|
||||
|
||||
אתה מסיט את הדיון. נהרג בטעות/נהרג בכוונה היא דיכוטומיה אחרת (באופן משמעותי) מתמים/לא תמים כפי שדיברנו עליו קודם. ייתכנו מצבים רבים שבהם אדם תמים נהרג בטעות, מירי שלא כוון אליו. במקרה זה, לא נראה לי רלוונטי האם הנ"ל 'נזהר' (ומה זאת אומרת 'נזהר'? רוב הלוחמה בשטחים מתרחשת במקומות שבהם אנשים גרים, לומדים, קונים, אוכלים וכד' - לדרוש מהפלסטינים להימנע מכל מקום שמתרחש בו איזשהו מאבק פירושה לדרוש מהם להפסיק לחיות חיים אזרחיים. האם זו כוונתך?). אין, ולא יכול להיות, סיווג שבו 'מי שלא נזהר' נחשב חלק מהכוח הלוחם. לדוגמא - מתנחל שנסע לתומו בכביש ונפגע מירי שכוון על ג'יפ צבאי ייחשב (ובצדק) לאזרח שנפגע ולא ללוחם, למרות שיכול היה להיזהר ולא להתקרב לכלי רכב צבאיים (אני יוצא מההנחה שבמלחחמה, כלי רכב צבאי הוא מטרה לגיטימית). לגבי אמנת ז'נבה, נדמה לי שהיא לא רלוונטית, אלא אם כן אתה מקבל גם את מה שיש לה להגיד על פעילות צה"ל בשטחים. אם אינך מוכן לקבל את אמנת ז'נבה כבסיס לדיון, אז אין טעם להיכנס אליה, ועדיף שפשוט נחפש הגדרה הגיונית וסבירה. |
|
||||
|
||||
יש שני נושאים שונים וצריך להבדיל ביניהם. 1) מי הוא מטרה ראויה? 2) מי, למרות שאינו מטרה ראויה, אנו אומרים שבנסיבות המקרה הוא אשם במותו? לפי דעתי, אדם שעונה על שאלות 1, 2 איננו תמים. ילד שהלך למכולת לקנות ביצים ונקלע למעצר נורה ונהרג, נחשב תמים 1. ילד ששימש בעמדת תצפית או כמגן חי למחבלים איננו "תמים". הבה נחזור שוב לנושא הדיון: הטענה היא שצה"ל פועל באופן לא לגיטימי והורג הרבה אנשים תמימים. אם נכניס את האנשים ב 2) לתוך הגדרת תמימים, ייתכן שזה נכון. אבל אז אנו בעצם אומרים שאסור לנו להתגונן. אמנת ז'נבה עוסקת במה אסור בלחימה והוא רלוונטי כאשר שני הצדדים מקיימים אותו. מכיוון שהפלשתינאים לא מקיימים אותו, הוא אכן לא רלוונטי. ואף על פי כן, ישראל עומדת במגבלות כמעט תמיד. לגבי הפרשנות הפוליטית והמוטעית שאיציק נותן לאמנה, זה ממש לא שייך להסדרת לחימה. 1 אני מתעלם מהאפשרות שהוא במקרה פעיל בפתח בחופשה. |
|
||||
|
||||
1. מי הוא מטרה ראויה? (להריגה בזמן מלחמה) תשובה: מי שמקיים אחד מהתנאים האלו: א. מסכן (כרגע) את חייהם של הלוחמים. ב. מסכן (כרגע) את חייהם של אזרחים תמימים. ג. נמצא בתהליך תכנון מתקדם של פגיעה באזרחים תמימים או בלוחמים ('פצצה מתקתקת') ד. ביצע פעולות נגד אזרחים תמימים בעבר ומתנגד למעצר. ה. מנסה להיכנס לשטח צבאי/לפעול נגד רכוש צבאי או אזרחי, גם לאחר שנשלחו לעבור אזהרות ובוצע ירי באוויר. 2. מי, למרות שאינו מטרה ראויה, אנו אומרים שבנסיבות המקרה הוא אשם במותו? כאן אני מוכן לקבל את טענתך, שמי שמסייע ללחימה (תצפיתן וכד') הוא בגדר 'פגיעה היקפית' סבירה. בעת מלחמה, למשל, גם נהג הטנק (למרות שלא ירה בעצמו) בהחלט אינו 'תמים'. כל זה בהנחה שהירי כוון אל 'מטרה ראויה' (למשל: אם חבורת ילדים צופים על חיילים אך אין בשטח אף פלסטיני שמבצע פעילות אלימה, הרג אחד מהילדים האלו רחוק מלהיות לגיטימי). נשאלת השאלה, לגבי אותם אנשים המופיעים בדו"חות "בצלם", כיצד ניתן לדעת בוודאות אם היו שם במקרה או בצעו תצפיות? הרי לגבי כל אחד שאציג כ"הרוג שהיה באזור במקרה", אתה תוכל לטעון שהוא היה עסוק באותו זמן בפעילות צבאית. נקודה נוספת שכדאי להבהיר: רשימת 'המטרות הראויות' כפי שאני רואה אותה, אינה מטהרת את רוב ה'חיסולים' שישראל מבצעת, אלו שאינם בגדר 'פצצה מתקתקת' אלא הם יותר חיסולי-נקמה, שנועדו בעיקר לצרכי פנים (יש מאמר מצוין על הנושא ב"מטעם" האחרון). ליעדי החיסול במקרה זה קשה לקרוא 'תמימים', אבל לאלו שסביבם ודאי כן. |
|
||||
|
||||
1) סה"כ אני מסכים. 2) גם כאן אני מסכים. עלי להוסיף שילד שזורק אבנים על חיילים שמבצעים מעצר, או שסתם מתקהל ליד האירוע אינו תמים. העובדה שצה"ל פוגע ביותר אנשים אגב לחימה, נובעת מכך שהפלשתינאים נכנסים יותר לאזורי לחימה כדי לזרוק אבנים או סתם להתקהל ולהפריע למעצר. ישראלים נמנעים לרוב מלהתלוות לחיילים כדי לזרוק אבנים על לוחמים פלשתינאים ... לגבי האנשים ב"בצלם" הצעתי תוכנית של חצי נקודה לספקות. אתה רוצה להציע תכנית אחרת? אין בעייה. הרי מבחינה סטאטיסטית יש בוודאי אנשים שנהרגו במקרה בבית שלהם או בהולכם בכביש ליד חיסול שאנו קוראים להם תמימים והם היו פעילים בפתח. 3) מבחינתי במסגרת המלחמה יש לחסל כל פעיל ולו הזוטר ביותר בכל ארגון טרור. אני מניח שבעניין זה אנו חלוקים. |
|
||||
|
||||
לה בדיוק כוונתך ב-"יש לחסל כל פעיל ולו הזוטר ביותר בכל ארגון טרור"? א. איזו מהדוגמאות הללו יש לחסל ללא מחשבה שניה: 1.אם יש בחמאס אדם שתפקידו לבקר אצל משפחות השהידים ולתת להן כסף בכל חודש. 2. החמאס עוסק לא רק בטרור. פעיל חמאס שאחראי על תמיכה במוסדות חינוך איסלאמיים. 3. מזכירה של פעיל חמאס מרכזי. ב. נניח שכל אחד מאלו יושב אחר הצהרים בביתו בחיק משפחתו. האם לירות טילים על הבית? ג. נניח שמי שמרכיב חגורות נפץ יושב אחר הצהרים בחיק משפחתו בבלוק ברמאללה. האם לירות טילים על הבלוק? |
|
||||
|
||||
הפלשתינאים פתחו איתנו במלחמה. במלחמה נלחמים נגד האויב עד שהוא מרים ידיים. אולי הבעייה היא שאנו מוכנים לקבל לחימה בעצימות נמוכה. כך שבאזור כמו עזה, בו אין לנו שליטה, ואיננו יכולים להכנס ולעצור אותם, בהחלט לגיטימי לפגוע בכל פעיל טרור, עד שהם יתחייבו להפסיק את כל פעילות הלחימה נגדינו. בשטחי יהודה ושומרון איננו רואה צורך בחיסולים. יש לעצור את האחראים לטרור. אני מקווה שהבהרתי את הדברים. |
|
||||
|
||||
העובדה היא שגם ביו''ש יש חיסולים. אינני זוכר תנועת גרילה שהרימה ידים. הרמת ידיים של גרילה היתה תמיד זמנית, חלקית וטקטית. |
|
||||
|
||||
המחתרת הכורדית בתורכיה די הרימה ידיים לאחר שמנהיגה עבדאללה אוצ'לן הגיע לידי התורכים שדנו אותו למוות והודיעו שיממשו את גזר הדין אם אנשי המחתרת ימשיכו לבצע פיגועים. |
|
||||
|
||||
המחתרת הכורדית לגמרי לא הרימה ידים. ישנו ספר אדום מפורסם שאתה ודאי מכיר. כלל הברזל של הגרילה אומר שכאשר האויב נסוג אתה מתקדם וכאשר האויב מתקדם אתה נסוג. הגרילה אינה חיה בין פריימריס לפריימריס. |
|
||||
|
||||
מהו1 הספר האדום? ___ 1 תגובה 329823 |
|
||||
|
||||
הספר האדום של מאו, אני מנחש. |
|
||||
|
||||
אתה מנחש נכון. |
|
||||
|
||||
הציטוט המלא: האוייב מתקדם: אנו נסוגים האוייב משתהה: אנו מטרידים האוייב מתיגע: אנו תוקפים האוייב נסוג: אנו רודפים. אני לא יודע אם זה מופיע בספר האדום או ב"כתבים נבחרים" של מאו, אבל את כללי הגרילה הללו הפיצו מאו ושר הצבא שלו צ'ו-טא בצורה של פזמונים בני 4 שורות בנות 4 הברות, ששוננו והושרו ע"י החיילים המהפכניים והאנלפביתיים. לדברים אלו יש גם עבר ועתיד מעניינים. מקור ההשראה היו אמרותיו של הוגה דעות צבאי סיני מלפני 2500 שנה בשם סון-וו. הם עצמם שימשו השראה לאיש הגרילה רג'יס דברה (אאז"נ), שהיה חלק מן הקבוצה המהפכנית של קסטרו וצ'ה גווארה וכתב ספר המפרט את האיסטרטגיה של לוחמת הגרילה/טרוריזם המודרנית. |
|
||||
|
||||
המיוחד אצל מאו הוא שהשיטה הועלתה על הכתב. נפוליאון למד על בשרו את הגרילה הספרדית. המילה גרילה-מלחמה קטנה בספרדית -הומצאה שם. |
|
||||
|
||||
איזה רנדי ניומן? למה אין פיצ'ר "ניק זמני להודעה זאת בלבד"? |
|
||||
|
||||
למען הארכיבאים: אני ספרתי 3 תגובות שכתבת בטעות בניק הזה (פלוס אחת שכתבת בכוונה). |
|
||||
|
||||
עוד אחת (להצמיד לה את תגובה 334487) יא מאנאייק. |
|
||||
|
||||
יש מאות דוגמאות של תנועות טרור וגרילה שדוכאו. רק שכל דוגמא שמביאים לך אתה טוען שהיא ישנה מידי או שהתנועה עדיין קיימת הגם שאינה פעילה. בהינתן תנאים אלו, אכן אין לי דוגמא נגדית לתת לך. אולי אתה תצליח לתת דוגמא אחת מכל ההסטוריה של תנועת טרור או גרילה שהפסיקה באמצע הדרך? 1 אלו שטוענים שלא ניתן לנצח תנועות שחרור לאומי. |
|
||||
|
||||
*יש* ישראלים שזורקים אבנים על פלסטינים, כשכוחות הביטחון מעלימים עין. תושבי תל רומיידה שבחברון, למשל, כבר אינם יכולים ללכת לבתיהם בלי שהמתנחלים באזור יזרקו עליהם אבנים ושלל חפצים אחרים. |
|
||||
|
||||
1) אני מניח שאתה מאמין במה שכתבת. לי הדברים נראים כה מופרכים. איני יודע כיצד ניתן לגשר על הפער בינינו בעובדות בסיסיות. 2) בעוד ישנם קברים של ישראלים שנהרגו מאבנים, לא ידוע לי על ערבי אחד שנהרג מזריקת אבנים של יהודים עליו 1. אפילו על פצועים מזריקת אבנים לא שמעתי, חוץ מקרבן הלינץ שהפך מפצוע אנוש לאדם בריא לגמרי תוך כמה שעות. מה שנקרא נס תקשורתי. 1 היה לפחות מקרה אחד של ערבי שנהרג מאבנים. הערבים כמובן טענו שהוא נהרג בידי יהודים, אולם הדעה הרווחת היא שהוא נהרג בגלל טעות בזיהוי של בני עמו. |
|
||||
|
||||
1) קפוץ לבקר בתל רומיידה. או שתשיג לעצמך "הארץ" של לפני כמה שבועות (המוסף שעל השער שלו מפורסם הדו"ח הרפואי של ערפאת). התיאור שם לא משאיר מקום לספקות. 2) אני לא אחפור ואחפש לך הרוגים ערבים מפגיעת אבנים. ההשערה שלי היא : א) הרבה יותר קל להיהרג מאבן כאשר אתה נוסע ברכב ועלול לאבד שליטה. ב) הערבים נוטים פשוט להפסיק ללכת במקומות שבהם זורקים עליהם אבנים (ראה תל רומיידה למשל) בניגוד ליהודים. |
|
||||
|
||||
נו שויין, לפי ההיגיון הזה "יש בוודאי אנשים שנהרגו במקרה בבית שלהם או בהולכם בכביש ליד חיסול שאנו קוראים להם תמימים והם היו פעילים בפתח" גם מילואימניקים שלא בשירות פעיל הם חיילים. וכנ"ל כל מי שאי פעם שירת בצה"ל. וילדים ? הרי הם יגדלו להיות חיילים, אז מה איתם? הכשר גורף כזה (אם כי מהכיוון ההפוך) לא ראיתי מאז טארק עזיז בתחילת מלחמת המפרץ הראשונה שטען שבכל מקרה הישראלים רובם שירתו או משרתים בצבא, ועל כן אין מדובר על ירי טילים על אזרחים. מה שיפה בכל הסיפור הזה הוא העובדה שהחיסולים במקור נועדו ככלי ל"נטרול" פצצות מתקתקות שאין דרך אחרת לעצור אותם מלבצע את זממם, היום כל מה שצריך זה לירות, אחרי הפגיעה יקום כבר מישהו ויסמן את עיגול המטרה. |
|
||||
|
||||
ראשית, למיטב הבנתי, החיסולים מלכתחילה נועדו להתנקם באנשים שכבר ביצעו פיגועים. שנית, כל חיסול הופך אוטומטית את המחוסל לפצצה מתקתקת. למעשה, החיסול בדרך כלל מפעיל את הפצצה הזאת. |
|
||||
|
||||
אצל אריק שרון נועדו החיסולים לחסל כל אפשרות של הפסקת אש. היה תנאי של שבוע ללא פיגועים לחידוש המו"מ; ברגע שהיה ראש ממשלתנו רואה שעברו כבר כמה ימים ללא פיגועים היתה מרחפת על עמנו סכנה נוראה-סכנת מו"מ. המלך אריק לא יכנע לסכנה כזאת! לכן היה מבוצע חיסול של איש חשוב בחמאס, בתנזים וכד'. מיד היתה מתארגנת תגובה והיינו חוזרים אל חיקו החמים של הטרור. זאת האמת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |