בתשובה לראובן, 20/09/05 16:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בלי מד"ב: לפעמים עולה הצורך לשקר שקרים לבנים, למשל לחולה אנוש מהזן שאמונה בסיכויי ההחלמה שלו תעזור לו. אז נותנים לו פלצבו ומספרים לו על דודה בלומה שהיתה במצב כזה בדיוק, והמחלה לא הרגה אותה (משמיטים מהסיפור את העובדה שהיא מתה בתאונת דרכים בדרך לחדר המיון), והנה הוא מחייך שוב ומייצר גם קצת יותר נוגדנים. הללויה! ההחלטה אם לשקר בתנאים האלה לא קשורה לניו-אייג' אלא לעניינים אחרים לגמרי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, אבל יש הבדל בין שקר מקומי, לבין חיים בשקר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |