בתשובה להאייל האלמוני, 16/08/05 23:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כנראה זה לא טריוויאלי בעיני העורך של נייצ'ר. כמו כן, אאל"ט התייחסו לתופעה הזו בסרט ממנטו ושם זה בפירוש לא היה טריוויאלי: Remember Sammy Jankis . בכל מקרה, הזכרת לי הרצאה באנליזה נומרית שנכחתי בה בתואר הראשון. המרצה לימד את מערכת המשוואות המרושעת של spline . לקח לו חצי שעה רק לכתוב את המשוואות (לכתוב, לא לפתח). כמובן כל הכיתה בשוק קטטוני, ואחרי שהמרצה מסיים הוא מסתובב ואומר: "אחרי כל זה, אתם בטח שואלים את עצמיכם: איך לא חשבו על זה קודם". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה הזכרת לי הוא, שכשהייתי בשנה שנייה באוניברסיטה, הסתובב אצלנו איזה ילד בן 15 שבעיקרון בא רק לבחינות - השיעורים נראו לו פשוטים מדי - אבל יום אחד הוא נקלע לשיעור טופולוגיה והיה עייף מדי כדי לעזוב, ופשוט נרדם. באיזה שהוא שלב המרצה הסתבך באחת ההוכחות, והתחיל להתפתל על הלוח בלי סוף. הערתי את הילד הזה, ואמרתי לו, "בחייך, תציל אותו". הוא קם מהמקום, ישנוני כזה, בלי להצביע או משהו, הלך למרצה ולקח ממנו את הגיר בלי לומר מלה, ורשם הוכחה של איזה שתי שורות. המרצה כמעט התעלף, מה גם שהוא לא הכיר אותו בכלל. ואז הילד ראה אותו מבולבל, ואמר בחמלה, "זה באמת משפט קשה. גם אני הייתי מסתבך אתו עד לא מזמן"... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |