 |
(סתם, לא באמת)
כאמור, הנקודה כאן היא הכספים שמזרימה המדינה לרשת החינוך של ש"ס, לא הכספים שהיא מזרימה, באורח הוגן ושוויוני, עפ"י חוק מימון מפלגות, למפלגת ש"ס. ש"ס יכולה לעשות עם כספי מימון המפלגות ככל שמתיר לה החוק (כמובן שהיא לא יכולה לממן אפילו חלקיק קטן מאותה מערכת, בעזרת אותו מימון), ואין עם כך שום בעיה, לכן הערת הפתיחה שלך היא בלתי רלוונטית.
לידיעתך, "וועדת נאמן" (שמונתה עפ"י דרישתו של אריה דרעי, ובראשה עמד אדם דתי בשם יעקב נאמן) קבעה מפורשות כי ילד בחינוך הממלכתי מקופח באופן *מקיף ושיטתי* לעומת ילד בשתי מערכות החינוך החרדיות. נקודה, סימן קריאה. כדאי לבדוק קצת את הנתונים - בהנחה שהצעת לחלק את התקציב, שמקצה לרשת משרד החינוך, במס' הילדים הלומדים בה, מתוך תמימות או חוסר ידע - לפני שממהרים לשלוח אחרים לשחק כל מיני "משחקים" לא רלוונטיים, ומטעים, בנתונים ובמספרים.
רשת החינוך של ש"ס נמצאת במעמד המוגדר כ"מוכר שאינו רשמי", כמו בתי ספר פרטיים אחרים בארץ. מה שבעצם אומרת ההגדרה הזאת היא שהמדינה מכירה בקיומם של בתי הספר הללו, אך היא לא מתערבת למעשה בתכנים הנלמדים בהם. בהתאם, ובאופן שהוא מובן ומתבקש, היא גם מתקצבת את אותם בתי ספר ברמה פחותה מהרמה שבה היא מתקצבת את בתי הספר הרשמיים שלה. עד כאן העיקרון. בפועל, ממילא במשך השנים הקפידה ש"ס לדאוג להשלמת הכנסה לבתי הספר שלה ע"י תקצובים מקבילים ממשרדי הרווחה והדתות. כך, לדוגמא בבתי הספר של רשת החינוך "המקופחת" של ש"ס, פועלת כבר מזה שנים תכנית יום לימודים ארוך, בעוד שברוב בתי הספר "המופלים לטובה", אין תכנית כזאת. מה שעושה כעת השרה לבנת, וזהו הדבר שמקומם עליה רבים כל-כך, הוא לפתוח בפני הרשתות החרדיות, את אותם תקציבים שמראש נועדו כדי להשוות את התנאים בבתי הספר הממלכתיים (המופלים כזכור לטובה), לתנאים ברשתות החינוך החרדיות, כגון תקציבי תכנית "יום חינוך ארוך", ותקציבי השח"ר. כל זה בלי לציין את העובדה שמראש, אותם בתי ספר, ממילא אמורים לקבל פחות מן המדינה, מכיוון שהם לא מחויבים לאף אחד מתכניי הלימוד שלה.
הדרישה לחלק כספים רק לילדים שמוצאים חן בעיני היא כמובן מופרכת, וכך גם הדרישה, שכדור הארץ יחדל מלהסתובב סביב צירו. שתיהן לא נטענו ע"י מעולם, אבל זהו כמובן פרט שולי.
בהתחשב בכל האמור עד כה, ניתן לראות בפירוש כיצד לימור לבנת מעודדת ומטפחת את רשתות החינוך החרדיות, אשר ברובן לומדים כמעט רק "לימודי קודש", ובחלקן *רק* לימודים כאלה. עידוד זה, אשר גורם מן הסתם לאותן רשתות להגדיל את כוחן ולצבור עוד ועוד תלמידים, הוא בפרוש עידוד ליצירת עוד ועוד אזרחים נטולי הכשרה וידע בסיסי לחיים בעולם ובמדינה מודרנית, שהסיכוי כי יוכלו לקיים את עצמם כלכלית ולא ליפול לעול על המדינה (שלא לדבר על לשרת בצבא), הוא קטן. עידוד רשתות א-ציונות (במקרה הטוב) אלה, הוא מן הסתם לא המפתח לחיזוקה. כמובן שהרבה יותר קל להוציא מן הכיתות הממלכתיות כל מיני ספרי היסטוריה שלא מדגישים מספיק כמה אנחנו יפים וצודקים, מאשר להכניס לכיתות החינוך החרדי, ספר היסטוריה ציוני כלשהו. זהו בדיוק מקרה קלאסי של "הצהרה" בומבסטית, שבאה במקום מעשים, עניין די אופייני ללימור לבנת, מה שהופך אותה *גם* בעניין הזה, למעט פתטית. כדי ללמוד על הקשר לשוויון בין המינים הייתי מפנה אותך למאמר מצוין של אחד, עידן יוסף, שחושף מעט מן התפקידים אותם מייעדת הדת לנשים, או אם את מעדיפה תקציר אז: "אישה למטבח".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש