בתשובה לד.ק., 21/09/05 14:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עד כמה שאני מבין, רדוקציה היא התשובה לשאלה "למה?" הניתנת במונחים בסיסים יותר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזו הגדרה טובה של רדוקציה. השאלה "למה?" היא מאוד רב-משמעית וכדאי להוציא אותה מההסבר. רדוקציה זה ביטוי של דבר אחד במונחים אחרים, לא בהכרח בסיסיים יותר. למשל, המשוואה של מעגל בגיאומטריה אנליטית היא מעין רדוקציה של מעגל שציירתי על נייר. איזו מדרכי הביטוי בסיסית יותר? לא ברור. יש הטוענים שבעתיד ניתן יהיה לעשות רדוקציה מושלמת של תהליכים נפשיים לכדי תהליכים נוירולוגיים. כלומר, התחושה שלי של כאב באצבע שנחתכה תתבטא באורח מושלם באמצעות פירוט של תנועה של נוירוטרנסמיטורים או מה שלא יהיה. יכול להיות שזה אפשרי ויכול להיות שלא. בינתיים יש בעיות גם עם הפיזיקה של זה וגם עם הפילוסופיה (לא ברור אם בכלל ניתן לעשות רדוקציה מלאה למשהו). בכל מקרה, לא כדאי להתבלבל פה עם סיבה ותוצאה. התנועה של הנוירוטרנסמיטורים במוחי אינה מהווה את סיבת הדיכאון שלי באותו מובן שהפרידה עם אשתי מהווה אותה. לכן נראה לי עדיף להתייחס רק אל השני כאל סיבה ואל הראשון כאל ביטוי, נוירולוגי אם תרצה. הרי אתה לא יכול להוכיח כאן שאמנם הצד הנוירולוגי הוא הסיבה לדיכאון ולא להיפך (הרי הם סימולטניים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא. שיחרור ניורו-טרנסמיטרים אינו מהווה סיבה באותו אופן שהפרידה מהאישה מהווה סיבה, אבל, אם נבין *למה* הפרידה מאישתך גורמת לשיחרור הזה, אני אראה בכך התקדמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן, למשל, אני חושב שהמונחים ה"בסיסיים" יותר לא יהיו אלה הנוירולוגיים. הרי אם אני אגיד לך שכשאשתי נפרדה ממני נכנסתי לדיכאון מפני ש: א. הבנתי שמעכשיו אני הולך להיות הרבה לבד, ב. ידעתי שאני הולך להתגעגע אליה, ג. הרגשתי לא מוצלח כי לא ידעתי לספק את צרכיה, ד. חששתי שהבריות יעריכו אותי פחות וירכלו עליי. ההסברים האלה הם הרבה יותר בסיסיים מאשר לו יכולתי לתאר את המחשבות במונחים של כימיקלים וזרמים חשמליים. הרדוקציה לנוירולוגיה לא הייתה עוזרת לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהיא כן היתה עוזרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא היתה רומזת על דרך להתמודד עם הבעיה: פרוזאק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממליץ לכל מי שנמצא בקצת דיכאון מסיבות מובנות לקחת פרוזאק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זה היה התסריט המקורי שלי, שהתחיל את הפתיל תגובה 331086. התשובה שלי: לא, מסיבות פרקטיות, ואולי גם מוסריות( אני לא רוצה שאנשים יקחו פרוזק כשאני עוזב אותם (שיסבלו קצת, מה יש?) אז אני לא לוקח פרוזק כשאחרים עוזבים אותי) . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרוזאק היא תרופה שאמורה להינתן לאנשים שנמצאים בדיכאון קליני ולא מסוגלים לתפקד. אם נפרדתי מאשתי, קצת דיכאון והתאבלות הם בריאים לפני שאני ממשיך עם החיים שלי. במקרים קליניים באמת יש ברכה בהישגים המדעיים, ויש שימוש ברדוקציה הזאת. אבל מדובר במקרים מיוחדים. לרוב המטרות המעשיות המינוח היומיומי הוא הרבה יותר שימושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לזה קראתי ''לא פרקטי''. התרופה חזקה מידי וקצת התאבלות היא בריאה. חוץ מזה יכול להיות גם ערך ''מוסרי'' (לאלו שזה חשוב להם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים (אני מאלו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 331374 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא בטוח שפרוזאק היא תרופה שאמורה להינתן (רק, או אפילו בעיקר) לאנשים שנמצאים בדיכאון קליני ולא מסוגלים לתפקד, אבל מוטב שנשאל את פסיכיאטרית הבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי לוקח פרוזאק בגלל דיכאון מובן לחלוטין כמו בעקבות משבר. ואם פסיכיאטר היה רושם לי פרוזאק על דבר כזה, הייתי הולך לפסיכיאטר אחר. לפרוזאק אין תופעות לוואי מדידות (ולכן חושבים שאין לו תופעות לוואי), והחברות שמפיצות אותו דואגות הרבה פעמים לתגמל רופאים שמרבים לרשום אותו. כך שהעובדה שפסיכיאטר זה או אחר רושם אותו גם במקרים קלים של דיכאון היא לא בדיוק משהו שהייתי מבסס עליו את גישתי לחיים. מי כאן פסיכיאטרית? היא ממונה ע"י האתר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם לא נוהג לקחת אקמול בכל פעם שיש לי כאב ראש שאפשר להוציא להורג בטביעה, לאקמול יש תופעות לוואי ידועות, ובכל זאת אף אחד לא יטען שאקמול היא תרופה המיועדת לטיפול בכאבי ראש המונעים מאדם לתפקד. ןלגבי השאלה שבסיום: http://www.haayal.co.il/author?id=142 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אקמול אינו תרופה פסיכיאטרית. ואני ממליץ לך לא להפריז בשימוש בו. --- טוב מאוד. חשוב שיהיה כאן רופא, just in case. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |