|
||||
|
||||
דעתי על חלקו של העיתון המדובר בטירור ובהתמשכות הסכסוך וההרג משני הצדדים קשה כשלך ויתכן שאף יותר, אך לא אכנס לזה עתה. עדיין, מופיעות בו גם עובדות חשובות ודעות שראויות להשמע. כוונתי במקרה זה היתה לדברים הבאים: שאלה: "אחרי רצח אחמד יאסין ועבד אל-עזיז רנתיסי, הבטחתם תגובה הולמת. מה גורם לכם להתעכב בביצועה?" א-זהאר ענה: ראשית כל, הישראלים הטילו סגר מלא ומוחלט על כל רצועת עזה. הסגר כולל גם חסימת העברת סחורות במעברים וסגירת הכניסות והיציאות מעזה; שנית - הגדר והחומה שנבנו בגדה המערבית; ושלישית, אמר, אנחנו נמצאים במצב חירום, ברגע של משבר. על השאלה מה גורם לשקט היחסי השורר באחרונה עונים כמעט כל הנשאלים - ישראלים, פלשתינאים וזרים - תשובה דומה: צעדי המנע והענישה שביצעה ישראל הם שגרמו לכך. יגאל כרמון, ראש ממר"י, סבור שלפגיעה בהנהגה הפוליטית-הציבורית של חמאס יש משקל חשוב במניעת הפיגועים. מדובר בהתנקשות בשלושת האישים הבולטים ביותר מבין חמשת המנהיגים המוכרים של חמאס בעזה: השייח אחמד יאסין, עבד אל-עזיז רנתיסי ואיסמעיל אבו- שנב. אחרי מותם נותרו שניים: מחמוד א-זהאר ואיסמעיל הנייה. שניהם טרודים בתקופה האחרונה בחיפוש מקומות מסתור ופעילותם הפוליטית הצטמצמה. לדעת כרמון, הריגת המנהיגים בעזה הפחידה את חברי הנהגת חמאס בחו"ל, בראשות חאלד משעל, מפני שההנהגה בחו"ל זקוקה מאוד למנהיגים שבתוך השטחים ובלעדיהם קשה לה להגיע לפעילים בשטח. לא מדובר בכך שהמנהיגים הפוליטיים של חמאס נתנו הנחיות מפורטות למבצעי הפיגועים, הנחיות שבלעדיהן הפעילות משותקת. ההסבר הנכון הוא שללא הנהגה פוליטית קשה מאוד לפעילי השטח לפעול. אנשי הזרוע הצבאית של חמאס, "גדודי עז אל-דין אל-קסאם", זקוקים לגיבוי מדיני-אידאולוגי למעשיהם. הם צריכים שמנהיגים כמו יאסין ורנתיסי ישרטטו עבורם קווים רעיוניים לפעולות, יעניקו לגיטימיות ומסגרת פוליטית לפיגועים. בגדה מרגישים היטב את הלחץ של צה"ל, הפועל כמעט בחופשיות בערים, בכפרים ובמחנות הפליטים. בכל יום יש נפגעים פלשתינאים בגדה; הרוגים ופצועים. בכל יום נעצרים כעשרה חשודים ומבוקשים, בכל יום נהרסים בתים וננקטות פעולות ענישה אחרות. רוב מארגני הפיגועים מהדרגים הבכירים, נהרגו או נעצרו. |
|
||||
|
||||
נו, לשאול את דובר החמאס למה הם לא מוציאים פיגועים. מה זה אומר על אדון רובינשטיין? |
|
||||
|
||||
תגיד, מה הבעייה שלך? אני מנסה לעזור ואתה...עזוב. הנקודה במאמר היא שמה שמנמיך את גובה להבות הטירור הוא בעיקר הנוכחות והפעילות הצבאית - כולל המחסומים ובמיוחד ההתנקשויות והגדר. כל אלו, למי שבחן את הגרף בשנתיים-שלוש האחרונות, הניבו הצלחה גדולה בתחום פיקוח הנפש. יש'ך בעייה עם זה?! |
|
||||
|
||||
אני לא מוכן להסתמך על אדון רובינשטיין גם כאשר הראיון שלו (במקרה) תומך בעמדתי. זה מה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |