|
למה ההיגד "ירוק הוא ביצה" הוא חסר משמעות? דווקא בגלל שהמשמעות שלו ברורה לגמרי אפשר לומר שמשמעות זו איננה אמיתית, כלומר איננה מתארת את המציאות המוכרת לנו. אני יכול לומר בבטחון מלא שמבחינת משמעותו ההיגד הזה איננו אמיתי. היגד חסר משמעות איננו היגד כלל. את מתכוונת לצירוף כלשהו של צלילים או סימנים כלשהם. אבל לא כל צירוף כזה הוא היגד. מצד שני, כל צירוף של סימנים הוא אמיתי מבחינת היותו צירוף של סימנים, כי הרי הסימנים האלה קיימים לפנינו. אני מסכים איתך לגמרי שמשמעות שייכת לתודעה. אבל התודעה שלנו (או ההכרה שלנו) תופסת גם דברים שהם חסרי משמעות. את ואני, שנינו מכירים את הצבע הירוק (אני מקווה שאני לא דורך פה על מוקשים). האם יש לצבע הירוק איזו משמעות לגבינו מעבר להיותו צבע ירוק? אני סבור שלא. אבל הצבע הירוק הוא הכרח המציאות, ולכן הוא אמיתי. אני אמנם מזהה בין הכרח המציאות לבין אמת. רק התודעה יכולה ליצור "מציאות" שאינה קיימת, כגון "ירוק הוא ביצה". לזה אנו קוראים "שקר". אבל הההכרה הזאת איננה הכרחית. היא איננה כפויה עלי (כשאני אומר "עלי" הרי זה לאו דווקא עלי אישית. הכוונה היא לכל אדם, כלומר לכל בני האדם). לעומת זה, ההכרה "העלה הזה הוא ירוק" היא הכרחית וכפויה עלי, אם אמנם אני רואה עלה ירוק (אלא אם אני עיוור צבעים, אבל גם אז הכרת הצבע באופן מסוים כפויה עלי). לכן עלה ירוק הוא מבחינתי דבר אמיתי. למה הבעיה הפסיכופיסית היא "בעיה"? משום שהכרת הקשר בין הפסיכי לפיזי כפויה עלינו. מצד שני, גם ההכרה שקשר כזה לא יתכן כפויה עלינו, שכן אין אנו מוצאים כדוגמתו בכל המציאות הקוסמית. לפנינו איפה שתי "אמיתות" שאינן מתישבות זו עם זו, וזו הבעיה. בלשון הפילוסופיה קוראים לזה אנטינומיה. כל דיון בבעיה הפסיכופיזית מוביל לאנטינומיה, ולכן היא איננה פתירה.
|
|