בתשובה לדורון שדמי, 14/11/05 16:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז הרוע האנושי הוא תוצר של המתמטיקה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטריוויאליות האנושית מתקיימת בהרבה תחומי חיים, ובין השאר גם בלוגיקת הסתירה בין הפכים, אשר כוננה טכנולוגיה מרשימה בחלוף השנים, אך עתה (אחרי הירושימה ונגסקי) יש לפתח שפה עוצמתית חדשה, אשר תאפשר לנו לשרוד ולהתפתח לאור עוצמה טכנולוגית זו, ולוגיקת הסתירה בין הפכים אינה כשירה למטרה זו. במילים אחרות, יש לפתח לוגיקה חדשה, המאפשרת סינתיזה לא-טריוויאלית בין הפכים, כאשר המתשתמש/יוצר/מגלה השפה הנובעת מלוגיקה זו, הינו חלק בלתי-נפרד ממרחב החקירה והפיתוח של שפה חדשה זו. לעניות דעתי, זהו המינימום ההכרחי שציווילזציה תבונית חייבת לנקוט, כאשר עומדות לרשותה עוצמות טכנולוגיות, המסוגלות להחריבה כהרף עין. אייל צעיר, הדיכוטומיה בין אתיקה ללוגיקה, הינה מותרות שאיננו יכולים להרשות לעצמנו יותר, וברור לחלוטין כי אין בכוחה של לוגיקת הסתירה בין הפכים לשמש כשיטה כוללת לשילובם של כישורנו הלוגיים עם כישורנו האתיים. הלוגיקה המשלימה (אשר לוגיקת הסתירה בין הפכים היא מקרה פרטי שלה) יכולה אף יכולה לשמש כשיטה כוללת לשילוב הנ"ל, ולכן יש לשאוף לפיתוחה. עבודתי איננה אלא סקיצה ראשונית של לוגיקה זו, ופיתוחה הינו למעלה מכוחו של אדם אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית על השאלה שלי: האם המתמטיקה היא האשמה ברוע האנושי? האם השיטה האקסיומטית הביאה לחורבן הירושימה ונגסאקי? האם "בעיות המוסר בעולמנו" הן תוצאה של הגדרת מערכת האקסיומות האפקטיבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שלוגיקת הסתירה בין הפכים, איפשרה ומאפשרת פיתוח טכנולוגיות, המאפשרות העצמת הרוע האנושי בידים ''המתאימות'', כי אין לה כל קשר למודעות לתודעתו ולכישוריו האתיים, בעת השימוש בשפת המתמטיקה הרגילה. חשוב למשל על מהנדסים נאצים המשתמשים בשפה זו כדי לפתח משרפות ותאי-גאזים. אנשים שילמדו מתמטיקה מונדית, יהיו ערים לחלוטין לתוצאות מעשיהם בכל פעם שהם ישתמשו בשפה זו, כי תודעתם הינה חלק בלתי-נפרד וגלוי (ללא שום סוכנים מתווכים, או הרחקות מדומות מקיומה המכונן של התודעה כתשתית של שפת המתמטיקה) של שפת המתמטיקה המונדית. אין זה אומר, ששפה זו תוריד לחלוטין את הסיכויים לשימוש לרעה בשיטות פיתוח מתוחכמות, אך עתה תתקיים שפה אשר תשקף באופן ישיר וגלוי את תודעתו של המפתח לאורך כל שלבי הפיתוח, ולא תאפשר לו שלא להיות מודע לאחריות ולהשפעת תוצאות מעשיו עליו ועל סביבתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האייל האלמוני בתגובה קודמת, הוא אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בעצם מה שאתה מחפש זה מאין הסבר מונדו-מדעי להתנהגות אנושית. כלומר הסבר שיכלול את כל ההסברים האפשריים והסותרים, לא יהיה דטרמניסטי(אלגוריתמי) ויקלט בשלמותו בכל עת בתודעתו של המונדו-אדם. כך שהוא ידע מדוע עשה מה שעשה ומה עליו לעשות מבלי שתשלל הבחירה החפשית. (אגב- צר לי בורקס הרוע הוא לא חוסר מודעות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"(אגב- צר לי בורקס הרוע הוא לא חוסר מודעות)" מודעות היא *לא-פחות* משילוב רציונלי/אתי הנוטלת אחריות מלאה על השפעות מעשיה עליה ועל סביבתה. התנהלות חפיצת-מוות (תוצר הסתירה בין לפחות שניי הפכים) איננה עומדת בתנאים המינימליים הנ"ל, ולכן היא אינה יכולה להתהדר במילה "מודעות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. יש לך פיתרון למה זה תודעה, מוסר, מודעות, הכל אפשר לכתוב בעזרת המתמטיקה המונדית. המתמטיקה המונדית, מה זה אהבה? מה זה אלוהים? מה זה טוב? מה זה רע? מה זה יפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"וואו. יש לך פיתרון למה זה תודעה, מוסר, מודעות, הכל אפשר לכתוב בעזרת המתמטיקה המונדית." בשופ פנים ואופן לא. המתמטיקה-המונדית היא שילוב של תיאוריה ומעשה (התנסות ישירה) *ולא פחות מכך*, ותנאי היסוד שלה הם ברי-שינוי. בקיצור פיתרון אמיתי לקיום לא-טריוויאלי ביקומנו, אינו נקודת מקום/זמן כלשהיא, אלא מצב/תהליך מתמשך בר-כיול, כאשר קנה-המידה לכיול הוא קדושת החיים באשר הם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואף על פי כן. כל מפקד בצבא פועל מתוך מודעות, לכל מתאבד המפוצץ עצמו בקרב המון יש מודעות למעשיו ולוגיקה ואפילו אתיקה משלו. מי שמבקש את הזכות למות בכבוד, מי שמטמין מטען חבלה במרפאה שעושים בה הפלות בשם הזכות לחיים, לכולם יש מודעות. מודעות היא לא יותר מתפיסת עולם והכרה של המציאות כמו שאנו מבנים אותה דרך הדרך שבה שאנו חווים את העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כל מפקד בצבא פועל מתוך מודעות, לכל מתאבד המפוצץ עצמו בקרב המון יש מודעות למעשיו ולוגיקה ואפילו אתיקה משלו.'' הריי ברור לשנינו שהרג הדדי המתוגבר באמצעי השמדה הולכים ומשתפרים, מובילים לדרך ללא מוצא, ואילו מודעות אמיתית אינה מובילה את מקיימה לדרך ללא מוצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הסתירה בין שני-הפכים או יותר היא סוג של שלילה (מכיוון שההפכים עצמם לא מתקימים ללא פעולת גישור שתגרום להם לקרוס מרמת הסופרפוזיציה). ובשביל שהגישור בין-שני-הפכים-או-יותר עצמו יתקיים דרוש גישור בין הסתירה לגישור. והמציאות היא לא סטאטית לגמרי, אתה צריך קצת סתירה (חוסר רצף שאינו בדידות) בתוך הגישור וקצת גישור בסתירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוגיקה המשלימה היא *סינתיזה* בין הפכים, אשר אינם תלויים לקיומם זה בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וה"סינתזות" האפשריות יוצרות רצף מלא ביניהם (ההפכים) לא? ואז הסתירה אנה באה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |