|
||||
|
||||
בהקשר פילוסופי אפשר להתדיין מכאן ועד הודעה חדשה על משמעות המילה ידע, דרכי השגתו וערכיהן. המרחק בין כדור הארץ והשמש הוא לא (עבורי) מה שהייתי בוחר לקרוא ידע במובן החשוב של המילה. זה בעיקר מספר מלווה במילה ואין לי שום דבר לעשות עם המספר הזה. ההשפעה שלו על ההחלטות שלי היא מינימלית, באותה מידה הוא היה יכול להיות מספר אחר. |
|
||||
|
||||
ככה סתם, בלי הקשר? אפשר להסתייג מכל דוגמה. אני יודע שעכשיו אחרי חצות. (אולי השעון שלי מקולקל...) אני יודע שמחר יש לי פגישת לימוד עם חברה. (אולי היא תבריז...) אני יודע שלא ניתן לדעת בוודאות אם יש משמעות לחיים או אין, אבל אני גם יודע שעדיף להאמין שיש. (לגבי זה אני די בטוח). למה אתה חותר? |
|
||||
|
||||
לא ממש מעניין ש"לגבי זה אתה די בטוח", משום שדיברנו על ידע ולא על דברים שאתה "מקבל כהנחה אמונית, לא כידע במובן האמפירי של המילה". אני חותר לזה: 1) החלוקה שלך לדברים שאנחנו יודעים לאלה שאנחנו לא יודעים היא שרירותית ואתה מחליט מי לאיפה לפי איך שנוח לך. ברגע בו אתה מתיחס גם לדברים אותם אנו יודעים כעובדות, רוקנת את המילה מכל תוכן. הכל זה היפותזות. 2) המרחק של כדור הארץ מן השמש זו לא היפותזה - זה ידע שהוא ודאי לא פחות מהידע שלך לגבי השעה המדויקת (האמת היא שהוא "קצת" יותר ודאי) - גם בהקשר פילוסופי. 3) מדע איננו אוסף של ניחושים והנחות - גם בהקשר פילוסופי. הוא בהחלט מכיל ידע (לפחות כמו תחומי ידע אחרים, אם לא יותר). לכן: 4) לא למדתי כלום מכך שאמרת שאין לנו ידע על היווצרות החיים. |
|
||||
|
||||
בתגובה 317278 כתבתי שעל משמעות המילה ידע בהקשר פילוסופי ניתן להתווכח. את נקודתי זו הוכחת. כשאמרתי שאין לנו ידע של ממש לגבי היווצרות החיים או התודעה התכוונתי למובן המדעי של "ידע". במובן המדעי המרחק בין כדוה"א לבין השמש בהחלט מהווה ידע, ואילו ההיפותזות שלנו לגבי מנגנוני היווצרות חיים ותודעה מהווים ספקולציה. אבל אתה התעקשת שאתן דוגמאות לידע במובנים אחרים מזה המדעי. ואח"ך השתמשת בדוגמאות האלה כדי לסתור את מה שאמרתי על ידע במובן המדעי. אתה שם לב לכשל בדיון שלך? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |