בתשובה לדב רבן, 22/07/05 12:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רבן דובל'ה, חביבי. אתה ממשיך כעוור ששמו לו מכשול ליפול שוב ושוב עם "הבסיס היצרי והרגשי" כלשונך. שוב בפולנית עלבונית אתה גונח "הו שוורצע-חייא ..הציבור הזה דואג לעצמו ולמטרותיו בלבד". ראשית יש לאמר שהמחאה הזו מייצגת את המנדט הדמוקרטי של רוב הציבור בישראל. מפלגת השלטון והגוש הימני של כ-70 ח"כ נבחר מתוך אג'נדה ברורה שהיא לעומתית לחלוטין לתפישה של נסיגה-עקירה חד צדדית של התיישבות ציונית שלמה . בוודאי ללא הסכם שיביא "שקט". גם אם לא לשמה בלבד, לטובת כולנו טוב שהמאבק הזה מתקיים (ראה את הודעותם הקודמת בדבר הודעותיהם של "אבירי הדמוקרטיה"). הבר המתקרנף למחצה, מבין שגניבת המנדט הדמוקרטי ובכך הוצאת שחקן מהמשחק של הדמוקרטיה בצורה כל כך בוטה צריכה ועלולה לערער את חוסנה. (יש יאמרו טוב שהמאבק כל כך קשה) מפני שהריאקציה שעלולה להתפרץ עלולה להיות קשה פי כמה אבל מעבר לכך הייתי באמת רוצה להבין את ה"בסיס הרגשי והיצרי שלך"? בזירה יש כמה וכמה שחקנים. אתה מצפה שהמתיישבים ייצגו את האינטרס של הפלסטינים? של המחבלים הפלסטינים? של השמאל הקיצוני? האם אתה מצפה שהפלסטינים ידאגו לאינטרס של אחרים או שתצפה שהם ידאגו לאינטרס שלהם עצמם? האם השמאל דואג לאינטרסים של המתיישבים? האם השמאל הקיצוני דואג לאינטרס של הקולקטיב היהודי-ציוני בישראל? יש כאן בעיה קשה מאוד "בבסיס היצרי והרגשי". של מי שאומר הן לאחת התשובות כאן. אני אישית חושב שהנסיון לשחק על מגרש של מרטין לותר קינג כדי לרצות את החלקים בשמאל המתיימרים להציג עצמם "כדמוקרטים" הוא לא לעניין. מעין ריקודי "מה יפית" דווקא מפני שבשעת המבחן הם מתגלים כפאשיסטונים או כדמוקטטורים לא קטנים. אני חושב שעם כל הכבוד למר קינג ולמאבקו החשוב כאן ישנו מאבק שיכול להשליך בעתיד הלא כל כך רחוק על קיומה של מדינת ישראל והקיום האקזיסטנציאלי של היהודים בכלל בישראל. ובפראפרזה על מה שכותב ארי שביט במאמרו האחרון: יש כאן דיסוננס אירוני למעשה ציבור המתיישבים שהוא הציבור שבימים כתיקונם מהווה את הציבור המחויב האחראי והמקריב ביותר עבור הממלכתיות הישראלית(למשל השיעור המדהים הלוחמים מבין המתיישבים בשירות היחידות הלוחמות באויב) נאלץ להאבק במה שהוא קידש כל השנים (אותה ממלכתיות) בגלל שהקבוצות ש"הדמוקרטיה בגרונם" כל היממה החרישו ואף משתפים פעולה באופן פעיל עם השרץ. אני מודה שבאופן אישי הדיסוננס הזה (של הסכנה בפגיעה בממלכתיות) קשה לי מאוד. אין לי שום רצון לפרק או לנצח את צבא הגנה לישראל. מצד שני אני חושב שבמאבק הזה הצורך לחלחל לציבור ובתוכו אנשי הצבא ולתזכורם לשם הפנמה חוזרת כי מטרתם של צה"ל וכחות הבטחון להלחם באויבים החיצוניים של מדינת ישראל היא המדינה היהודית ולא בחלקים האימננטים של הקולקטיב היהודי וידידיו שלשם הבטחת קיומו קיימת בכלל מדינת ישראל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לך האייל הציוני. אני איציק הציוני א. אתה נגרר לסגנון שגובל כמעט בניבול פה ; לא מכובד. ב. כפי שהבנת, ממני לפחות, ואינני מזלזל ביכולת הלוגית שלך כמו שאתה עושה ליכולת הלוגית שלי, באופן שיכלי קר ולא מהבטן, אני טוען שכל מפעל ההתנחלות לא רק שאינו חוקי, הוא גם אינו אנושי. אבל היות שהמושג "בני אנוש" מתייחס אך ורק ליהודים, אז ברור שאתה תוקף את הלוגיקה שלי. ג. בקשר לשרות הצבאי. אני מסכים איתך שהיום יותר מאחרים, מי שמרגיש חובה רגשית ולאומית להתנדב לכל יחידה נבחרת ולשאת בעול הצבאי -הם הדתיים הלאומיים וגם העולים. ההיסטוריה של מדינת ישראל, ידידי האייל הציוני, לא התחילה בשנות ה-90 וגם לא בשנות ה-80 ולא ה-70. היו רבים אחרים וממגזרים אחרים שנתנו את נפשם ואת דמם למען המדינה. אם לגייס את הלוגיקה, שלדעתך אין לי, אפשר להבין מדבריך שמקום המדינה ועד היום, הדתיים הלאומים מחזיקים את צה"ל על כתפיהם. שאל את עצמך מדוע חל השינוי הזה במוטיבציה להתנדבות לפיקוד הצבאי. אם תאמר לי שהבעיה היא ערכים וכד', אומר לך לא באלף רבתי. ערכים יש לכולם. עד עכשיו נדמה לי שהיו כ-700 סרבני מצפון מהשמאל. חלק לא קטן מהם, אם היה צריך להתגייס בשנות ה-50 וה-60 - היה היה מתנדב ליחידות קרביות ומהווה קצינים מעולים. דמוקרטיה היא משטר שדורש ממנהיגיו להתייחס בדחילו ורחימו לשימוש בצבא להשגת מטרות מדיניות. אם האזרחים ירגישו שהשלטון משתמש בצבא לא בלית ברירה, הם במשך הזמן יצביעו ברגליים - אפילו באופן לא מודע ותוך מתן הסברים מכל סוג ומין. היום ברור שהציונות הדתית לאומית מגינה על הבית -השטחים. לכן היו שקראו לאינטיפדות -מלחמת שלום ההתנחלויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אייל ציוני, נדמה לי שהשיחה שלנו הגיע למקום לא מעניין. רציתי לחזור להודעה המקורית של ניצה עליה הגבתי בתחילת הפתיל, אך קראתי כרגע גם מה שכתבת לאחרים, וייצר ההתפלמסות גבר עלי (קח נשימה. זה ארוך): גם אם אעיד על עצמי שאני פשיסטן שמאלני קיצוני אנטי דמוקרט שסובל מדיסוננס (תיכף נמצא לו שם. אולי קוגניטיבי. מתאים לך?) וגונח כעיוור בפולנית ובנוסף להיותי שובינסט גברי מזעזע אני אדם צבוע ופחדן וחותר תחת הקולקטיב היהודי-הציוני בישראל, (וכל זה בשעות הפנאי שלי, בחיי, כמה שאני מוכשר!) ומאחר ואתה טוען שבנוסף על כך הכושר שלי למחשבה עיקבית והגיונית אינו בנמצא, נמצא שאני פטור מלנמק את דעותי (וגם את הרגש שבבסיסם), ובכל זאת אני מחזיק דעה. אני רוצה שישראל תיסוג מעזה. שמדינת ישראל תחזור לגבולות 67. מתאים לך? זה בערך מרחב השיחה שאתה מאפשר. אגב, אין חיה כזאת, דובל'ה רבן. אם כבר, יש ברלה, אבל לא זכור לי שהגעתי איתך לדרגת קרבה כזו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |