בתשובה לאביב י., 31/10/05 3:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"במתמטיקה הרגילה 1=0.5+0.5." במתמטיקה המונדית כמובן שזה בלתי אפשרי, משום שאבר יכול להיות זהה רק לעצמו והוא איננו יכול להיות זהה לשני איברים אחרים " במתמטיקה המונדית יש הבדל בין זהות לשיוויון לדוגמא: 5._0 + 5._0 שווה ל- 1__0 במבחינת הגודל אך לא במבחינת המבנה. 1__0 זהה ל- 1__0 הן מבחינת הגודל והן מבחינת המבנה. לפרטים עיין נא ב-http://www.geocities.com/complementarytheory/My-firs... עמודים 14-27 . תודה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שאתה בוחר להתחמק מתשובה עניינית לגופן של הטענות ומוכיח שוב שאין לך את הכלים להתמודד. אנא עיין שוב בתגובה 342439 והתייחס אל גופו של עניין. 5._0 + 5._0 שווה ל- 1__0 במבחינת הגודל אך לא במבחינת המבנה. 1__0 שווה ל- 1__0 הן מבחינת הגודל, הן מבחינת הצבע בהם נכתבים שני האברים השונים הנ"ל מעל גבי דפי האייל והן מבחינת המבנה. 1__0 לא זהה ל- 1__0. במתמטיקה גושמנית (ובכלל) גודל ומבנה הם רק מספר סופי (0--2) של תכונות. רק אם תנסה להביט על הגדרותיך באופן אובייקטיבי, בעזרת שימוש בהגיון פשוט ובריא, תוכל לעשות את הצעד הראשון ולהבין את האבסורד שבעיקרון הזהות העצמית שבמתמטיקה המונדית. כשם שלא ניתן להגיד שיוסי זהה למנחם רק משום שיש להם אותו מבנה גוף ואותו גובה, כך גם עם צמד האברים 1__0 ולהבדיל אלפי הבדלות (ויותר מכך) 1__0. ניתן להגדיר את הסימן שווה כך ש-1__0 שווה (מבחינת הגודל ומבחינת המבנה) ל-1__0, אבל אין זה אומר בשום פנים ואופן ש-1__0 זהה ל-1__0. אם הם היו זהים, הם היו ממלאים את אותו המקום במרחב (למשל) ולא היית מצליח להבחין במי הוא מי. אחת מהמסקנות העמוקות ביותר של עקרון אי הזהות העצמית, היא ההשפעה המונומנטלית על ההגדרות של תורת הקבוצות במתמטיקה הרגילה. לא עוד ניתן להתעלם מחזרה עצמית של אברים בקבוצה: {1}!={1,1}!={1,1,1}!={1,1,1,1} וכן הלאה. ההבדל בין ה-SET לבין ה-MULTISET הוא לא יותר מאשר טעות מבישה ונגררת של המתמטיקאים. מהו הדבר שמפריע לך להבין את אפ' 1 של GM? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אביב יקירי, אם חפץ אתה לדון איתי במתמטיקה-מונדית, אנא קרא את http://www.geocities.com/complementarytheory/My-firs... מתחילתו ועד תומו. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון, אינני חפץ בדיון על מתמטיקה מונדית, משום שמדובר בענף שולי ולא מהותי של המתמטיקה הגושמנית. הדיון במסגרת ה-GM הוא מקיף יותר (גם או אפילו בגלל שהוא חסכוני יותר). אם חפץ אתה לדון איתי במתמטיקה-גושמנית, אנא קרא את התגובות הקצרות אליהן קישרתי והתיחס אליהן לגופו של עניין. כמובן שאתה מוזמן לשאול שאלות לגבי דברים שעדיין אינם ברורים או מובנים לך ואשמח לענות. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"(גם או אפילו בגלל שהוא חסכוני יותר)" יפה אביב, אז אני מציע שתפעיל את GM במלוא עוצמתה, ותחסוך את נוכחותך בדיון זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יופי שאתה מתחמק מטיעונים (מצוינים) ע''י גירוש מתדיינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה טעונים מצויינים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די דומה להוכחה עם שורש שתיים בחזקת שורש שתיים: אם הטיעונים שלך מצויינים, גם הטיעונים של אביב נגדך מצויינים. אם הטיעונים שלך אינם מצויינים, ממילא אביב לא צריך להתאמץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדי, הרי אתה ממשיך לעסוק בהבנת רעיונותי ע"י שימוש בכילים הלא נכונים. בו ונתבונן בפרודית ה-GM של אביב על מושג הזהות והשונות. היות והמושג המכונן היחיד העומד בבסיסו של אלמנט מתמטי עפ"י ZF הינו מושג האוסף בעל האיברים המובחנים היטב, הריי ש-0 או 1+1 הינו ייצוג של אותו אלמנט, כאשר התכונה הקובעת הינה מערכת החישוב (אריתמטיקת-שעון של בסיס 2 במקרה זה) אך המובחנות בין האיברים הינה הנחת-מוצא משותפת לכל מערכות החישוב במתמטיקה העכשווית. המתמטיקה-המונדית אינה מוגבלת להנחת-מוצא זו כי היא מפרשת את מצב המובחנות המלא של איברי-אוסף כמקרה פרטי של סימטריה שבורה, שבה לכל איבר בקבוצה צמוד אינדקס המאפשר את זיהויו תחת פרמוטציה, כאשר פרמוטציה אינה יכולה להתקיים ללא מובחנות מלאה של כל אחד מאיברי האוסף. המתמטיקה-המונדית מרחיבה את נ"ל לחקר מצבי המובחנות עצמם, טרם השימוש בהם במערכות חישוב למניהן, ומחקר זה חושף את אופיה הקוואנטי של תבנית-המידע המשמשת כאלמנט-יסוד במערכת חישוב כלשהי. האופי הקוואנטי הינו מצב הסופרפוזיציה (על-מיקום) שבין איברי אוסף, אשר אינה מאפשרת פרמוטציה מובחנת בין איברי האוסף, כי לאף אחד מאיברי האוסף אין תכונה-ייחודית (אינדקס קבוע) המייחד אותו משאר איברי האוסף, לדוגמא: 1=מקור , 2=העתק ואנו עוסקים באוסף {X,X}. במצב סופרפוזיציה (על-מיקום) כל אחד מה-Xים הוא סימולטנית גם המקור וגם ההעתק, כאשר תובנה זו מיוצגת כ-{X12,X12}. בחירה שרירותית שלנו גורמת לקריסה למצב המובחן {X1,X2} ובכך אנו קובעים מיהו המקור ומיהו ההעתק, ואז ורק אז ניתן לבצע פרמוטציה על {X1,X2} לפי חוקי ZF, אשר מחייבים הבחנה מלאה בין איברים כתנאי לאוטןמורפיזמים. חקר מצבי המובחנות של תבניות-מידע, מבוסס על הגישור שבין הצד הרציף לבין הצד הבדיד של תבנית-מידע. הצד הרציף הוא התכונה המאגדת המאפשרת לצבור בדידים לתבנית מידע אחת, והצד הבדיד הינו התוכן הנצבר. במילים אחרות, תבנית-מידע לא ריקה הינה *לא פחות* מגישור בין תכונה מאגדת לתוכן נצבר, כאשר התכונה המאגדת הינה מרחב-קשירות רציף שאין בו תת-אלמנטים במצבו העצמי, והתוכן הנצבר הינו בדידים המתקיימים במרחב לא-קשיר, ואינם ניתנים לצבירה ללא הגישור למרחב-הקשיר. ייצוג התוכן הצבור במרחב קשיר, הינו שימוש בסימן בודד המשוייך לאלמנט רציף, כאשר הייצוג המינימלי האפשרי של אלמנט סופי במרחב קשיר הוא קטע סגור או פתוח, כאשר קטע מאופיין באי-לוקליות שלו, כאשר אי-לוקליות הינה קיום סימולטני של אלמנט ביותר ממצב אחד. ייצוג התוכן הצבור במרחב לא-קשיר, הינו אוסף בדידים אשר אינם חייבים להיות מובחנים זה מזה (הם מקיימים סופרפוזיציה ביניהם). היות ומרחב-קשיר ומרחב לא-קשיר הם עצמאיים הדדית (אינם נגזרים זה מזה בדיוק כמו שתיי אקסיומות) הריי שהאלמנטים המייצגים שלהם משמרים את תכונת העצמאיות-ההדדית ולכן, לדוגמא עם אנו בוחנים מערכת חישוב של אריתמטיקת-שעון של בסיס 2 , הריי שבמשוואה 0=1+1 , 0 הוא מייצג הצד הקשיר ו- 1+1 הוא מייצג הצד הלא-קשיר כאשר + מייצג אופן הגישור שבין המרחב-הקשיר למרחב הלא-קשיר במקרה זה, ולכן 1+1 אינו זהה ל-0 בדיוק כמו שמרחב-קשיר אינו זהה למרחב לא-קשיר. 1,1 זהה ל-1,1 כי יש כאן הפניה של מייצג מרחב לא-קשיר לעצמו, ו-0 זהה ל-0 כי יש כאן הפנייה של מייצג מרחב-קשיר לעצמו. הגישור אינו מבטל את ההפרדה הקטגורית הקיימת בין האלמנטים של מרחב-קשיר לבין האלמנטים של מרחב לא-קשיר, ולכן מתקיים ביניהם שיווין (שהיא זהות חלקית) בהתאם לכללי מערכת חישוב כלשהי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברת על GM, אלא שוב על התורה שלך ולמה היא צודקת ו-ZF טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
GM הינה פרודיה שמטרתה ליצור תמונה גרוטסקית של השגותיי בקשר ל-ZF , כאשר הפרודיה "עוסקת" בעיקר במושגים זהות, שיוויון, שונות. זוהי דרכו של אביב להתמודד עם הרעיונות שאני מעלה, ואני מאחל לו רווחה נפשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שה''פרודיה'' הזו נשמעת קבילה בערך כמו התיאוריה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזה נשמעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדי, הריי כבר ציינת כי כגדחכגכגיגחג רכגכ ומתמטיקה מונדית זהים בעיניך, ולכן דעתך או העדרותה אינן משנות דבר במקרה הנדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה, ולא מזה. תודה ותמשיכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא ענה לתגובה 341846 תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין מערכת אריתמטיקת שעון, היא מקבילה למחרוזת סגורה, ואני משתמש במודל זה ב -http://www.geocities.com/complementarytheory/gishoor... (עמודים 5-2). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך לכעוס ולהתרגש. חקירה רציונלית אחר האמת, דורשת משאבים והרגש עלול לבלבל אותנו במהלך חקירתנו. נסה להתרכז ולענות באופן ענייני על הטיעונים. 5._0 + 5._0 שווה ל- 1__0 מבחינת הגודל אך לא מבחינת המבנה. 1__0 שווה ל- 1__0 הן מבחינת הגודל, הן מבחינת הצבע בהם נכתבים שני האברים השונים הנ"ל מעל גבי דפי האייל והן מבחינת המבנה. 1__0 לא זהה ל- 1__0, בדיוק כמו ששני קבצים (עם שם ותוכן שווה) על גבי הכונן הקשיח שלך, אינם זהים - שניהם בסה"כ מיצגים דבר מה ואינם דבר כשלעצמו (הדברים כשלעצמם מחוץ למסגרת החקירה האנושית, הן במתמטיקה מונדית, הן במתמטיקה הרגילה והן בגרסאות הלא מורחבות של GM). החקירה ב-GM מבינה שכיצורים תבוניים הנגיעה היחידה שלנו עם הדברים כשלעצמם היא דרך פריזמה תודעתית הבודה יש מאין באמצעות הפשטה של רשמי החושים (משפט אביב: השלם הוא פחות מסכום חלקיו). הכל ייצוג בדוי במסגרת בה אנו מסוגלים לחקור (כולל התודעה עצמה) ולכן לא קיים אבר הזהה לעצמו. אני לא רואה שום דרך בה ניתן להפריך את הטענה הזו או לערער עליה ולהחש כמישהו שמפעיל "הגיון פשוט ובריא". הדברים הם פשוטים מאין כמוהם ואני מתפלא שאינך מצליח להפנים. אחזור שוב: 1!=1 וגם {1}!={1} וגם {1}!={1,1}!={1,1,1}!={1,1,1,1} אדום!=אדום וכן הלאה... אנא עיין שוב בתגובה 342439 והתייחס אל גופו של עניין. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקונים: 1) "ולהחש" צריך להיות "ולהחשב" 2) "שאינך מצליח להפנים" צריך להיות "שאינך רוצה להפנים" |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |