 |
החוק הבינלאומי לא רלוונטי לענייננו
הוא משתנה בהתאם לאינטרסים כאלה ואחרים
אז ב- 1920 גוף אחד החליט משהו אחד, וב- 1947 גוף אחר החליט משהו אחר.
יעקב, האם תסכים שכמו שבשנת 1920 הכירו בזכותינו על הארץ, בשנת 1947 הכירו בזכותם של הפלסטינאים על הארץ? את זה אתה לוקח ואת זה לא?
השאלה היא איך מתפייסים (אם שני הצדדים מוכנים בכלל), עם העם שגזלנו את אדמותיו.
וזה ממש לא משנה שהיו מלחמות, ומי היה התוקף ומי המותקף באיזו מהן.
איך חיים פה ביחד?
(ומי שמתעלם מהפלסטינאים, ומשייך אותם לאיזה אומה ערבית גדולה יותר, פשוט מתעלם מהבעיה)
בינתיים, ברור לחלוטין לפחות מי הצד המשפיל ומי הצד המושפל. מי הצד החזק ומי הצד החלש.
תכנית החלוקה של 47 הייתה מצחיקה מבחינת צורת החלוקה. אם מחלקים שטח בין שני לאומים צריך לחלק אותו באופן שווה בערך, ואם אפשר אז באמצע. לשווה אנחנו כבר לא נגיע, כי אנחנו מחזיקים ב- 80% והם ב- 20%. אבל צריך להיות איזשהו איזון. (מקובל לחשוב על גבולות 67, כולל ירושלים).
וזאת כדי להחזיר לאנשים שגורשו ולעולם לא יוכלו לחזור את כבודם.
הפתרון של מדינה אחת, שבה לחלק כל כך גדול אין זכות הצבעה או השפעה על צביון המדינה, הוא מופרך מיסודו. אני שוב חוזר על זה, שרק יהודים עם גישה גלותית של 2000 שנה, מסוגלים לחשוב על רעיון שכזה.
וכאן אני חוזר למודל קפריסין. לטעמי הדבר היחיד שיכול באמת לעבוד (אולי).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש