|
||||
|
||||
אתה לא צריך להסתכל על המאזן הכללי אלא רק על ההשפעה השולית של ילד נוסף. נניח זוג צעיר ועני נישא, בני-הזוג כמובן רוצים משפחה ברוכת ילדים, אבל הם לא רוצים להשתגע עם 18, מתחילים בקטן - 6 ילדים להביא אושר ושמחה לעולם. בשלב זה בני-הזוג שוקלים האם עליהם להמשיך, ישנם שיקולים לכאן ולכאן - אחד מהם הוא הרווח הכלכלי מההפרש בין עלות גידול הילד הבא לבין הקיצבא המשולמת עליו שיאפשר להם להעלות במעט את רמת החיים הירודה של עצמם ושל ילדיהם הנוכחיים. בסופו של דבר הם מחליטים להביא ילד נוסף ואכן נהנים מהכנסה חודשית (צנועה) נוספת. ויראו כי טוב וימשיכו עם הילד ה 7...8...9...10, עד ששיקולים אחרים כבר נהיו משמעותיים יותר וגורמים להם בשלב מסויים להפסיק. |
|
||||
|
||||
או שהטבע מפסיק אותם איכשהו. |
|
||||
|
||||
מעשית, אין דבר כזה זוג צעיר שמחליט להביא שש ילדים, ההחלטה היא פר ילד (ז''א, גם אם הם החליטו לפני החתונה, הם יכולים לשנות את דעתם באשר להולדת הילד הבא לפני הכניסה להריון). ההתחלה היא תמיד בילד אחד (נתעלם לרגע מתאומים, זה סתם יסבך את החישוב, ולא יביא שום מידע חדש, נתעלם גם מבעיות בכניסה להריון, בעיות בריאותיות וכו'). הזוג התחתן, החליט להביא ילד לעולם, הביא עוד ילד, הביא עוד ילד, הביא עוד ילד, ועכשיו צריך להחליט, להיכנס לעוד חובות ולהביא את הילד החמישי, או לא. אם ההחלטה היא רציונלית-כלכלית, היא חייבת להיות לא. אם מישהו מחליט בכל זאת להביא עוד ילד, ההחלטה שלו היא בהכרח לא רציונלית. אחרי שהוא כבר הביא חמישה ילדים, ההחלטה על הילד השישי היא לכאורה רציונלית, אבל אחרי שהוא הוכיח חוסר יכולת לקבל החלטות רציונליות במשך שש שנים ברציפות, אפשר לקבוע חד משמעית שמנגנון ההחלטה שלו הוא לא רציונלי. |
|
||||
|
||||
מה אתה מדבר? את שלושת הילדים הראשונים הם עשו משיקולי פרו ורבו. את הילד הרביעי הביאו לעולם כשזכו בלוטו. את החמשי הולידו למען שלום בית, כשההתחלנות התחילה לערער את זוגיותם. ואז התחיל המיתון. |
|
||||
|
||||
אבל אתה מתעלם מכך שיש גורמים נוספים. אני מניח, לדוגמא, שכשבני הזוג מחליטים להוליד את הילד הראשון, השיקול הכלכלי הוא זניח לחלוטין (כי הם לא יכולים אפילו לדמיין את החיים שלהם בלי ילדים, גם אם זה אומר שהם יחיו בעוני מחפיר), וסביר שזה נכון אפילו לכמה מהילדים הראשונים(כמובן שככל שמספר הילדים גדל השיקול הזה הולך ונחלש), כך שבקלות אפשר להגיע ל 6 ילדים בלי שהשיקול הכלכלי ישחק תפקיד משמעותי, והשיקול הכלכלי שיפיע בצורה משמעותית על האם לעצור ב 6 או ב 10. אני בטוח שרבים מאיתנו יכולים להעיד על עצמם משהו בסגנון של: "גם אם מצבי הכלכלי היה קשה בהרבה עדיין הייתי רוצה להביא ילד לעולם, אך אם מצבי הכלכלי מאפשר לי זאת אהיה מאושר עם 2 ילדים, ו 3 ילדים זה מספיק בהחלט, 4 זה כבר לא בשבילי." אז תחשוב על זה שבחברה אחרת זה יכול להיות: "גם אם מצבי הכלכלי היה קשה בהרבה עדיין הייתי רוצה להביא 6 ילדים לעולם, אך אם מצבי הכלכלי מאפשר לי זאת אהיה מאושר עם 9ילדים, ו 12 ילדים זה מספיק בהחלט, 13 זה כבר לא בשבילי". |
|
||||
|
||||
ז"א שש שנים השיקול הכלכלי היה לא קיים, ובארבע הבאות הוא היחידי שמתקיים? לא סביר. |
|
||||
|
||||
למה לדעתך הוא היחיד שמתקיים? יותר נכון לומר שההשפעה שלו גדלה אקספוננציאלית במספר הילדים. |
|
||||
|
||||
אקספוננציאלית? למה דווקא אקספוננציאלית? |
|
||||
|
||||
אה, די פשוט להסביר את זה. כבר למדת על תהליכים מרוקביים ומרטינגלים בזמן רציף? (ב"אקספוננציאלית" הכוונה היא שהחשיבות של ההשפעה הכלכלית גדלה ביחס למה שהייתה קודם יותר מאשר כמות הנפשות במשפחה גדלה ביחס למה שהיה קודם, או במילים אחרות: ככל שיש יותר ילדים, כך החשיבות היחסית של השיקול הכלכלי ביחס לשאר השיקולים גדולה יותר). |
|
||||
|
||||
(אפשר למצוא מליון פונקציות אחרות, וחשוב לזכור שהמשתנה שלנו אינו רציף, שנותנות את אותו מאפיין, שגם הוא דרוש תימוכין אמפיריים) |
|
||||
|
||||
(בשביל סטודנטים מתחילים למדעי המחשב כמוני, הפונקציות בעולם מתחלקות לשתיים: הפולינומיאליות שגדלות בקצב נחמד, והאקספוננציאליות שגדלות בקצב לא נחמד. עזוב אותנו מחלוקה מדוייקת יותר). |
|
||||
|
||||
להבא אמור: גדלה באופן אקרמני. |
|
||||
|
||||
ומיהו אקרמן, במטותא? |
|
||||
|
||||
אחד שהעקומה שלו בלתי ניתנת לשליטה, פרחים או לא פרחים: |
|
||||
|
||||
תמיד חשבתי שמדובר בעקום שלו. |
|
||||
|
||||
הוי התמימות. על אחד חלקי X כבר שמעתם? |
|
||||
|
||||
לא. נו? |
|
||||
|
||||
מתאנסף בזמן סופי, לא כמו כל האקרמנים, שמקרמנים האילו. לדוגמא, הידעת שהעולם יסתיים ב2051? |
|
||||
|
||||
הם אומרים שם 2052 פלוס-מינוס עשר. למה הורדת לנו שנה? |
|
||||
|
||||
*לנו*? |
|
||||
|
||||
ההערה לא היתה אישית אלא נאמרה במסגרת תפקידי כנציג הדורות הבאים (כפי שיקבע בבחירות לתפקיד זה שתיערכנה בשנת 2040). |
|
||||
|
||||
אם כך, התשובה היא ש2051 נראה לי תאריך עגול ויפה. |
|
||||
|
||||
באופן די מדהים זאת גם השנה בה יחגגו את חגיגות 100 השנה להיוולדי. נחמד לחשוב שבמקום הזיקוקים המקובלים, החגיגות תיגמרנה בסינגולריות. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון להיות סינגל באותה שנה? |
|
||||
|
||||
אז אתה חשבת שאני טענתי שקצבאות ילדים הם שיקול יחיד בהחלטה על הבאת ילדים לעולם? כל מה שטענתי היה שבחברות מסויימות (הערבי, וכנראה גם החרדי) קצבאות הילדים כיסו את עלות הילדים ואף הותירו עודף. הסכומים של קצבאות הילדים על פי חוק הלפרט היו כה משמעותיים שההכנסה הגדולה ביותר במשפחות רבות היתה מקצבאות הילדים. כלומר, השיקול הכלכלי עבר מלהקשות על הבאת ילדים לדרבון הבאת ילדים. מה משקלו של השיקול הכלכלי בכל מגזר, ועד כמה השיקול הכלכלי נעשה באופן רציונלי 1 אנו לא יודעים. אני מניח שניתוח הילודה במגזרים החרדי והערבי בעוד כמה שנים תוכל לתת תשובה חלקית 2. 1 האם לוקחים בחשבון טיפולי שיניים או שוכחים את זה כשעושים חשבון? האם אומרים באופן כללי נסתדר, יש קצבאות ילדים או עושים חשבון מדוקדק? 2 אני מניח שהשיקול בהרבה מקרים הוא: בהעזר קצבאות - אנחנו שבורים כלכלית ועמוסים בחובות אי אפשר עוד ילד עם קצבאות - עוד ילד יביא עוד שמחה לחיינו, עלותו תכוסה על ידי הקצבאות. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי שאתה מגיב בהקשר לדיון. פעם הבאה אני אשתדל לא לעשות את הטעות הזאת, ולזכור שאתה מגיב בקשר לדיון שאתה מנהל עם עצמך בלבד. גם הטענה שטענת אינה נכונה, הראתי את זה למעלה. ההנחה שמתוך הילודה בעוד כמה שנים נוכל להסיק מסקנות על שאלה שכזו היא פשוט מופרכת. אתה מניח שלא יהיו שום שינויים במשתנים האחרים (התרבותיים, הכלכליים, החברתיים, הפוליטיים, הדמוגרפים...) דבר שהוא פשוט לא סביר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |