|
העניין הוא שבחברה העירונית/מודרנית נוצרת סביבה כל כך צפופה, לחוצה ומאלצת (הן מהבחינה הפיסית והן מבחינת ההתנגשות בין רצונות הפרטים והשחקנים השונים בעיצוב הסביבה החברתית), כך שעיגון הגנת הפרט באמצעות תורת הזכויות פשוט מתמסמס. אתה לא יכול להשתמש ב"זכות לנשום אוויר נקי" או ב"זכות לא להיות מוצף בפרסום בזמן הליכתך ברחוב" או ב"זכות שלא יציבו אנטנה ליד גן הילדים של בני" או ב"זכות שלא יעברו כלי רכב ליד ביתי בשבת" משום שאין בכלל זכויות כאלה.
האיסור לעשן במקום ציבורי, לא נובע מכיבוד זכויות המיעוט, אלא ממשהו אחר (ההכרה בקיומו של כוח כפיה שאיננו כוח הכפיה הממשלתי, אלא כוח הכפיה של הכוורת, שמתפתח באופן "טבעי" וללא קונספירציות). אני חושב שההכרה בקיומו של ה"משהו" הזה תגדל, ככל שנהפוך זה את חיי של זה ליותר בלתי נסבלים (ואנחנו בהחלט על דרך המלך).
אני לא חושב שהמילה "דמוקרטיה" בכלל רלבנטית (אני חושב שהדיון צריך להיות במסגרת כללי המשחק ולא להגרר *שוב* לדיון על כללי המשחק).
|
|