|
||||
|
||||
דומה שהטבח שלכם היה בעל שורשים הונגריים. איטריות עם סוכר, קינמון וגם עם גבינה ופרג הם מטעמים אופייניים במטבח הזה. בעקבות התיקונים הקטלניים (התירס הוא דגן והקינואה הוא גרעין לא דגני), טרחתי להציץ שוב ב"רובים חיידקים ופלדה" והטיעון שם הוא שונה ויותר מורכב מזה שהצגתי. אבל בעיקרו של דבר נטען שהשילוב של דגנים (חיטה ושעורה) וקטניות (עדשים, אפונה) האופייני לסהר הפורה ולאיזור הים התיכון, הביא לצמיחה המזורזת של החקלאות והתרבות שם, נניח ביחס לצפון אמריקה שם התבססו על 7 גידולי זרעים שמבחינת התזונאי היום הם עדיפים (עשירים בשומן וחלבון) אבל עוד ברמת זני הבר שלהם הם הרבה פחות עמידים ומניבים מן השילוב המסופוטומי. נראה לי שזה כן מרמז לכיוון שהצגתי לפיו הגידולים האורגניים והטבעוניים כנראה אינם גם עדיפים בהיבט של כמות המזון הפוטנציאלי. |
|
||||
|
||||
למה? ריסוס מסיבי מעלה את כמות המזון? |
|
||||
|
||||
אמור נא, אתה יודע אם התיאוריה בספר הזה היא של דיאמונד עצמו? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע, אך להתרשמותי התאוריה בקוויה הכלליים (קצב ההתפתחות ההיסטורית נקבע ע"י תנאי הגאוגרפיה, האקלים והסביבה יותר מאשר ע"י הבדלים גנטיים ומנטליים בין בני אדם (שהם בחלקם, בעצמם תוצאה של הסיבות הראשוניות) היא מקורית. אבל המידע לגבי הפרטים, חקלאות, צמחיה, בע"ח וכו' הוא מסתמך על מחקרים שונים. יש חמישה עמודים של מקורות על ייצור מזון: ספרים, מאמרים ותזות דוקטורט. כולל אפילו הפרק הראשון ב"מוצא המינים" של דארוין. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |