בתשובה ליהונתן אורן, 27/09/05 11:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לטעמי מערכת ידע רציונאלית (מונח מדוייק יותר ממערכת אמונות רציונאלית) היא מערכת ידע שיש מאחורי כל פריט ידע בתוכה הגיון וביסוס. בניגוד אליך, אני חושב שמערכת הידע המדעית כן שואפת לתאר את המציאות - ולמיטב ידיעתי, זהו התאור המקובל של המדע. אחרי הכל, מה הטעם לעשות ניסויים יקרים שעשויים להכשל, אם אפשר לפתח תאוריות מאד יפות ורציונאליות לחלוטין - רק כאלו שאין להן קשר למציאות1? אני לא יודע מה כוונתך במילה "היפותיזה סבירה". אבל אם אתה מתכוון למובן היומיומי של המילה, אז אני חולק עליך. התהליך המדעי בהחלט לא מסתפק בסבירות של ההיפותיזה. תורת הקוואנטים היא לא סבירה, אבל היא בהחלט מתאימה לתצפיות. יתרה מכך, המדע דורש שהיפותיזה תהיה ניתנת לאימות אמפירי - אחרת ההיפותיזה איננה היפותיזה מדעית. לעניין הספקנות, נראה לי שאנחנו לא רואים את המושג הזה באותה צורה. במקום שאתה רואה שמרנות מדעית אני רואה ספקנות מדעית. לדעתי ספקנות היא לא רק פקפוק בידע באשר הוא - היא גם זהירות בקבלת היפותיזות לא מבוססות המנוגדות לידע מבוסס. יש הבדל דק בין ספקן לבין קנטרן. ספקן לא מפקפק בידע לשם הפקפוק, אלא כדי שמה שכן יודעים יהיה מבוסס על הגיון. מי שמתעלם מההבדל בין תאוריה שמתאימה להרבה מאד תצפיות (ובד"כ כלל גם ניצחה הרבה מאד תאוריות מתחרות) לבין היפותיזה לא מוכחת, הוא לא ספקן, הוא קנטרן (ואני לא טוען שאתה קנטרן - רחוק מכך). בשורה התחתונה, הדימוי של הספקנות רלוונטי מאד - בפרט בדיון הזה. הסברתי בתגובה הקודמת שלי למה. אני לא מוצא שום קושי בכך שאי אפשר לבצע רדוקציה של הידע המדעי להאמנות אישיות. ההיפך הוא הנכון. הספקנות המדעית המודרנית אומרת שגם תוצאה של ניסוי לא מתקבלת כעדות מדעית אלא אם כן הוא שוחזר ע"י קבוצת מדענים בלתי תלויה. ההגדרה שאני מכיר ל"ידע" היא שידע היא דבר אובייקטיבי, לא סובייקטיבי. זה לא דבר חדש. ידע יכול להיות כתוב בספר (ידע מדעי וידע בכלל) - ואין הבדל בין ספר שנכתב ע"י אדם אחד, לבין ספר שנכתב ע"י קבוצה. גם זה לא חדש. ואדם ספקן לא ידחה ידע, בגלל שמישהו אחר ביצע את הסקת המסקנות, או בגלל שהניסוי עצמו בוצע ע"י קבוצת מומחים. ספקן אמיתי יעדיף שהניסויים ואפילו הסקת המסקנות יתבצעו ע"י יותר מאדם אחד. אני מסכים איתך שראוי ונכון לחקור את היישום של המתודה המדעית המודרנית. אבל כל הדברים שאמרת כלל לא שכנעו אותי שהמתודה המדעית איננה ביסודה "מה שאני חושב": התהליך המוכר של העלאת היפותיזות ובדיקה שלהן אל מול המציאות. --- 1 ויש מערכות ידע שעושות בדיוק את זה - מתמטיקה למשל - והמתודה המתמטית באמת שונה מאד מהמתודה המדעית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה לפני שהופיעו הזרמים שאני מתייחס אליהם כאן, כבר הוכר שהמתודה המדעית אינה בפשטות ''התהליך המוכר של העלאת היפותיזות ובדיקה שלהן אל מול המציאות''. הרבה היפותזות יכולות להתאים לנתונים (זה נקרא ''התזה של אי-היקבעות ההיפותזה ע''י הנתונים''), וחוסר-התאמה בין היפותזה שנגזרת מתיאוריה לנתונים אמפיריים לא גורם בתהליך מכאני לשלילת התיאוריה. שינוי והחלפה של תיאוריות הוא תהליך מורכב, שלא ניתן לתיאור כמבוסס על לוגיקה בלבד, וכל מיני גורמים ממלאים בו תפקיד. יש הוגים שמייחסים יותר חשיבות לקהילה ולחברה ויש כאלה שמייחסים לה פחות חשיבות (נגיד, פופר מתייחס לתפקיד החברה וההיסטוריה, אבל במובנים שונים מאשר קון) - אבל בכל מקרה התיאור ה''נאיבי'' של המדע לא מקובל היום על אף הוגה רציני (שאני יודע עליו). בנוגע לספקנות. ''זהירות בקבלת היפותיזות לא מבוססות המנוגדות לידע מבוסס'' היא עניין מצויין ומומלץ, אבל היא לא מאפיינת את המדע ככזה. פקידי-מס וברוקרים מגלים זהירות כזאת ביחס לדו''חות חשבונאיים של חברות, רבנים ביחס לחידושי המודרנה, ואני עושה את זה כל יום כחלק מתהליך הנהיגה ברכבי. ''ספקנות'' מבטאת בד''כ עמדה אחרת, שלא מוכנה לקבל את האמונות שמציעה לנו החברה כנכונות ללא שהעברנו אותן תהליך שבו בדקנו בעצמנו את אמיתותן. לפחות, זאת ספקנות בסגנון וולטר. ספקנות פילוסופית - בסגנון דיקרט - תטיל ספק גם בהאמנות שרכשנו בעצמנו. העמדה שאתה מציג כאן לא נופלת תחת אף אחת מאפיוני הספקנות הרגילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהתאור שתארתי את המתודה המדעית הוא פשטני. אבל התיאור שלך1 הוא פשטני הרבה יותר - משתמע ממנו שאין הבדל עקרוני בין המדע לבין מערכות אמונות אחרות. התיאורים של המתודה המדעית בתור תהליך חברתי הם מעניינים מאד ואני לא מתכחש להם. אבל בעיני הם מסך עשן. באנלוגיה פרועה, אדם הוא בעל חיים ואפשר לנתח הרבה מאד תופעות אנושיות בכלים המשמשים לניתוח תופעות אצל בע"ח כלשהם. אבל זה לא משנה את העובדה שיש כמה תכונות מהותיות שמייחדות את האדם, וכאשר נבוא לתאר את האדם, מן הסתם נדגיש את התכונות האלה. קיימות אי אילו תכונות שמייחדות את המדע ומסך העשן הזה מסתיר אותן. בשורה הראשונה והתחתונה המדע שואף לחקור ולתאר את המציאות באופן רציונאלי, והמתודה המדעית נועדה לשרת את המטרה הזו. והשיטה היא בבסיסה שיטה אמפירית. נכון, גם בדת וגם במדע יש חשיבות לקהילה, ושינויים מתרחשים לאט ובתהליך מורכב. אבל בדת אין חשיבות לאמפריזים או לרציונאליות. נכון, גם המצע של הליכוד מבוסס על טיעונים רציונאלים2, אבל הליכוד לא מנסה לחקור את המציאות בשיטה אמפירית <מקום שמור לאמירה צינית>. לגבי כלכלה, היא באמת בגבול האפור של המדע האמפירי. בנוגע לספקנות, אינני פילוסוף ולכן אני נוטה לקבל את התיקון ההגדרתי שלך. מהיום לא אומר עוד, שהמתודה המדעית מבוססת על ספקנות. במקום זאת אומר: המתודה המדעית מבוססת על אמפריזים ועל ראציונאליות. וכאמור ברור לי שזה תיאור פשטני, אבל הוא קירוב טוב מסדר ראשון. הנה כמה הגדרות קצרות של המתודה המדעית שמצאתי באינטרנט. ההגדרות האלו הן הגדרות שפורסמו באתרים של גופים אקדמיים. אולי לא דעות אובייקטיביות, אבל רלוונטיות מאד. אני מרשה לעצמי לציין שלדעתי, ההגדרות אינן רחוקות כלל מהתיאור הפשטני שלי. "A systematic form of inquiry that involves observation, speculation, and formulation and testing of hypotheses" 1 "המדע מציע לנו מערכת-אמונות שמבוססת על מבנה חברתי בדיוק כמו מבנים חברתיים אחרים שמציעים לנו מערכות אמונות אחרות" (תגובה 332823).(American Meteorological Society) "the means of science by which phenomena are observed, hypotheses are tested, and conclusions are drawn" (University of Oragon, Anthropology 150) "a method of investigation involving observation and theory to test scientific hypotheses" (Wordnet, princeton) "An inefficient but highly successful method of knowledge construction based on experimental testing of hypotheses " (Frostburg State University's Department of Chemistry ) 2 בקירוב גס מאד.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם האמירה שלך ש''המתודה המדעית מבוססת על אמפריציזם ועל ראציונאליות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי. אם אתה מסכים עם האמירה שהמדע עוסק בתיאור המציאות (מילים נרדפות: העולם הטבעי, היקום הפיזי) אז ממש יש כאן הרמוניה. וכן, אני יודע שיש יוצאי דופן כמו פסיכולוגיה למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי הסכמתי שהמדע עוסק בתיאור המציאות? (שונא הרמוניה. אני מעדיף את וארז). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי, לא קבעתי. ואתה אכן לא מסכים :) מהו לדעתך אובייקט המחקר של המדע, אם קיים כזה? הסכמת שהמתודה המדעית מבוססת על אמפריזם. אמפריזם אומר שרעיונות ותאוריות נבדקים אל מול המציאות (אתה כמובן רשאי לחלוק על ההגדרה הזו של אמפריזם). אם המדע אינו עוסק בחקר המציאות, מדוע לדעתך המתודה המדעית בודקת את הרעיונות והתאוריות *דווקא* אל מול המציאות? היה אפשר לבדוק את הרעיונות והתאוריות אל מול חוקי היסוד, חוקי הכנסת והמשפט העברי (משנה ותלמוד). זה למשל הבסיס מאחורי המשפט הישראלי - וגם הוא שואף להיות רציונאלי. אבל המשפט הישראלי שונה מאד מהמדע. האם ההגיון לא מכתיב שההיפותיזה תבדק כנגד אותו אובייקט שהיא אמורה לתאר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הראשונה היא האם יש לנו כבני-אדם גישה ל"מציאות כמו שהיא". אפשר בהחלט לטעון שמה שאנחנו חווים כמציאות נבנה ע"י הטבע האנושי שלנו - החושים והמבנה הגופני והשכלי האנושיים. אנתרופולוגים טוענים גם שתפיסת המציאות שלנו תלויה בחלקה במשתנים תרבותיים ולשוניים. כך שיכול להיות שאין לנו שום גישה ל"דברים כשלעצמם" - או מדויק יותר - שום גישה *אמפירית* לדברים כשלעצמם, ולכן האובייקטים שלנו אינם המציאות "האמיתית". אם אתה חושב שאמפיריציזם זאת הדרך האמינה היחידה לקניית ידע, אני לא בטוח שזה צריך להיות אכפת לך. במקרה אחר, זה עשוי לשנות. השאלה השנייה היא מה מעמדם של היישים התיאורטיים שיוצר המדע. באיזה מובן מושג כמו "אלקטרון" או "גרביטציה" קיים, ובאיזה מושג הוא רק הסבר לתופעות (במיוחד כשבתהליך החקירה המדעי הסברים משתנים מפעם לפעם). אבל זה נושא גדול מידי. בכל אופן, אני לא בטוח שזה חשוב כרגע. בין אם המדע נבדק אל מול המציאות ובין אם הוא נבדק מול רשמי החושים שלנו (וגם אם הוא קובע חלק מרשמי החושים שלנו), הוא עדיין פעילות אמפיריציסטית ורציונאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניי זה חשוב מאד. אמירות בסגנון "המדע אינו מתאר את המציאות" או "לא ברור מה המדע מתאר, הוא פשוט רציונאלי", הן פשוט הכללה בסגנון "המדע הוא מערכת אמונות חברתית". זה יוצר רושם שאין הבדל בין ידע משפטי, ידע תורני (תורה, משנה וכו') וידע מדעי. אבל יש. עם כל הכבוד (ויש) השאלות הקשות והיפות על המושג "מציאות" מתחמקות מהנקודה. אני בטוח שאתה יכול להסכים עם אמירה מסוייגת שעוקפת את המוקשים האלו. למשל: - המדע חוקר את התופעות הקשורות לעולם הטבעי - המדע חוקר את המציאות החושית. - המדע חוקר את המציאות הנצפית. - מדע הוא כתב עת של American Association for the Advancement of Science אם אתה לא מסכים, אני מזמין אותך לייצר הגדרה פשוטה משלך שתסביר מה המדע חוקר. ואם זה קשה בגלל שענפי המדע הם מאד מגוונים, אני אסתפק בהגדרה שתסביר מה הפיזיקה חוקרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. למה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחיים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, יש כאן נקודה שאני מרגיש לא נוח לסיים את הדיון בלי לחדד אותה: ניגודים מקובלים הם אמפיריציזם/רציונאליזם ובנפרד ריאליזם/אידאליזם. כך שאפשר להיות גם אמפיריציסט וגם אידאליסט - אלה לא ניגודים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |