לעולם. ההפלה נעשית בשלבים הראשונים של ההריון. |
|
||||
|
||||
נראה לי שגיל נוקט בגישת פרדוקס הערימה. אין הבדל בין תינוק בין 13 שבועות לתינוק בן 11 שבועות, ולכן גם אין הבדל בין תינוק בין 11 שבועות לתינוק בן 9 שבועות, ומכאן נמשיך באינדוקציה. מהר מאוד נגלה שכדי לא להיות מואשמים ברצח, צריך להימנע מהמין מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
מה אתה מדבר? נהפוך הוא, חייבים לעסוק במין ללא הפסקה, אחרת אתה פשוט זונח את הזרע (ואני - את הביציות). חמוד מאוד. |
|
||||
|
||||
יקירתי, כפי ששמעתי פעם אצל הרב גיל קופטש שליט"א, כל פעם שעוסקים בתשמיש זה רצח המוני של 20 מליון בני אדם לטובת מנוול אחד שבורח. |
|
||||
|
||||
יקירתי שלי, דברי הרב האדמו''ר קופטש אמנם מאירים באור שונה במקצת את התהליך, אבל היחס הזה לפליטים כאילו הם כולם מנוולים לא נראה לי. |
|
||||
|
||||
עשרים מליון? זה מספר נמוך מאד. |
|
||||
|
||||
כן, נכון. האם יכול להיות שרבינו גיל סובל מבעיית פוריות? |
|
||||
|
||||
יותר סביר שהבעיה של רבנו גיל היא שאין לו כותבים טובים והוא כותב לעצמו. |
|
||||
|
||||
בנעורי היתה תקופה (קצרה) שהגעתי אפילו יותר רחוק: חשבתי שהימנעות מהבאת ילדים לעולם שקולה (לא בחומרה אבל במהות) לרצח אדם חי. |
|
||||
|
||||
כמה ילדים עשית באותה תקופה? |
|
||||
|
||||
גם את העובדה שלא ניתן להשוות את ערכן של חמש דקות של חיים אל מול שבעים שנה אפשר לפרש כפרדוקס הערימה. אני חושב שמי שמפרש זאת כך מחמיץ אמירה עמוקה מעט יותר. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה את הקשר בכלל. אין להשוות בין חמש דקות חיים של אדם מודע לעצמו לקיום של עובר שמוחו טרם התחיל לתפקד, למשל. אם לדעתך אני מחמיץ אמירה עמוקה מעט יותר, אשמח שתאמר אותה ולא תשמור אותה לעצמך. |
|
||||
|
||||
הגישה הרואה בחיי אדם ערך אבסולוטי לא מדברת על מודעות. למעשה, "מודעות" זו מילה ערטילאית למדי, ולא משהו שניתן לגלות או למדוד בצורה בלתי אמצעית. ליבוביץ' עצמו מזכיר אפילו במאמר שהפניתי אליו (אם כי לי אישית זה לא נשמע הגיוני) שגם לתינוק שזה עתה נולד אין עדיין מודעות עצמית. בכל אופן, האמירה העמוקה יותר היא לגבי המוחלטות של ערך חיי האדם. זהו ציווי ביהדות, אשר לא תלוי לא במודעות ולא באיכות החיים ולא בהגשמה עצמית, ואפילו לא ברצון האדם עצמו. כאשר ערכים אינם מוחלטים, ניתן להשוות ולשקול ביניהם. אפשר למשל להחליט לגרש אדם מביתו ולשלם לו כך וכך כסף, משום שהרגש שלו כלפי ביתו איננו ערך אבסולוטי. חיי אדם לא ניתן לשקול. אם צריך לבחור בין חייו של ילד בן 10 או זקן נוטה למות, לא ניתן מבחינה הלכתית לטעון כי ערך חייו של הילד עולה על אלו של הזקן. גם אם מדובר על אדם חולה הנתון בתרדמת ומן הסתם לא יתעורר. משום שלא המודעות נותנת ערך לחייו, ולא האושר, ולא הפוטנציאל, ולא ההגשמה העצמית, אלא העובדה שהוא נברא בצלם אלוהים. ומבחינה זו, חייהם של כל בני האדם שווים. לא לנו שמורה הזכות להכריע. זו דעתו של ליבוביץ' כאדם מאמין ולא דעתי שלי. יש בה לא מעט בעייתיות, אולם במובן מסוים היא גם הומנית. היא אומרת שאנחנו לא יכולים להרוג אדם חף מפשע אחד על מנת להציל עשרה, משום שחיי בני אדם אינם ניתנים להשוואה על פי המשקל. לא דבר של מה בכך בישראל של ימינו. |
|
||||
|
||||
" לא ניתן מבחינה הלכתית לטעון כי ערך חייו של..." עכש"י יש כמה רשימות הלכתיות המציינות עדיפויות שונות לטיפולים רפואיים או להצלת חיים (גבר-אישה, חכם-עמך, ישראל-גוי וכיוב'). יש לי (או היה לי?) ספרון של י"ל המוקדש לשאלה הזו ושם הוא אכן טוען בהרחבה על הערך המוחלט של החיים. |
|
||||
|
||||
יש להבדיל בין השאלה התאורטית לשאלה המעשית. לכל שאלה מעשית נותנים תשובה וגם לשאלה את מי להציל ואת מי להעדיף. הפתרון של עדיף שימותו כולם גם נשקל ומתקבל לעיתים. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי בדיוק על "מודעות" אלא על "המוח התחיל לתפקד". האם את זה לא ניתן למדוד? כי אם כן ניתן, אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה: "ערך חיי האדם" צריך קודם כל להניח מהו אדם. תינוק שעוד חמש דקות יוולד הוא אדם, ואילו ביצית מופרית היא לא (או שאתה טוען שהיא כן?). עכשיו מתחיל פרדוקס הערימה. |
|
||||
|
||||
ראיית החיים כערך אבסולוטי כפי שמבטא אותה י''ל תלויה בהיות האדם צלם אלוהים, לא בתפקודו של המוח (גם אדם שנמצא בתרדמת ולא מבצע דבר מלבד לנשום שומר על חלק מתפקודי מוחו, דרך אגב). ליבוביץ' עונה תשובה חד-משמעית (כפי שציין נכון יעקס, לפחות מבחינה תאורטית) - מרגע הפרית הביצית ועד מות האדם, אדם הוא. אפשר לא להסכים, למעשה זו אפילו לא דעתי האישית, אבל אני לא חושב שמדובר בעמדה דבילית או לא רציונלית. |
|
||||
|
||||
זו אולי לא עמדה דבילית, אבל כמו רוב הדברים המוחלטים מדי, היא לא מתאימה לחיים. בחיים אין דברים מוחלטים כל כך. |
|
||||
|
||||
לא טענתי שהעמדה דבילית. היא פשוט לא משכנעת (אותי) בצורה קיצונית. ושים לב שלא דיברתי על תפקוד המוח, אלא על *קיום* של מוח. גם לא הכי ברור לי למה רגע לפני הפריית הביצית היא והזרעון אינם אדם, אבל רגע אחר כך הם כן. |
|
||||
|
||||
העמדה לא דבילית, אבל הטיעון שליבוביץ' משתמש בשביל להצדיק אותה הוא דבילי. אפשר לטעון אותו לגבי כל נקודה שתבחר בשביל להפריד בין אדם לטרום-אדם. השכ"ג כיוון לדעת חכמים; על טיעון דומה ר' ירמיה נזרק מבית המדרש (הפתיל שמתחיל בתגובה 217387). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |