 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא היתה זו הפעם הראשונה בה פעל אייזנהאואר עם הצבא האמריקאי לפיזור הפגנה לא חמושה של אזרחים. במקרה אליו אני רומז, שימש אייזנהאואר כסגנו של גנרל אמריקאי לא פחות מפורסם ממנו, אשר תוך שימוש בטנקים, תותחים ומשאיות של צבא ארה"ב פינה בכוח הפגנה לא אלימה של משוחררי הצבא האמריקאי מן המלחמה הגדולה. יתר על כן, מפקדו של אייזנהאואר תוך התעלמות מהוראות הנשיא, הסתער על מחנה של המפגינים, שרף אותו באש תוך גרימת מותם של 2 פעוטות שנחנקו בעשן. פיזור ההפגנה עלה אאל"ט בכמה עשרות הרוגים. (סליחה על החדירה לתחומו של האייל ששאל, אבל הויכוחים עם הקונסיליירים המשתמשים בחוק כדי להגן על מפרי חוק, מתחילים קצת להעיק). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך לינק לסיפור שסיפרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו היו מפגיני המענק בוושינגטון של 1932. מפקד הפינוי היה גנרל מק-ארתור ראש המטה של הצבא באותה עת. עוזרו היה מייג'ור אייזנהאואר ועוזר אחר היה ג'ורג ס. פאטון הבן שפיקד על הפרשים (ולא תותחים כפי שכתבתי. בפינוי השתתפו רגלים טנקים ופרשים). טעות שנייה שלי היתה שהתינוקות נחנקו בגז מדמיע ולא בעשן. פרשת ההסתערות על מחנה המפגינים (שהיו חיילים משוחררים לשעבר מזי רעב) היא סיפור מעניין בפני עצמו: הנשיא הרברט הובר שעמד בפני בחירות קרובות שלח 2 קצינים עם הוראות זהות למק-ארתור ובהם אסר עליו להכנס למחנה המפגינים. מקארתור "הכריז בהטעמה שהוא "עסוק מדי" ואינו רוצה שהוא או אנשי מטהו יוטרדו ע"י אנשים, "המתיימרים להביא פקודות". אחר הוליך את אנשיו מעבר לגשר, והאוהלים, הסככות ותיבות האריזה ששימשו מחסה למפגינים ובני משפחותיהם הועלו באש. שני תינוקות נחנקו בגז מדמיע, וילד בן שבע, שניסה להציל את ארנב השעשעועים שלו נדקר ברגלו בכידון.". מקארתור, התחכם לנשיא, בכך שכינס מיד מסיבת עיתונאים ובה שיבח את הובר על נחישותו ועל כך שלקח אחריות על הפיזור בכח. הנשיא שהיה "ימני" (רפובליקני) לא יכל להציג עצמו כ"סמולני יפה נפש" נאלץ לבלוע את הצפרדע ומקארתור חמק ממשפט צבאי על הפרת פקודה מפורשת. ועוד זוטא מאותה פרשה (לכל אלו הסבורים שדמוקרטיה היא בהכרח סמרטוט שכל זב חוטם מנגב בו את אפו): "אדם שצפה במעשה קרא בקול "לדגל האמריקאי אין עוד שום משמעות בעיני אחר הדבר הזה". הגנרל ציוה מניה וביה: "הטילו את האיש הזה למעצר,אם יפתח שוב את פיו". ("קיסר אמריקני"/ויליאם מנצ'סטר, סיפורו של גנרל מק-ארתור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שנייה, ראוי להבהיר למה רמזתי בהערה האחרונה. לפני ימים מספר ראיתי באחת מתכניות החדשות בטלביזיה מפגין מתנחגד הזועק לעבר שוטר או איש מג''ב משהו כמו ''אתה בור ועם הארץ, לא גמרת כיתה ב'''. אם לשוטר ההוא היו מפקדים ראויים (כמו מק-ארתור), הייתי מצפה מהם לעצור מייד את המגדף ולהעמידו לדין על העלבת עובד ציבור. לעיתים קרובות אנו באים בטענות כלפי הביצועים והאיכויות של המשטרה. יתכן שאנו מקבלים בדיוק את המשטרה הראוייה לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לא גמרת כיתה ב''' זה עוד הרבה פחות נורא מ''אתה נאצי'' וכאלה, שהמתנחגדים האלה זורקים בזמן האחרון לכל חייל'שוטר שבא מולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שנהוג היום לומר (בהשפעת בית המשפט העליון) המידתיות היא המפתח. היות שהדרג הפוליטי ומפקדי המשטרה ידעו, שאם רק יתנו לשוטרים הוראה "לשמור על כבודם" -יתפתחו התנגשויות אלימות עם המפגינים. גם המשטרות בדרך כלל-ובישראל של היום בפרט -אינן מורכבות מעדיני נפש ושמירה על הכבוד פירושה רמיסת המפגינים. ההחלטות עד עכשיו היו חכמות וללא רבב. הסיפור שסיפרת לי על ההפגנות של 1932 היה ידוע לי פעם ושכחתי אותו. בכל אופן תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש"ז, הצבא האמריקאי גם דיכא את השביתה הגדולה ב1885(?).בכך שם קץ להנחתו של מרקס שחשב שדווקא בארה"ב או גרמניה יקום חזון השיוויון (בגלל שהן כבר היו בשלב הקריטי של קפיטליזם ותעשייה מפותחת). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |