בתשובה לאסף שרעבי, 24/08/01 2:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה לבדוק שוב: אילו הייתי יהודיה בישראל והצגתי את העמדה הזהה, בדיוק, האם היית מקבל אותה בברכה? או האם אתה בוחר להיטפל אל נקודה חיצונית (מי אומר) ולא מתמודד עם המרכז (מה שנאמר על ידי הדובר)? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבר כתבתי על כך. העמדות לא מפריעות. אלא השילוב ביניהן לבין אומרם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...אם ניקח טענה זו ונלביש אותה על מצב אחר. האם היא תעמוד בעינה או תופרך? למשל: פלשתינאים לא צריכים להביע דיעה לגבי האירווזיון: פלשתין אינה בין המתמודדות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכירה את הפרק בסיינפלד על הקומיקאי שהתגייר רק כדי שהוא יוכל לספר בדיחות על יהודים בלי להחשב לאנטישמי? אותו דבר. הבעיה עם העמדות שאת מציגה כאן היא שהן מאוד מנותקות מהקשר כללי. את לא מכריזה כאן שישראל, כמו מדינות אחרות, לוקה בשנאת הזר, וזו בעיה שיש לטפל בה בכל מקום ומקום. את טוענת באופן בלעדי כנגד ישראל, וככשואלים אותך לגבי מדינות אחרות, את טוענת שזה לא רלוונטי. זה כן רלוונטי. כי כשישראלי מדבר על ישראל ומסביר מה לא בסדר בה - זה ברור. אבל כשאמריקאי בלי שום קשר לישראל מטיף לנו מוסר ומסביר מה לא בסדר אצלנו - זה מדיף ריח רע. כל עוד אינך מצהירה על עמדות דומות כלפי מדינות אחרות (פלסטין, כדוגמא, או ארה"ב, כדוגמא אחרת) - הרי שטענותיך עומדות על בסיס מאוד מאוד צורם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |