בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 12/11/05 16:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"בהערת אגב: האמירה שלך "התכונה *כל* קיימת רק ואך ורק בקבוצה סופית, שבה ניתן לדעת את הכמות המדוייקת של *כל* איבריה." היא בחזקת בולשיט עד שתוכיח אחרת)." אדג דבריך לנ"ל הם בולשיט, כי מה שתיארתי הינו מצב אקסיומטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, כואב לי (באמת) שאתה מתעלם מהחלק הראשון של ההודעה שלי, שהוא המהותי. שנית, מה זאת אומרת "מצב אקסיומטי"? יש שני פירושים אפשריים למילה: 1) המונח המקובל כיום במתמטיקה: אקסיומה היא הנחת יסוד שאנחנו לא מוכיחים. ניתן לקבל או לא לקבל אקסיומה, והנחות יסוד אחרות גם כן קבילות. בפרט אין לי שום סיבה לקבל את האקסיומה שלך, ולכן הואל נא להתייחס לדברי בלי להשתמש בה. 2) המונח ה"קלאסי": אקסיומה היא משהו שנכונותו "ברורה מאליה". אם לזה כיוונת, אני מחזק כפל כפליים את ה"בולשיט" שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בפרט אין לי שום סיבה לקבל את האקסיומה שלך" ולי יש סיבות טובות מאוד לא לקבל את האקסיומות שלך, הטוענות שקיים אוסף אינסופי המכיל את *כל* איברי האוסף (משמע יש לו קרדינל מדוייק). אם לא הבנת את זה גדי, אז אחדד בשבילך את המחלוקת ביננו. המחלוקת ביננו היא ברמת האינטואיציה של קבלה או אי-קבלה של אקסיומות, ושום שוני בהגדרות טכניות (הנובעות מאי-הסכמה ברמה האקסיומטית) לא יגשרו על הפער הנ"ל. אני טוען *קטגורית* כי האינטואיציות שלך, העומדות בבסיס קבלתם או אי-קבלתם של אקסיומות, נחותה לעין ערוך מהאיטואיציות המכוננות שלי, ואני מדגים זאת על כל צעד ושעל לאורך כל הדיונים ביננו. לוגיקת הסתירה, שהיא חזות הכל בעיניך, אינה אלה מקרה פרטי של הלוגיקה-המשלימה, והדרך האחת והיחידה העומדת בפניך היא: להפריך את טענתי זו ולהראות כי הלוגיקה-המשלימה: א) אינה קשורה כלל ללוגיקת הסתירה. ב) או שהלוגיקה-המשלימה היא מקרה פרטי של לוגיקת-הסתירה. אשמח לתגובתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שדיון ברמת האקסיומות הוא חסר טעם - כל אחד בוחר את האקסיומות שמוצאות חן בעיניו, ונראה מה יקרה איתו. ניסיתי רק לגרום לך להכיר בקיום המושג שבמתמטיקה המקובלת מכונה "חסם". כלומר, ניסיתי לגרום לך להכיר בכך שיש משמעות למושג הזה תחת ההנחות של המתמטיקה הרגילה. אבל אני מבין שאין טעם לדבר איתך על המתמטיקה הרגילה. טוב, על מי אני עובד? כבר הבנתי את זה מזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני חושב שדיון ברמת האקסיומות הוא חסר טעם - כל אחד בוחר את האקסיומות שמוצאות חן בעיניו, ונראה מה יקרה איתו. ניסיתי רק לגרום לך להכיר בקיום המושג שבמתמטיקה המקובלת מכונה "חסם". כלומר, ניסיתי לגרום לך להכיר בכך שיש משמעות למושג הזה תחת ההנחות של המתמטיקה הרגילה." אני שולל מכל וכל את האינטואיציות המכוונות אותך ואת עמיתיך לבחור אקסיומות, וטוען שבחירותיך נובעות מאינטואיציה שיטחית המכוננת עולם מושגים מתמטי *מכוער* המלא באחזקות-שבר אד-הוק. עולם אינטואיציות זה אינו מסוגל להתמודד עם מורכבות אמיתית, שהיא *תמיד* סינתיזה לא-טריוויאלית בת-קיימה בין לפחות שניי הפכים. עולמך הטריוויאלי מבוסס על לוגיקת סתירה, אשר כל בעיותיה מתקיימות במרחב הכרעה פשטני של כן XOR לא. במשך למעלה מחודשיים אני פותח כל חלון אפשרי לעולם הלא-טריוויאלי של הלוגיקה המשלימה, אך מגלה פעם אחר פעם כי לוגיקת הסתירה תבועה בך כה עמוק, עד שהיא אינה מאפשרת לך לראות ולהבין דבר שאינו משתקף דרכה, והשתקפות זו אינה מאפשרת לך להבין דבר החורג מלוגיקת הסתירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נאמר שסדרה היא *לא* מקורצחת דומא על ידי X אם קיים בסדרה איבר הקטן מ-X. נאמר על סדרה שהיא מקורצחת דומא אם ורק אם לא מתקיים שהסדרה *לא* מקורצחת דומא." שוב, עולמך הוא עולם הכן XOR לא, ועולם זה הינו מכוער טריוויאלי ומשעמם, אשר אינו מעורר בי כל עניין להתעסק בהתפלפלותיו הסכולסטיות הריקניות, המובילות לניוון המחשבה, הדמיון, היצירתיות, דקות ההבחנה הרציונלית, ופיתוח החוש להתמודדות עם מצבים לא טריוויאליים, שבהם רב הנסתר על הנגלה. באשר להגדרה החלופית שלך, אני חושב בדיוק ההיפך ממך, זאת אומרת: הסדרה מקורצחת רק ואך ורק אם ניתן להגיע למקרצח בסדרת צעדים סופית. כל הגדרה אחרת, אינה מקובלת אלי כי היא מסלפת ומעוותת את ההבנה *המדוייקת* של אוסף אינסופי. בקיצור גדי, עולמך הוא עולם כוחני ושרירותי אשר אינו מכונן בתובנה, אלא מכונן בהגדרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאלו מקום וזמן טובים כדי להגיד שלום ולא להתראות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה אותך. (הייתי מציע להתערב אלמלא חשבתי שעצם ההתערבות תשפיעה על התוצאה.אולי בעצם אני צריך לעשות לך טובה ולהתערב.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התערבנו. (באמת. אחרי "עולמך הוא עולם הכן XOR לא, ועולם זה הינו מכוער טריוויאלי ומשעמם, אשר אינו מעורר בי כל עניין להתעסק בהתפלפלותיו הסכולסטיות הריקניות, המובילות לניוון המחשבה, הדמיון, היצירתיות, דקות ההבחנה הרציונלית, ופיתוח החוש להתמודדות עם מצבים לא טריוויאליים, שבהם רב הנסתר על הנגלה" נראה לי שהקליימקס הגיע ועבר אותנו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התערבנו. (על מה?) ובנושא אחר לגמרי: אם מישהו מהטכניוניסטים מתענין, אני ארצה ביום רביעי הקרוב בסמינר הקומבינטוריקה בטכניון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזו שעה זה? אני חושד שלא אוכל להגיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת חושש, נכון? על כל פנים, זה בשעה 15:00 בחדר 619 בבנין אמאדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם הבאה, אני חושש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן גדי מיצית את מיטב יכולתך בנדון ואני ממליץ לך בחום שתעמוד בדיבורך. שלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שאתה מתחיל בסגנון של תגובה 345849 תקבל את ניבולי הפה שלך בחזרה בריבית ד'ריבית. אז כדאי שתשמור על לשונך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ריבית דריבית''. זה מארמית, ולכן אין צורך להוסיף גרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |