בתשובה לאפופידס, 25/11/05 21:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בשנה-שנתיים האחרונות לא היה פיגוע אחד שלא היווה תגובה לחיסול. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא הבנתי כלום: על איזה "סממן של שקט" מדבר איציק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק על התקופות שאתה טענת שהיו שקטות בגלל החיסולים המוצלחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני זוכר פרטים אלא את התהליך. אם אתה רוצה לראות פרטים, יצא ספר על מה שקרוי אינטיפדת אל אקצא. אינני זוכר את שמות המחברים אך אם תחפש -לבטח תמצא. בספר יש פירוט רב של השתלשלות האירועים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה חיסול בא פיגוע הדקירה הערב בירושלים להגיב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה חיסול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אתה יכול לקרוא לזה פיגוע. הפףלסטינים האלה מתרגשים אפילו מילדים שמתים להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לי היתה הרגשה שהם די שמחים כשמתים להם ילדים "אמו של המחבל מחמוד חסן אלעאבד, הצטלמה עם בנה ונתנה לו את ברכתה לביצוע הפיגוע מתוך ידיעה כי הוא עלול למצוא את מותו בפועל. "אמו של המפגע מוחמד פרחאת, בן 18, עודדה אותו לבצע את הפיגוע ולאחריו התפארה ב"גבורת" בנה שהפך להיות "שהיד" (חלל בג'יהאד למען אללה)." "ציינה לאחר מעשה כי התפללה לאללה שייקח את בנה, מוחמד חילס, כ"שהיד" מתוך |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |