|
||||
|
||||
אין שום דבר על-טבעי או לא מוסבר בניסויים הללו (הם מוזכרים בהרצאה של זוכה פרס נובל דניאל הכנהמן astroclub.tau.ac.il) מדובר באנשים שמקדישים שעות רבות ביום למחשבות חמלה כהגדרתם, הדבר גורם לדיכוי של החלקים האחראים על האגרסיה במוח (לאורך עשרות שנים, מדובר בתכונה שזמן הרכישה שלה הוא מסדר גודל של לימוד שח לדרגת רב-אמן). אנו יודעים היום שהמוח משתנה בהתאם לאופי הפעילות שלו (לדוגמה אצל אקדמיים מתפתחות "עתודות" שמאפשרות להם לסבול פחות מאלצהיימר), התופעה אמנם יותר מורכבת אבל לא צריכה להפליא יותר משרירים גדולים אצל מרים משקולות, לא נצפתה אצל האנשים הללו כל תכונה שנוגדת את חוקי הפיזיקה כפי שאנו מכירים אותם. |
|
||||
|
||||
דווקא מחשבות חמלה? נראה לי שאתה עושה קתוליזציה של הבודהיזם. |
|
||||
|
||||
אני לא עושה כלום, ככה תיאר זאת פרופסור כהנהמן. מעבר לכך קתולים של היום לא נראים לי מחוייבים במיוחד לעקרון הלחי השניה ולבטח לא יושבים שעות ומהרהרים באיזו צורה ראוי להגיש אותה בכל פעם שהם מקבלים סטירה ועד כמה טוב יהיה העולם לאחר מכן. |
|
||||
|
||||
הכמרים הקתוליים כן. הנזירים הבודהיסטים בטח שלא. החמלה (Pity) היא לא חלק מהתורה הבודהיסטית כמו שהיא של הקתולית. הנזירים הבודהיסטים במדיטציות שלהם מתרכזים בעקרונות התשוקה והשלווה, ולא בחטא ובכפרה. |
|
||||
|
||||
לא חטא וכפרה, חמלה לעולם. |
|
||||
|
||||
ד"א, חמלה במשמעות של compation (כך במקור) |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |