בתשובה לרון בן-יעקב, 15/09/05 17:33
ליטון הכתב 330147
מי צריך חיפוש ויזואלי?
הקש ctrl F.
ליטון הכתב 330157
ומה תעזור לו הקשה זו?
ליטון הכתב 330215
הקשה זו תאפשר לו לחפש - בדף האינטרנט כמו גם במסמך הוורד ובקובץ האקרובט מילות מפתח העולות בראשו. במקום לסרוק סריקה ויזואלית אחר אותיות גדולות, שמציינות שם, ניתן פשוט לחפש את המילה המבוקשת.

זה מאוד שימושי באי-בוקס בני עשרות ומאות עמודים. כמו גם בדיוני אייל.
ליטון הכתב 330223
אה, אבל חשבתי שכל העניין הוא לחפש שם ששכח...
ליטון הכתב 330185
יש עולם גדול, רחב ואמיץ מחוץ לאינטרנט. אני חוזה עולם עתידי בו נייר ישמש כבסיס עליו יכתבו הגיגים שונים. אני צופה שיקראו לזה ''מגילה'' או אולי ''ספר.''
ליטון הכתב 330188
אכן, מגילה מתחיל הספר.
ליטון הכתב 330214
"בהתחלה חשבנו שהמחשב האישי הוא מחשבון. אז גילינו איך להפוך מספרים לאותיות בעזרת ASCII וחשבנו שהוא מכונת-כתיבה. אז גילינו את הגרפיקה, וחשבנו שמדובר בטלוויזיה. עם בוא האינטרנט, גילינו שמדובר בחוברת" (דגלאס אדאמס).

ליטון הכתב 330217
אני מבינה שאתה חוזה הדרדרות טכנולוגית שתוביל להיעלמות המחשבים ואולי אפילו הדפוס, וחזרה לכתיבה על פפירוסים כדרך אבותינו?

כי אני צופה שברגע שיהיה מכשיר דק, בגודל סטנדרטי של ספר, שיציג אותיות בצורה יותר קריאה ממסך מחשב ויהיה אפשרי להכנס איתו למיטה ולהטעין אותו בדומה ללפ-טופ - ידפיסו פחות ספרים, ועולם הספרות יעבור מהפיכה דומה לעולם המוזיקה בעקבות המצאת ה-MP3.

וזה יהיה בקרוב מאוד.
ליטון הכתב 330218
שלא לדבר על התרומה של המצאה כזאת לאיכות הסביבה.

אגב, איזו מהפכה עבר בדיוק עולם המוזיקה? האם מוזיקאים מצאו מקורות רווח חדשים, או שהם פשוט התרגלו להרוויח פחות?
ליטון הכתב 330224
1. במהפכה העוברת על עולם המוזיקה עסקינן, לא ברווחת המוזיקאים. המהפכה התעשייתית היא עדיין מהפכה, גם אם נגר שבונה רהיט, נהנה מיצירת מוצר מוגמר ומיוקרה כאומן וכבעל סדנא מתדרדר לדרגת פועל בסרט נע שמרוויח גרושים.
2. אני לא משוכנעת עד כמה המוזיקאים מרוויחים מלכתחילה, עם חברות התקליטים העושקות אותם.
3. אני משערת שבסופו של דבר מוזיקאים יתחילו להרוויח יותר ממופעים / יעקפו את חברות התקליטים, יקליטו בעצמם ויאפשרו הורדה תמורת תשלום (תהליך שכבר קורה).
ליטון הכתב 330225
אז גם הסופרים לא ירוויחו ממקורות אחרים (ממה הם ירוויחו, מהרצאות וערבי קריאה?). המשמעות של זה היא שלא ישתלם להיות סופר, ולכן יצאו הרבה פחות ספרים. האם זה העתיד שצפוי לספרות?

יש לך רעיון איך או למה יתקיימו אותם תרחישים שאת מתארת בסעיף מס' 3?
ליטון הכתב 330249
יש לי הפתעה בשבילך, לא משתלם להיות סופר.
לרוב רובם של הסופרים משרה נוספת בה הם עוסקים לפרנסתם.
תשאל את עמוס עוז כמה הוא מרוויח מספר לעומת כמה הוא מרוויח מהרצאות / ערבי קריאה.
וזה עוד עמוס עוז. רוב הסופרים לא מוכרים כמוהו.
ליטון הכתב 330264
אני אשאל אותו בפעם הבאה שאני אתקל בו במעלית.

אגב, אם יעבור גם זמר בסביבה, אני אוכל לשאול אותו כמה הוא באמת מרוויח. זה תמיד נשמע לי מוזר שבדיונים מתייחסים אל חברות התקליטים בתור שיא הקפיטליזם המרושע, בעוד שהן כמעט אף פעם לא פוגעות במתדיינים עצמם. יתרה מזאת, תמיד מציינים שהן *גוזלות* כסף מהזמרים, שעה שהזמרים בחרו לקבל מהם שירות, שאלמלא הוא לא היו מרוויחים כסף כלל. בעיה שלישית שיש לי עם האשמת חברות התקליטים היא שאני אף פעם לא שמעתי אותה ממוזיקאי, אז אין לי שום דרך לדעת אם היא מוצדקת מבחינה עובדתית, וכמה היא נוראה.
הנה 330276
נמרוד לב. בהרצאה בפקולטה למשפטים, אונ' חיפה.
ליטון הכתב 330295
אני ממש לא בטוחה לגבי עמוס עוז. אני יודעת שצרויה שלו הצליחה לשלם חלק גדול מהדירה שהם קנו משכר הסופרים שלה, וזאת אחרי ''קצת'' הרבה פחות ספרים ו''קצת'' הרבה פחות פרסום מעוז.
ליטון הכתב 330341
צרויה שלו הוציאה את הספר שלה בהוצאה הפרטית של רם אורן, שמתגאה בתמלוגים המכובדים שהוא משלם, להבדיל משאר ההוצאות.
ליטון הכתב 330342
כן, אבל עמוס עוז בכל זאת הוציא הרבה יותר ספרים ויצאו לו מוניטין גדולים יותר וספריו הם רבי מכר כבר שנים...
ליטון הכתב 330446
בכל אופן, צרויה שלו היא לא דוגמה מייצגת. השוואה נדל''נית-פיננסית של עוז מול, נאמר, גרוסמן, יהודית קציר ואתגר קרת, היתה הרבה יותר מאלפת.
ליטון הכתב 330454
כן, טוב, אותם אינני מכירה ברמה הזאת.
ליטון הכתב 330219
אני לא רוצה להתערב בהרגלי המיטה שלך.

עד שעולם הספרות יעבור מהפכה כזו, יש עוד דרך ארוכה. בנתיים צריכת הנייר העולמית הולכת וגוברת ולו משום העובדה שאת כל המאמרים הארוכים שקיימים במאגרים מקוונים אנשים מעדיפים להדפיס כי, (1) יותר נוח לקרא, מכל אספקט שתבחרי, (2) אם רוצים לסמן ולהוסיף הערות. דבר נוסף, אם את לא יודעת את השם אותו את מחפשת, איך תדעי מה לחפש? נניח שאת רוצה לראות מי מוזכר בטקסט של מאמר מדעי? עוד נקודה היא האבחנה בין שמות של אירגונים, מקומות, מושגים וכיוב'. לדוגמה
The Republicans are democrats או משהו כזה.
ליטון הכתב 330251
אני לא משוכנעת עד כמה הצריכה באמת גוברת:
1. כמות הנייר להדפסה שאנשים קונים עדיין קטנה לאין ערוך מכמות הנייר של אלפי ועשרות אלפי העותקים שמודפסים מכל ספר.
2. כשמדובר בקבצים גדולים באמת - אנשים מעדיפים לקנות את הספר (עזוב את עלות הנייר - מחסניות הדיו עולות חצי ממחיר המדפסת. אלא אם זו מדפסת לייזר. או שהם יכולים להדפיס בעבודה).
3. אני אישית קוראת מאמרים בעלי גודל בינוני על המסך.
(אבל אני לא צריכה לסמן הערות).
ליטון הכתב 330257
נער הייתי וילד נשארתי אבל אני זוכר את היום בו הוכרז - מעתה עוברים ל Paperless Office, כן כך חצי עברית חצי אנגלית, כדוגמא למגבלותיה של השפעה העברית.

רמת השכנוע שלך מענינת אבל אני מסתמך על דברים שקראתי בקשר לתיצרוכת הנייר העולמית. צריכת נייר עיתון נמצא בירידה, אבל ספרים צורכים נייר, ומשרדים וטפסים בשלושה העתקים. אני לא יודע מה תרומת הצרכנות הביתית לצריכה הכללית. נכון, ישנם כמה פרוייקטים גדולים שמעלים מאות אלפי ספרים למאגרים ממוחשבים. את חושבת שזה במטרה לחסוך נייר או להקל על חיפוש ונגישות.

השאלה היותר חשובה לעניננו היא כמובן אם את חושבת שמעלים ספרים למאגרים מקוונים כדי לבטל את האות הגדולה? השאלה הזו חורגת מתחום כמות הנייר הנצרכת וראי את הדוגמא שהבאתי ממממקודם - This Democract is no democrat.
ליטון הכתב 330492
אם מעלים ספרים למאגרים מקוונים *כדי* לבטל את האות הגדולה?

כמובן שלא!
אני לא סבורה שביטול האות הגדולה הוא יעד כלשהוא אצל מישהו. פרט, אולי, מחברי "האגודה לביטול האות הגדולה בשפות לטיניות".

אם זה יקרה אי פעם, ואני בספק, זה יהיה תוצר לואי, שיקח עוד שנים הרבה.
שפות לטיניות 330499
באיטלקית (שפה לטינית מובהקת) השימוש באותיות גדולות צנוע ביותר.למשל שמות של מקומות וכו' לא חייבים לקבל אות גדולה.
שפות לטיניות 330506
סליחה, התנצלות!
האמור לעיל היה צריך להיות "שפות הנכתבות באותיות לטיניות".
אנגלית, למשל, היא לא שפה לטינית אלא גרמאנית.
שפות לטיניות 330561
ראיתי מסמכים אנגליים בני מאתיים שנה, שבהם כל שם עצם התחיל באות גדולה, כמו בגרמנית.
giant pizza 330570
איזו הצטרפות מקרים.
חיוניות האותיות הגדולות ותרומתן להעשרת יכולת הביטוי הודגמה
בפרק של שבת בסימפסונס , אמו האבודה של הומר שולחת לו מסרים עי האותיות התחיליות של המשפטים ב- upper case כמובן.
נדמה לי שקוראים לזה אקרוסטיכון או משהו דומה.
giant pizza 330572
אכן, אקרוסטיכון.
שפות לטיניות 330573
בגרמנית *כל* שם עצם מתחיל באות גדולה?
שפות לטיניות 330612
כן. בכתיב תקני כמובן.
שפות לטיניות 330620
נשמע כמו בלבול מוח קיצוני.
שפות לטיניות 330644
אני בטוח שבעיני הגרמנים ניקוד או אותיות סופיות נראה מטופש לא פחות.
שפות לטיניות 330651
לגבי ניקוד זה יהיה צודק, כמובן. לגבי אותיות סופיות - יש הבדל מבחינת קלות ההקלדה.
שפות לטיניות 330925
משום מה נזכרתי בבני הטיפש עשרה ששולחים מסרים לערוץ 24 (רצים על המסך) עם בקשה לראות "קליף של הראל מויאל".
שפות לטיניות 330926
ומה בכך? הם כנראה רוצים לראות את מויאל מחקה את ריצ'רד...
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 330936
לפני שנים ספורות איזה אידיוט ניסה להוציא פטנט על האלגוריתם המופלא הזה לבחירת אות תחילית/סופית בסמסים.
האם אני מדמיין? ואם לא - מה עלה בגורלו?
נהרג בתאונת דרכים. 330937
סיפור עצוב.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 330964
בטלפונים של סמסונג (אאל''ט) כאשר מקלידים את אחת האותיות כמנפצ, באופן אוטומטי היא מוצגת כאות סופית. אם מתקבלת אחריה אות נוספת (ללא רווח) היא הופכת לאות אמצעית.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 330966
אכן זהו האלגוריתם המופלא. אבל האם זכרוני העמום מטעני בדבר ניסיון של סמסונג להוציא על זה פטנט?
איפה איינשטיין כשצריכים אותו? 330973
להוציא פטנט על אלגוריתם טרוויאלי? יש מומחה לפטנטים בקהל?
לי זה נשמע פטנטבילי לגמרי 330978
אם אף אחד לא עשה זאת קודם בטלפון או במחשב הרי שזה ודאי חדש. זה גם לא נשמע לי טריוויאלי. הרי *כולם* עשו אחרת עד עכשיו.
לי זה נשמע פטנטבילי לגמרי 330979
יש להבהיר: הפטנט איננו על האלגוריתם אלא על הצגת אותיות סופיות בטלפון כברירת מחדל בלחיצה על אות.
לי זה נשמע פטנטבילי לגמרי 331244
נשמע לי משונה. פטנט הוא על ה"איך", לא על ה"מה". לפעמים הויכוח הוא על האם מדובר ב"מה" או ב"איך" (dBase מול פוקס, נשמע לך מוכר?) אבל במקרה הזה ברור לגמרי שהצגת אותיות סופיות כאשר לא באה אחריהן אות נוספת, הוא בחזקת ה"מה" ולא ה"איך".
לי זה נשמע פטנטבילי לגמרי 331245
ה"מה" של היום הוא ה"איך" של אתמול. במקרה הזה, "איך כותבים בצורה נוחה עם אותיות סופיות?"
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 330985
למה לכתוב "סמסים" ולא להשתמש במילה העברית (ועוד בדיון לשוני שכזה!) מיסרון?
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 330997
סמס תמיד שעשע אותי. ואת מסרון לא הכרתי את הרגע... תודה.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331019
''סמס'' הרבה יותר נחמד. בפרט כשזוכרים שזהו כינוי חיבה לסמסון הגיבור.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331074
לא ממש, לטעמי. מילים עבריות נשמעות כמעט תמיד טוב יותר, וחוץ מזה, המילה עכשיו במאבק על מקום בשפה שלנו (שמעתי אותה בפרסומות ובחדשות קול ישראל, ואתה יכול לחפש אותה בגוגל), וכדאי לעזור לה. חבל להשתמש במילה הלועזית סמס (או SMS) במקומה.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331075
בפועל אינני משתמשת באף אחת מהן. גם לא במושא הוראתן.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331112
זהו. שהמילה העברית תמיד מגיעה אחרי שמקבילתה הלועזית כבר השתרשה.
הסמס כבר קיבלה שורש ונכנסה לפועל ("תסמס לי") ועכשיו באים אלינו עם "מסרון"?
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331117
נו, זה לאנורא. מה הבעיה עם "תמסרן לי"?
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331266
הדוגמא הנגדית הטובה ביותר היא 'קלטת'. בעבר היו משתמשים ב'קסטה', והיום כמעט ואין משתמשים במילה זו (האמת, גם 'קלטת' זה כבר קצת ארכאי, אבל לא זו הנקודה). אם הרבה אנשים ישתמשו ב'מיסרון', (ובפועל: 'לשלוח מיסרון', או 'למסרן' כסלנג חביב). אולי ננצח. קדימה 'מיסרון'!
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331273
אהה, הצעירים האלה. יש המון דוגמאות לתחדישים שנתקלו בקשיים בתחילה אבל הצליחו להתגדר על האופוזיציה הלועזית לאחר זמן. למשל, ''הסלמה'' (במקום אסקלציה) נשמעה ממש משונה בשעתה.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331278
שלא לדבר על ה''עיצומים'' אשר החליפו את הסנקציות, ואת ה''מדד'' שהחליף את האינדקס.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331279
ואת הרב סמל שהחליף את הקורפורל (כן, אני יודע שקורפורל זה רב''ט, אבל באינפלצית הדרגות הקיימת בצה''ל, בה כל נהג בוס הוא סרג'נט, ככה חידשו את המכתב מאמא).
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331401
וגם מסוק. ומשיבון.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331277
היום כמעט ואין משתמשים במילה זו פשוט מפני שכמעט ואין משתמשים בקלטות.

אגב,
כמה אתה משתמש במילה גלגשת?
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331293
אני לא, אבל פגשתי מומחית צעירה בגלגיליות.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331708
בסדר, יש מספיק דוגמאות אחרות שנכנסו (ראי את כל הזקנים שהוסיפו למעלה עוד מילים - למשל, לא זכור לי שבחיי הקצרים [18 וחצי] שמעתי את המילה "אסקלציה". אפילו כדי לאיית אותה כמו שצריך הייתי צריך לפתוח חלון נפרד ולעשות העתק-הדבק) לעברית בשלום.

וודאי שיש הרבה דוגמאות שלא נכנסו לשפה: שח רחוק, גלגשת, מרשתת (מילה מגעילה לטעמי), כרוכית (פעכס) ועוד - מה שהופך את האקדמיה ללשון לאחד המוסדות הכי נצחקים (=צוחקים עליהם, לא הצלחתי לכתוב את בסביל כמו שצריך) בארץ, אם לא הנצחק שבהם. מן הסתם היה על זה כבר דיון ארוך באייל, ואם לא - אז קדימה.

אבל שוב, זו לא הנקודה - אנחנו (לפחות אני, ואולי גם החברה כולה) רוצים עברית כמה שפחות מאונגלזת, ואם נמנע משימוש ב"סמס" זה יעזור.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331717
לצערי, זה יעזור באופן חלקי בלבד, שכן האנגלוז מגיע אל העברית בצורה מסיבית בתחום התחביר דווקא.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331786
מה לגבי "נלעגים"?
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331808
זה מה שכתבתי בהתחלה, אבל זה לא המשמעות המדוייקת. נלעג פירושו מגוחך (באופן אובייקטיבי), ואני לא חושב שהאקדמיה היא כזו.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 332032
"כרוכית" הוא דווקא חידוש ישן למדי, עוד משנות הארבעים של המאה העשרים, למיטב ידיעתי. מכיוון שהתו @ הפך לנפוץ יותר, נעשה נסיון נוסף להפיץ את התרגום אליו.

"מרשתת" היא מילה מוצלחת למדי, וחבל שלא תפסה. חסר לי מונח עברי מתאים ומפריע לי שמשתמשים בשם "אינטרנט" במובן ה־WWW. "שח־רחוק" היא טעות עתיקה (של האקדמיה? נדמה לי שזה עוד מימי בן־יהודה) ולא מתאימה למבנה המילה העברית הרגיל. לא נוח להטות את המילה הזו.

לא מעט חידושים של האקדמיה דווקא נכנסו.

המילה שחיפשת: נלעגים.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 332409
''נצחקים'' - ''נלעגיפ''.
פנייה נרגשת לידע האיילי 400218
לכל המבינים בסלולרים וטכנולוגיה ודברים מרגשים שכאלו באופן כללי - הודעת טקסט שנשלחת לסלולרי סגור, האם תעבור גם כשהמכשיר סגור? אין ספק שאם המכשיר מכובה לילה, בבוקר ההודעה מגיעה. אבל מה אם הוא מכובה ליותר זמן? יומיים? שבוע? יותר?
פנייה נרגשת לידע האיילי 400244
אני מנחש שמחשב של חברת הסלולר מחזיק תור של ההודעות, ושמתישהו הן ימותו מזוקן.
מניסיון, לאחר חודש ללא קליטה, האורנג' שלי הוצף בעשרות הודעות שהמתינו לי. כך שזמן החיים של מסרון באורנג' לפני שנתיים היה למעלה מחודש. מה קורה היום ברשתות אחרות אנלא יודע.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331103
או לסמס העמים
מובארכ 331238
השימוש בכ' ופ' כפופות בסוף מילה הוא חדש, יחסית. במקרא נמצא תמיד כ' ופ' פשוטות, גם כשהן דגושות: "אל תוסף על דבריו", "שאל נא בהמות ותורך".
שפות לטיניות 494545
זו, דווקא, לא אחת מנוראות השפה האס.אמ.אסית, אלא פונקציה של הטלפונים של סמסונג, שמסרבים לשים אות רגילה בסוף משפט.
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 494662
תוקן בין הדגם הקודם שהיה לי לדגם שיש לי עכשיו (במחיר זה שכפתורים רבים משמשים לארבע אותיות במקום שלוש).
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 494667
כמה זה "רבים"?
ב"נוקיה" שלי יש שלושה כאלה: 4 (מ;ם;נ;ן), 5 (י;כ;ך;ל) ו 9 (ס;ע;פ;ף).
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 494694
נו, אחד זה מקרה, שניים מגמה, שלושה תופעה.
(גם אצלי)
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 494937
זה כנראה סטנדרט, משום שיש כאלה המפרסמים את מספר הטלפון שלהם באותיות.

גם באנגלית יש שני מקשים המשמשים ל-‏4 אותיות ‏79. בסך הכל לא ממש ניתן להימנע מכך. באנגלית יש 26 תווים שונים ובעברית 27. הכל נדחס ל-‏8 מקשי ספרות.
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 494866
בעצם, רק לפ' הלא-סופית בסוף מילה יש שימוש אמיתי בעברית, במקום הכ' הלא-סופית משתמשים תמיד בק'. לאותיות מ',נ' וצ' אין דגש אפשרי, ולכן הן תמיד צריכות להיות סופיות בסוף מילה (מלבד, אולי, בראשי תיבות). נראה לי ש-‏4 מקשים עם 4 אותיות זה מחיר כבד מידי בשביל לכתוב ג'יפ נכון, צריך היה להוסיף עוד סימן בלתי נראה שיבוא אחרי האות ויגיד שהיא לא סופית. המטרה הרי צריכה להיות להקל על הכתיבה של מילים נפוצות, ואני מעדיף להקל על הכתיבה של נ' ול', גם במחיר של קליף וג'יף...
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 494927
איך תבדיל בין קליף ריצ'רד, למשל, לקליפ טלויזיוני?
שהוא יותר שטוח 494936
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 494939
כמו שאני מבדיל בין נעלה (ההתנחלות), נעלה (הנעל שלה), נעלה (את הדלת), נעלה (את הנעל) ונעלה (אשה -). לפי ההקשר.
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 494947
סבורתני שבשפה שגם ככה יש בה יותר מדי מילים שמשמעותן תלויית הקשר‏1, לא כדאי להוסיף עוד.

1 בעצם אין. יש ניקוד, והניקוד שונה לחלוטין, אבל אנחנו מתעקשים לא להשתמש בו ולא להכניס תחליף.
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 494952
יותר מידי? אני חושב שיש בדיוק במידה הנכונה. חוץ מזה, כל המילים שנגמרות בפ' לא סופית אינן חלק מהשפה העברית. בכלל, אנחנו מדברים על SMSים, שבהם כותבים משפטים כמו
I luv 2cu 2day
וכולם מבינים אותם. אז הבעיה שלך שלא יבדילו בין קליפ לקליף? תני לי SMS לדוגמא בו אי אפשר להבדין למה התכוון המשורר.
לא רוצה לא צריכ 494959
פרט לאות "ל", כל האותיות הרביעיות בממקשים הן אותיות סופיות. מי שקשה לו ללחוץ 4 פעמים רצוף על אותו מקש לא חייב להשתמש בהן.
המחיר של אות אחת שהיא רביעית במקש שלה, לא כל כך‏1 גבוה, ע"מ שלמשתמשים המעוניינים באותיות סופיות תשמר האופציה.

__
1 מה שבאמת קשה למי שאינו מיומן בהקלדת טקסט במקשי הטלפון הוא הקלדת הצרוף "כל כך".
לא רוצה לא צריכ 494965
אבל אני *כן* מעוניין בשימוש באותיות סופיות. אני מעדיף להקל על מי שרוצה לכתוב "שלום" גם במחיר של להקשות על מי שרוצה לכתוב "שלומ".
לא רוצה לא צריכ 494986
להקשות? ניחא. אבל למה להפוך את זה לבלתי אפשרי?
לא רוצה לא צריכ 494999
לא להפוך את זה לבלתי אפשרי, הצעתי פתרון שנראה לי אפשרי למדי: "צריך היה להוסיף עוד סימן בלתי נראה שיבוא אחרי האות ויגיד שהיא לא סופית". אגב, איך מוסיפים באנגלית אות גדולה באמצע משפט? איך מוסיפים בערבית אות סופית באמצע מילה?
לא רוצה לא צריכ 495032
זו הצעה יפה, אבל היא סובלת מכך שאינה ברורה מאליה למשתמש: תצטרך לכתוב עליה במדריך למשתמש. רוב האנשים להערכתי לא טורחים לקרוא את המדריך לטלפון הנייד החדש שלהם, בטח לא בעיון, ובצדק - אלו מכשירים שהיום הם די אינטואיטיביים. רוב האנשים, גם אם ירגישו צורך לכתוב ג'יפ, לא יחשבו בכלל לקרוא במדריך, אלא יניחו שפשוט אי אפשר.

יכול להיות שאפשר לפתור זאת על-ידי דף נפרד מהמדריך הכללי למשתמש, שייפול מהקופסה של המכשיר כשפותחים אותה, יחד עם שאר הדפים שנופלים משם, ויהיה עם כותרת בולטת "אותיות סופיות בכתיבת טקסטים"; זה כבר יצוד את עינם של אותם אנשים שזה בכלל מעניין אותם.
לא רוצה לא צריכ 495040
בנוקיה העתיקה שלי יש כפתור להכנסת אות ראשית באמצע מילה אנגלית, עם חיווי מתאים במסך. אותו כפתור יוכל לעבוד במקרה העברי.
לא רוצה לא צריכ 495055
ממש לא מפריע לי שאנשים שלא קוראים את המדריך (כמוני) לא ידעו איך לכתוב גיפ. אני אחיה עם הגיף שלהם.
לא רוצה לא צריכ 495179
אבל למה האופציה היא opt in? יש מעט מאוד סופיות בא"ב העברי יחסית למספר האותיות.
לא רוצה לא צריכ 495043
במכשיר שלי (נוקיה, 6267) ובכל אלו שקדמו לו (נוקיה ברובם, עם גיחות למוטורולה וסמסונג) יש ארבעה סטים של תוים (עברית, אותיות לטיניות קטנות, אותיות לטיניות גדולות וספרות‏1). בכל שלב של הקלדה אתה יכול לעבור מסט לסט בהקשה על מקש ה# ‏2.

___
1 הספרה היא תמיד האופציה האחרונה (רביעית או חמישית) בכל אחד מהסטים. אם אתה עובר לסט של ספרות, היא האופציה היחידה. לחיצה כפולה כותבת את הספרה פעמיים ברציפות.
2 מעין שילוב של Caps Lock ו Alt+Shift.
לא רוצה לא צריכ 494977
1 הרווח מאוד מקל על ההקלדה. יותר קשה להקליד "לילך" או "כליל". מזל שהשמות האלה לא נפוצים.
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 495036
"במקום הכ' הלא-סופית משתמשים תמיד בק"' - מתי בכלל משתמשים בכ"ף בתעתיק מילים לועזיות והוגים ככ"ף דגושה? בתעתיק משפות אירופיות קופצים לי לראש רק "אלכנסדר", "כרתים" ו"כלכוליתי". אפשר להוסיף את "כלכותה" (שפות הודו-אירופיות!). כולן מקרים יחידים, ולא חלק משיטה כללית.

זה קצת יותר נפוץ בתעתיק מערבית, שבה יש הבחנה בין כ"ף לקו"ף. ושם ה"תמיד" שלך לא חד-משמעי‏1: כן בתעתיקים לסלנג, "דחילק" וגם הקללה שמתחילה ב"סססס". בתעתיקים רשמיים, את מובארכ אכן הפכו מזמן למובארק בעיתונות, אבל בויקיפדיה, ישתבח שמה, לא. "כירכוכ" עדיין נכתבת כך גם בעיתון, כשהיא נכתבת שם, ודי ברור למה. יש עוד דוגמאות עדכניות?

1 אני עובר לדיון כללי, לא בהקשר לשיקולי ממשקי SMS - עבורם מדובר בעניין זניח לחלוטין, מה שמחזק את הנקודה שלך.
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 495041
"כלכוליתי" היא דוגמה רעה, ראה התקופה_הכלקוליתית [ויקיפדיה] [ישתבח שמה].
תודה רבה, ואדרבא 495045
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 495047
מה אומרים כללי התעתיק מסווהילית?
זה חשוב בימינו, כי ברכּ מגיע מאותו שורש של מוברכּ ושל ברוך.
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 495050
חשבתי שמצאתי דוגמה שבאה בעיתוי מרשים, בתגובה 494966. אפס, מדובר כנראה סתם באי-דיוק של שוקי: התעתיק המקובל "חאלק" נכון גם לטָהֲרנים, שכן (שוב, לפי הדודה) המילה בפרסית נכתבת בקו"ף.
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 495054
מברוכ
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 495097
ירדן צודק. מברוכ נכתב באותיות ערביות עם כ'(ك) ומוג'אהדין ח'לק (התעתיק הנכון ע"פ ויקיפדיה) ב-ק(ق). יחד עם זאת, יש חופש עקרוני בתעתיקים של מילים לועזיות (תורכיה, טורקיה).
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 495166
כללי התעתיק מטורקית, הם חד משמעיים. אבל אויה, אם נבחר לתעתק את שם המדינה דווקא מערבית (ולא ישירות) נקבל תורכיה.

לאחרונה שמתי לב שכך קרה לטהראן. הפרסים מאייתים את בירתם בתי''ו, ורק הערבים החליפו אותה לטי''ת (שהופכת את המילה להרבה יותר זכה וטהורה).
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 495167
מה פירוש "הפרסים מאייתים את בירתם בתי"ו"? לא ידעתי שהם כותבים באותיות עבריות.
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 495168
במקרה שהשאלה היתה כנה ולא קנטרנית: הכוונה ל-ت שהיא המקבילה הערבית ל-ת, לעומת ط המקבילה ל-ט.
איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ 495171
א. השאלה הייתה כנה, חרף ניסוחה האירוני.
ב. האם הכתב הפרסי הוא כתב ערבי? (זה לא אירוני).
ג. מי קבע - ולפי מה - איזו אות בערבית מקבילה ל-ת' ואיזו ל-ט'?
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • דורון הגלילי
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • אנטילופה
  בלי בדיחות על פרסים • דורון הגלילי
  בלי בדיחות על פרסים • אנטילופה
  בלי בדיחות על פרסים • ברקת
  בלי בדיחות על פרסים • האייל האלמוני
  בלי בדיחות על פרסים • אנטילופה
  בלי בדיחות על פרסים • ברקת
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • שוקי שמאל
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • אנטילופה
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • אנטילופה
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • אנטילופה
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • שוקי שמאל
  הנה זה נגמר • אנטילופה
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • אופיר זמר
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • ירדן ניר-בוכבינדר
  שפות לטיניות • דורון הגלילי
  ליטון הכתב • יובל נוב
  ליטון הכתב • האייל האלמוני
  לא ירחק היום • ערן בילינסקי
  ליטון הכתב • נועה ו
  ליטון הכתב • האייל האלמוני

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים