בתשובה לירדן ניר, 26/08/01 0:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון שברמה התיארוטית, יש בכתיבה ב"אייל" אפשרות להשפיע על דעותיהם של אזרחים ישראלים, ואין באותה כתיבה אפשרות להשפיע באופן ישיר על דעותיהם של פלסטינאים. נכון גם, שברובם של הדיונים כאן, מה שרלוונטי הוא מדינת ישראל. כשמדברים למשל על הפרת זכויות אדם, אז העובדה כי ישנן גם מדינות אחרות (שלא "קשורות" לישראל) המבצעות מעשים דומים (או גרועים בהרבה) היא רלוונטית כמו שבדיון על הרעב בארץ, תועלה הטענה שגם בהודו ישנם ילדים רעבים. אבל מהות הדיונים כאן, לפחות לרוב, היא אינה "נזיפה" בצד כזה או אחר. פעילויותיה ומדיניותה של מדינת ישראל אינן מבוצעות בחלל ריק, ואין דרך לנתח בצורה מלומדת את המצב שבו היא שרויה מבלי להתייחס גם לעמדותיו ולמעשיו של הצד השני. העובדה שהוא "לא יכול" להגיב כאן היא לא ממש רלוונטית. גם אריק שרון ולימור לבנת "לא יכולים" להגיב כאן. כך, אין אפשרות להתייחס לעוביד ולדיראני למשל, מבלי להתייחס לרון ארד (ואין בכך כדי להצדיק בהכרח את מדיניותה של ישראל בקשר לשני האישים הנ"ל). אי אפשר לקרוא למימוש זכות השיבה, באופן גורף, מבלי לתת את הדעת לשאלה כיצד ינהגו או מה יהיה יחסם למדינה ולתושביה הנוכחיים, של אלה שיחזרו לכאן. ונכון שאני לא יכול להשפיע על התנהגותם או יחסם של אלה האחרונים, ע"י כתיבה כאן באתר, אז מה? זאת עובדה שהיא במקרה הטוב שולית. כל זה לא בא להגיד כי לפני כל הודעה שעוסקת בישראל, יש לשלם "מס שפתיים", בדמות משפט שיפתח במילים "גם הפלסטינאים מבצעים מעשים איומים אבל...", אבל הוא כן בא להגיד שכדאי להתייחס לדברים בפרופורציה ולא להוציא אותם מהקשרם. מותר להתייחס כאן לישראל או לדת (וללאום?) היהודית כהתגלמות האכזריות השנאה והרוע עלי אדמות. זה לא נגד החוק. כפי שציינתי כבר, ייתכן אפילו שישנה תועלת מסויימת בפרובוקציות מעין אלה (לרוב רק לטווח קצר או מוגבל) אבל בשורה התחתונה, לפחות לדעתי, זאת פשוט התייחסות שטחית ולא רצינית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בחייאת, מי מהכותבים כאן מתייחס באופן עקבי, מסודר וקבוע לצד השני? מהיכן ובאיזה זכות עולה הדרישה מכותבת מסוימת לאיזון או להצהרת ולהבעת דעה מאזנת. מדוע לא נכתבו כמויות של תרעומת שכזו כנגד שי כהן, כנגד דב אנשלוביץ או יוסי גורביץ. מדוע אין אדם יכול לפרק מנהמת ליבו את רגשותיו והביוגרפיה שלו מבלי שיקום עליו עדר מתרעמים. להזכיר, אין זה המקרה הראשון של קורא באייל שמגיש משהו מחייו במסגרת מניפסט פוליטי או הבעת דעה. אינני מגן גם לא תומך בדברי דינה, רק מצפה ליחס עניני, שווה ומנוכר מה, לדיברי כל הכתבים (טוב ,לפחות רובם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט וכתבתי לך הודעה ארוכה שמנסה להסביר שוב את טענותיי, אבל נדמה לי שאסתפק בלהפנות אותך שוב אל הודעתי המקורית בה תוכל לקרוא את טענותיי המקוריות. אני בטוח כי, לפחות ברוב המקרים, תמצא כי הקשר בינה לבין הודעתך הנרגשת הוא לכל היותר קלוש. (ובכל זאת רמז: הודעתי באה בתגובה לטענה שאין צורך להתייחס למעשיי הפלסטינאים מכיוון שהם לא קוראים את האתר, ועסקה בעיקר בענין זה. אכן אין לי מושג "מהיכן ובאיזה זכות עולה הדרישה מכותבת מסוימת לאיזון או להצהרת ולהבעת דעה מאזנת", או "מדוע לא נכתבו כמויות של תרעומת שכזו כנגד שי כהן, כנגד דב אנשלוביץ או יוסי גורביץ", וגם אם יש לי לא לכך התייחסתי בהודעתי). בהמשך לשורה האחרונה בהודעתך, נדמה לי כי כותרת ההודעה שלך אינה עומדת בקריטריונים של "יחס עניני ומנוכר", אשר אותו אתה דורש, ולו אתה כביכול מצפה, אבל יתכן שאני טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי גורביץ עושה מילואים לפעמים. כשהוא אומר שלפלסטינים מותר לפגוע בחיילים במדים - הוא מציב גם את עצמו אל מול הכוונות. כשדינה עושה זאת, ללא כל זיקה אישית לארץ, זה נראה כמו גערה של הורה בבן סורר. מה גם שיוסי אומר בפה מלא מה הוא חושב לגיטימי מצד הפלסטינים לעשות ומה לא. דינה לא מדברת בכלל על הפלסטינים. היא כאן כדי לתקוף את ישראל. זכותה, כמובן, אבל היא לא יכלה לצפות שלא להתקל בשום תגובה לאמירות כאלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |