בתשובה לאיציק ש., 07/07/05 22:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כפי שכבר ציינתי, יש עוד הרבה מה לומר בנושא. בהזדמנות זו אפנה אותך למאמר שפרסמתי באייל לפני יותר משנתיים בנושא ועדי העובדים והעבודה המאורגנת בכלל. אני חושב שהדברים רלוונטיים גם לדיון הזה. דיון 1460 ובעניין הערתך לבחור ועדים חדשים. קח בחשבון שבחירת ועדי עובדים היא בדיוק כמו בחירת פרלמנט או ממשלה. המציאות האנושית מביאה לעמדות הכוח הפוליטיות תמיד את המושחתים והרשעים ביותר, והדבר נכון בעיקר לועדי עובדים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"המציאות האנושית מביאה לעמדות הכוח הפוליטיות תמיד את המושחתים והרשעים ביותר". לא קצת הגזמנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הגזמנו בכלל, אם מדברים על ועדי עובדים. אחד הדברים המוזרים ביותר שאתה יכול לראות בתחום הזה הוא, שגם כאשר מדובר בועד עובדים של אקדמאים, כלכלנים, מרצים ועוד כהנה מקצועות "לבנים", "נקיים" ונחשבים, האיש שבסופו של דבר נבחר לראש הועד נראה ונשמע כמו טוני סופראנו. ראה למשל יו"ר ועד עובדי בנק ישראל, יו"ר ועד עובדי בנק דיסקונט, יו"ר ועד עובדי מקורות ועוד כהנה וכהנה. גם העובד ה"חנון" ביותר אומר לעצמו: אם אני רוצה העלאה במשכורת בשנה הבאה כדאי לי לבחור באיש האלים וחסר המעצורים ביותר, כי אם אני אבחר במישהו כמוני אין סיכוי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילים בסלע. יש את ההוא מבנק לאומי עם הכובע של הקאובויי. רגשי ''ההזדהות'' של העובדים עם הארגון כל כך גדולים שהם רואים את עצמם כבעליו וכראויים לרווחיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא פוסל בעלות של עובדים, ובלבד שתהיה זו בעלות במלוא מובן המילה, דהיינו קבלת אחריות מלאה על תפקוד החברה, רווחיה והפסדיה. מעניין שהדגם הזה התממש דווקא בארה"ב. אחת מחברות התעופה הגדולות באמריקה (אני לא זוכר כרגע אם זו היתה "יונייטד" או "דלתא") הוחזקה בשנות השמונים והתשעים בבעלות של העובדים שלה. התוצאה היתה פשיטת רגל ("צ'פטר 11" המפורסם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו דוגמא מאד מייצגת. מתוך מדגם של 500 חברות שהוחזקו ע"י העובדים -300 פשטו את הרגל-צ'פטר 11.מתום 100000 פשיטות רגל בארה"ב, 80% היו בבעלות העובדים. כמובן שהדוגמה שנתת אינה רלוונתית ואינה מייצגת. תבדוק למשל תפקוד של וועדי עובדים בגרמניה ובסקנדינביה. בכמה מהמקומות של העובדים הם חלק ממועצת מנהלים. לא רק זה. הם אינם החלק הקוניוקטוראלי במועצת המנהלים. תאמר שזה אינו מתאים לישראל? אם כך לא רק זה אינו מתאים לישראל. גם המגזר הציבורי אינו מתאים לישראל כי על פי דבריך הוא מושחת . אם נלך הלאה נראה עוד המון דברים שאינם עובדים היטב בישראל. בקיצור, מה שאני רוצה לומר הוא, שהבעיה של עבודה מאורגנת וועדי עובדים אינם בעיה עקרונית. אמור להבא שבישראל הם לא בסדר ואני מסכים איתך ב100% . אגב, חברת התעופה שפשטה את הרגל- היא לא פשטה את הרגל בגלל שהיתה שייכת לעובדים. תנתח את את האירועים ותראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לואי רוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מבין, גילי, את התופעה בה אנשים רגילים, לא מנהלים גבוהים, "מבינים" את מדיניות התאגיד וכועסים העל ועד העובדים שמנסה להגדיל את החלק של השכר בעוגת הוצאות העבודה. נסה לכתוב פעם לאותו לואי רוט שכל כך הרבה עיתונאים אוהבים להשמיץ. אולי בהסבר מסודר יותר תגלה אספקט נוסף. את מדיניות הבעלים וההנהלה מייצגים בפקולטות לכלכלה ובעיתונות. מדוע זה לגיטימי להעניק בונוסים והעלאות שכר למנהלים הבכירים כ"שכר עידוד" וכפרס על הרווחיות הענקית ולעובדים לא צריך להיות חלק בזה. איך ההגדרות השקריות לתשלומים השונים לבכירים אינם פוגעים באינטלקט שלך? גליה מאור זקוקה לעידוד? רק חצי מיליון ש"ח לחודש אינם מספקים לה מספיק מוטיבציה לעבודה מאומצת? הרי ברור לך שיש כאן דברים אחרים. מדוע לואי רוט והעובדים נחשבים לחמדנים ורודפי בצע ובעלי שכר המיליונים -לאנשי עסקים? נסה להשתחרר משטיפת המוח שכולנו עוברים. כבר התעכבנו פעם של שנת 1985. זוהי שנת מפתח כי היא הפנתה זרקאור לחלקים שבדרך כלל הם ניסתרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי חוקי הביקוש וההיצע היבשים מביאים לכך שמישהו אמור להרוויח חצי שקל ליום ומישהו חצי מליון ליום. אפשר כמובן להזדעק על כך שאין זה צודק ובאמת הדבר נשמע כדבר לא צודק, אך צריך להבדיל בין המנגנון הכלכלי לבין הצדק. ראוי לדבר על הצדק וההוגנות ולא להטיל דופי במנגנון. ועל כך העיתונאים והתקשורת מגנה. אתן דוגמה: בעיריית לוד, האנטיטתזה להתנהלות ציבורית תקינה, מועסק מוסא שעושה את סיבוב הדואר היומי, התפקיד האהוב עלי, ודואג לתחזוקת פרקולטור הקפה, כמו כן הוא גם מתאמץ לברך לשלום כל עובד ועובד בעירייה, מטרה ראוייה אך דורשת זמן. עכשיו לנקודה! אל תבוא ותגיד לי שזה *יעיל* או *נכון כלכלית* שהאדם הזה עובד שם, אנא תגביל את האמירות שלך לדברים כמו: "זה צודק שהוא עובד שם כי הוא נתן את מיטב שנותיו למקום לפני שנהפך לעציץ צורך קפה" או "מסכן, בוא לא נפטר אותו, יש לו 13 ילדים". ואותו הדבר לגבי מפעלים ממשלתיים. אמור: "בוא לא נפריט את נמל אשדוד כי העובדים שם אחלה ולא הייתי רוצה שמישהו יפוטר או משכורתו תרד, הם אנשים נהדרים ואני רוצה להמשיך לממן אותם, את בניהם ואת בני בניהם" אל תאמר: "יבוא עשיר גדול ויהפוך לעוד יותר עשיר על חשבון כולנו" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שאנחנו מדברים בשני קווים מקבילים. אל תהפוך אותי באופן די דמגוגי למנותק והזוי. עבודות צריכות להיות מנוהלות היטב. אנשים שאינם תורמים כלום, תופסים משרה והפעילות אינה מתבצעת -צריכים להיות מוזזים לתקיד אחר או מפוטרים. אתה מביא את עיריית לוד כדוגמה למגזר הציבורי ואת חברת טבע כדוגמה למגז הפרטי. אנא ממך, אתה צריך לדעת שיש דוגמאות לפעילויות במגזר הציבורי שנעשות באופן יעיל יחסית. יש הרבה עסקים פרטיים שמנוהלים באופן מחפיר ולא שהם קורסים, אלא שהם גוררים איתם עוד רבים אחרים. בקשר לביקוש ולהיצע. אני הבנתי שאתה סטודנט לכלכלה. האיזון בין הביקוש להיצע (בהנחה האידיוטית שיש תחרות חפשית ושוק משוכלל) הוא אמיתי. אבל אין חיה כזאת שוק חופשי ובטח לא משוכלל. יש עקומות ביקוש והיצע אך הן נקבעות במידה חלקית בלבד על ידי תחרות חופשית -ביקוש והיצע. הרבה מהמרכיבים של העקומות הללו נקבעות בכוח. ריביות, הנחות, העדפות, פרוטקציה, פוליטיקה ודאי שכחתי עוד דברים. יש גם הרבה מחירים שנקבעים על ידי ביקוש והיצע בלבד. מפעלים ממשלתיים: יש המנוהלים היטב ויש המנוהלים באופן מחפיר. החישוב מהו מפעל מצליח ומהו פחות מצליח איננו פשוט כל כך. בשוק הפרטי יאמר לך שלמה נחמה שתאגיד מצליח הוא זה המעלה את הערך לבעלי המניות ונותן להם דיווידנד מקסימלי כל שנה. האם הבנקים בישראל הם מאד מוצלחים? תענה לי אתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשך. האם אתה חושב שמשלמים חצי מיליון שקל לחודש למנכ"ל בנק בגלל חוקי הביקוש וההיצע? מדוע שכרה של גליה מאור בבנק לאומי ("בנק ממשלתי") נמוך יותר מזה של אלי יונס וזיו? בגלל ביקוש והיצע? אני משוכנע שאם בעלי הבנק היו מעוניינים להפיל מעט את "שוק מנהלי הבנקים" -הם היו יכולים לעשות את זה בלי קושי רב. משמע, שאין כאן ביקוש והיצע. הם מעוניינים לשלם שכר גבוה. מדוע בעלי בנק המזרחי קבעו למדינה מענק פרישה מוגדל לאחר שפרש? איזה ביקוש והיצע היה פה? אז בעלי הבנקים אולי הם רודפי בצע אבל טיפשים הם לא. אולי הם שמעו וחשבו שמדינה הולך להתמנות לנגיד בנק ישראל? אולי קבעו שכר ענק לזיו כי רצו להעלות שכר גם לדני דנקנר? איזה ביקוש והיצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה של מדינה באמת לא מריח טוב (והוא גם מקבל המשכורות הגדול ביותר אם אינני טועה). אבל, למה בנק לאומי, שהוא בנק ממשלתי, משלם לגליה מאור שכר גדול מאוד אם שוק העבודה לא מחייב אותו? ולמה בנק הפועלים שהוא בבעלות פרטית משלם למנהלו שכר עתק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו הן באמת השאלות שצריכות להשאל. היות שאני מאד מעריך את בעלי הבנקים כאנשים מאד מפולפלים, אני חושב שאלו הן השאלות שיכולות להוביל תלמידי כלכלה להשתחרר מהמסגרות המאובנות של מה שקרוי-''מדע הכלכלה'' ובמיוחד הענף הבעייתי ביותר שלו- מקרוכלכלה. כדי שלא תשאל שאלות קשות מדי, ניתקו חכמי הכלכלה את הכלכלה מהפוליטיקה למרות שזהו ניתוק מלאכותי כי הכלכלה מחוברת לפוליטיקה. ברגע שתחבר את שתיהן ותשאל את השאלות מי הרוויח ומי הפסיד- תתחיל להבין יותר את העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK, אז מה הן התשובות לשאלות ששאלתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שהשאלות ששאלת הן רטוריות ואתה יודע את התשובות עליהן. היות שנדמה לי שאתה סטודנט לכלכלה, הרי אתה אמור למצוא את הפטרונות. מעניין אם בתוך הדיסציפלינה הנקראת כלכלה אפשר למצוא תשובות סבירות. אני מחכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם יתמנו בשלב זה או אחר למפקח על הבנקים?! (אני יודע שמאור היתה בתפקיד הנ"ל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מאור היא מאור גדול... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה מאור! זוכרים מה היה תפקידה בזמן משבר מניות הבנקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הוא היה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר נהדר! הרשה לי לנזוף בך אנושות על כך שלא הבאת את הקישור עוד קודם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל מישרה שכרוכה בכוח -וכל משרה מנהיגותית כרוכה בכוח ולכן היא פוליטית, עולים אנשים שיש להם פוטנציאל להשחתה. כך גם מנכ''לים של חברות וכד'. החברה על כל רבדיה ותחומיה מנסה -לפחות במלל להגן על מוסדותיה השונים. לכן יש מבקרים ועוד גופי ביקורת שונים ומשונים. כשאמרתי שצריך לבחור ועדים, התכוונתי שהאגודים המקצועיים צריכים לעבור רפורמה (לא רפורמה סטייל לימור ליבנת על פיה כל שביתה צריכה לעבור הצבעה כללית עם קוורום וכו'). לכל אגוד מקצועי יצטרך להיות מבקר שיעבוד על פי חוק וכד'. אני טוען שהאגודים המקצועיים נכשלו ופשטו את הרגל. גם לימור טוענת אך מסיבות הפוכות. עד היום במשך עשרות שנים הם חושבים בראש של המעבידים. התאוריות על הקשר אינפלציה-שכר-ריבית -רווחים - אינן שונות בראשי פעילי ארגוני העובדים מבעלי ההון ורב הפרופסורים לכלכלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |