|
||||
|
||||
אני יכול לחיות בקלות יחסית עם תחנה מרכזית רחוקה, כל עוד יש תחנה לא רחוקה ממקום מגורי. כשאני מתעקש על כך שהתחנה תהיה ברחוב המקביל ולא ברחוב שלי (אגב, אני מוכן לנחש שהסכנה ממסלול אוטובוס גדולה יותר מזו של אנטנה סלולרית), אני צריך להבין שהשכן מהרחוב הסמוך יביע התנגדות דומה, וכך גם השכן מהרחוב השלישי. אין לי מושג מה אני יכול לענות ל''אגד'' כשהיא תשאל אותי מה אני מציע לעשות, מלבד להודיע שאני וכל השכנים מהרחובות הסמוכים מוותרים על התחבורה הציבורית לגמרי. העמדה הרווחת בציבור היא שהפרטים הטכניים לא מעניינים אותו, הוא פשוט רוצה טלפון סלולרי ולא רוצה אנטנות. אני, מצידי, רוצה להיות עשיר, בריא, יפה וצעיר, ונאלץ להתפשר על האחרון. |
|
||||
|
||||
1) החלוקה הבינרית ל"צרכני סלולר" ול"לא צרכני סלולר" מעוותת את התמונה האמיתית. אנשים שונים משתמשים בשירותי הסלולר במידה שונה. לא כולם נכנסים לעקה נפשית במקרה בו יש טיפל'ה פחות קליטה. 2) ההנחה שהציבור מטומטם, היא חלק מהבעיה. הציבור לא לא רוצה אנטנות אבל כן רוצה סלולרי, אלא הוא רק רוצה שתהיה לו מילה *כלשהי* לגבי המיקום שלהן. לדרוש שהאנטנה לא תהיה מטרים ספורים מגן ילדים (כפי שזה ליד ביתי) זה לא "נימבי", משום שהאלטרנטיבה הקיימת איננה בהכרח "נשים את האנטנה ליד גן ילדים אחר". גם אם זה עולה יותר כסף, אין צדק גדול יותר מגלגול העלויות על חברות הסלולר ועל צרכני הסלולר. עשו את הבחירות שלכם על גב עצמכם, תודה. |
|
||||
|
||||
אז ההבדל ה*עקרוני* הוא שאתה מבין את הפרטים הטכניים אבל המוחים נגד אנטנות סלולריות לא? או שאתה מבין שבסוף תאלץ להתפשר והם לא? זה מאוד נאור מצידך (באמת!) להתלבט מה תשיב לאגד כאשר היא "תבוא לשאול" אותך. אבל קודם כל צריך לגרום לה להבין שאתה קיים וש*כדאי* לה לשאול אותך. |
|
||||
|
||||
ובעיקר צריך שהיא תטרח בכלל להודיע על כוונותיה, ולא תצניח עליך פתאום את התחנה - בחסות החלטת ממשלה לטובתה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש לי חשק להמשיך. |
|
||||
|
||||
תרגיש טוב. אולי הקרינה עושה לך רע. |
|
||||
|
||||
איך תסתכל לנכדים שלך בעיניים? מה תגיד להם? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |