|
||||
|
||||
מה שנשאר מאוד לא מובן בעיניי, הוא איך זה שאי אפשר לפטר עובדים קבועים במגזר הממשלתי - אבל אפשר לפטר אותם - ובהמוניהם! - ברגע שחלק ממנו מופרט (ע"ע בנק הפועלים). |
|
||||
|
||||
אולי משום שהבעלים הפרטיים הרבה יותר נחוש מול העובדים? רציתי להעיר שהקונספט האומר שבמידה ויש צורך לקצץ אז מפטרים את העובד שנכנס אחרון לעבודה ולא את העובד האחרון בביצועים הוא קונספט לא בריא. מישהו יודע מה בדיוק משמעות ה"קביעות" בעבודה? |
|
||||
|
||||
מה דעתך על הקונספט שלפני שמפטרים את 5% העובדים האחרונים בביצועים, מפטרים את אלו ששכרו אותם (כמובן בתנאי שגם הם שכירים)? |
|
||||
|
||||
מפטרים בכל הדרגים. |
|
||||
|
||||
שמע - שמא תעשה קצת סדר המחשבותיך? מחד גיסא אתה רוצה שוויון (ועוד שוויון *במאמץ*) - ומאידך גיסא אתה הולך על ביצועים? איך זה מתיישב? ואפשרות הפיטורים איננה עניין של נחישות. למגזר הציבורי אסור לפטר עובדים שיש להם קביעות. לכן, מי שאיננו משתמש בעובדי קבלן, עושה כל מיני מניפולציות אחרות כדי להימנע ממתן קביעות: למשל, פיטורים שנתיים קבועים, פחות או יותר, של כל מי שאפשר - והחזרתו אחרי פרק זמן מסוים, עד ה"פיטורים" הבאים. ויחד עם זה, הרי להפריט אפשר - כפי שראינו. ואחרי ההפרטה - מגיעים הפיטורים. אז איפה ההיגיון? אפשר היה להתיר פיטורים, תחת הגבלות מסוימות, גם במגזר הציבורי - ולא להפריט. |
|
||||
|
||||
אני דנתי בשיויון במצב הפיפוטתי בו התעלמתי מגורמים מסבכים הקיימים בעולם האמיתי ואף תחת גורמים מקלים אלה לא הצלחנו להגיע להסכמה לגבי הנכונות שבשיויון. בעולם האמיתי אני לא סבור ששיויון מושלם הוא משהו אפשרי או צודק. נסה לדברר את הצעתך לעובדי מונופול ממשלתי טיפוסי. אני לא בטוח שהם ישמחו כל כך בנוגע לקטע המתיר "פיטורים, תחת הגבלות מסוימות". ולמה להם? הם יושבים במקומם לבטח וגם בניהם ודודנהם וכל המקנה והבקר אשר להם. האחרים יסבלו. |
|
||||
|
||||
אם האפשרויות העומדות בפני עובדי המונופול הממשלתי היא להסכים לפיטורים במגבלות מסוימות - או לעבור הפרטה (שפירושה פיטורים ללא כל הגבלות), אינני בטוחה שהיו בוחרים באפשרות השנייה דווקא. |
|
||||
|
||||
יש אפשרות שלישית שהיא המשך המצב הקיים תחת איומי השבתה. וגם במקרה של הפרטה ראה את הדג השמן שעלה בחכתם של עובדי הנמלים בדמות מענק של 100 אלף ש"ח לעובד (או שזה היה בבנק לאומי?) |
|
||||
|
||||
עשו כבר לא מעט הסכמי פרישה מוקדמת. מנהל טוב במגזר הציבורי יכול להפטר מעובד מזיק. על עניין בנק הפועלים דיברנו.אמנם הצליחו להגיע להסכמה עם הועד אבל אינני בטוח עד כמה היה לועד גב של כל עובדי בנק הפועלים. הבנקים ידעו יפה מאד להקטין את מצבת העובדים. אלי יונס רצה לעשות זובור. הטענות הקשות שלא הוכחשו על ידי הועד היו שבבנקים האחרים היו הסכמי פרישה של הרבה עובדים. גם במשרדים ממשלתיים מנהלים חכמים ידעו איך להסתדר עם עובדים. יש לי החשד שהאשמת הקביעות בכל דבר היא בחלקה תירוץ לחוסר יכולת. ישנם לא מעט מקרים שזה אכן בעיה. |
|
||||
|
||||
אתה מתפרץ כאן לדלת פתוחה: אני מתנגדת מאוד לפיטורי שכירים ולביטול הקביעות. רק שעובדי קבלן, פיטורים שנתיים ו/או הפרטה מקובלים עליי עוד פחות. |
|
||||
|
||||
השניים הולכים יד ביד. למה שחברה תרצה לשלם לחברה נוספת עמלה בשביל להעסיק דרכה עובדים? בשביל להתחמק מקביעות ושאר הטבות לא סבירות שבהם דאגו העובדים החזקים יותר לרפד את מקום מושבם. חשבי על כך... מה עדיף? התועלת שמביאה קביעות ע"י מתן בטחון תעסוקתי לטווח ארוך או הנזק שהיא גורמת בכך שמסירים את הקשר בין מאמץ לתגמול. |
|
||||
|
||||
טוב, זו בדיוק הסיבה שאמרתי שאני מעדיפה שתהיה אפשרות פיטורים גם במגזר הממשלתי. שלא ישלמו שם דמי תיווך וגם לא ימהרו להפריט. |
|
||||
|
||||
"אני מתנגדת מאוד לפיטורי שכירים ולביטול הקביעות" ?! |
|
||||
|
||||
"רק שעובדי קבלן, פיטורים שנתיים ו/או הפרטה מקובלים עליי עוד פחות." |
|
||||
|
||||
ואת לוקחת בחשבון שקביעות גורמת, בחלקה, ודברים כמו: "שעובדי קבלן, פיטורים שנתיים ו/או הפרטה" ? אני מתנגד לקביעות מן הסיבות הבאות: 1.קביעות היא רעיון לא מוסרי בעליל. זה כמו להגיד לעובד: שמע! אתה יכול להסתלבט כל היום ולעשות ח-א של עבודה ועדיין לא נפטר אותך. 2. מקום העבודה לא נועד להיות חברת ביטוח - הדבר מסכל כל שאיפה ליעילות - מי שמעוניין בביטוח אז שיבטח את עצמו ע"י חסכון עצמי או ע"י ביטוח חיצוני. 3. קביעות מפלה בין עובדים חדשים לוותיקים, אני בן 25 ורוצה להתקבל למקום עבודה לפיכך עלי לחכות שמישהו יתפגר טרם שאוכל לאייש תקן - בכך מתעלמים מהכישורים שלי ומהיכולת שלי לתרום יותר מאחרים - יש בריכה של היפופוטמים לא יעילים ופשוט צריך לעמוד בתור כדי להכנס (חוץ מבמקרה שאתה היפופוטם בן ממשיך). |
|
||||
|
||||
3. עציצים היה יותר מוצלח. |
|
||||
|
||||
1. המשלתי את שומן ההיפופוטמים למשמני השחיתות והנפוטיזם. 2. היפופוטם לא עושה הרבה יותר מעציץ. |
|
||||
|
||||
1. העובדים הקבועים שאני מכירה עובדים קשה מאוד, במסירות רבה, ובחלקם הגדול - מתוך הזדהות רבה עם המוסד שהם עובדים בו. הם אינם רואים בקביעות אישור לבטלה: נהפוך הוא, זה בדיוק מה שמאפשר להם את אותה הזדהות. 2. משום כך, כמובן, אין בקביעות מעין "סיכול השאיפה ליעילות". 3. אני שמחה לשמוע שאתה בן 25, אבל לפי תוחלת החיים הממוצעת היום - סביר להניח שגם אתה תגיע לגיל 50 ואף יותר, ומה תעשה אז? תחליט להתפגר לטובת ההיפופוטם הבא? תלך בצייתנות הבייתה משום שמישהו אחר יגיע לגיל 25? |
|
||||
|
||||
1. ומטיחים בי שאני חושב תיאורטי מדי 2. במצב העסקים הנוכחי בגיל 50 אני בטח ילגום 3 ליטר קפה ביום במשרד וכל צהריים אצא לסיבוב הדואר היומי של הארגון - מופת ליעילות ארגונית המתקבלת מתוך הזדהות מוסדית. שאלה אישית, האם עבדת פעם במוסד ציבורי ומאידך במוסד פרטי? |
|
||||
|
||||
1. מאיפה לקחת את העניין התיאורטי? דיברתי על אנשים שאני מכירה. 2. חוששתני שבגיל 50 כבר תיזהר מאוד מקפה, אחרי הכמויות שלגמת ממנו כל השנים עד אז. וכשתגיע לשם, סביר שהדואר יהיה שייך לעבר בלבד. לעומת זאת, דבריך מעידים רק על מוסר העבודה שלך ושל דומיך. אינך יכול להשליך אותם על הכלל. כן, עבדתי גם וגם. |
|
||||
|
||||
2. בדיוק. העובדה שהדואר כבר לא יהיה קיים לא תמנע ממני מלעשות את הסיבוב היומי של הדואר... (ע"ע קביעות) אם עבדת גם וגם קשה לי לראות איך אנחנו לא רואים עין בעין, ובצבא היית? |
|
||||
|
||||
ולא ראית אנשים יושבים באפס מעשה, עונים בגסות לשיחות טלפון, מתרכזים באיך להשיג את הגמו"ש הבא במקום בעבודה, עושים סבב בלבולי מוח במשרדים שאינם שייכים אליהם ?! על האריה בעיריית ת"א שמעת? |
|
||||
|
||||
לא, זה לא מה שהיה אתלנו, אבל מזה אינני יכולה להסיק דבר. רק לא ברור לי מה שייך הצבא הנה. ב"האריה" אתה מתכוון לאחת מבדיחות התקנים? |
|
||||
|
||||
הצבא הוא דוגמה מוקצנת לארגון שמחזיק כוח אדם שאינו באמת זקוק לו. לפעמים בשביל לזהות תופעה אנו זקוקים לדוגמה מוקצנת שתמחיש לנו בגדול את ההשפעה הקטנה, והקשה לאבחנה, שקיימת בסיטואציה אחרת. את בן אדם מוסרי ובעל מוסר עבודה גבוה וכנראה גם מוקפת בדומים לך, קחי בחשבון שלא כולם כמוך. האריה שהסתתר בבניין העירייה וטרף עובדים, כל יום הוא טרף עובד אחד. ביום שהוא טרף את העובד האחרון שמו לב לקיומו. |
|
||||
|
||||
בגרסה שאני שמעתי, הבחינו בקיומו ברגע שטרף, בטעות, את מחלק התה. |
|
||||
|
||||
זה היה בהסתדרות |
|
||||
|
||||
והאם עובדי עיריית תל אביב אינם חברי הסתדרות? או שהם לא שותים תה? (כלומר, לא שתו אותו גם לפני שנטרף המחלק המסכן)? |
|
||||
|
||||
(ביום שהוא טרף את מחלק התה. לדעתי המקור הוא פיליטון של קישון) |
|
||||
|
||||
צמבל. |
|
||||
|
||||
כן נכון, התבלבלתי. |
|
||||
|
||||
הצבא היה שמח להיפטר מחלק גדול מכוח האדם. הוא מחזיק כ''א מסיבות שלא קשורות לארגון אלא לצרכי המדינה (שאיפה לשוויון בתרומה, כור היתוך לאומי וכדומה). |
|
||||
|
||||
נכון, בצבא זה בגלל הסיבות שהזכרת ובמגזר הציבורי זה בגלל אינטרסים של העובדים. |
|
||||
|
||||
אינטרסים אבודים. |
|
||||
|
||||
לא בטוח שהבנתי לחלוטין למה הכוונה. בכל מקרה, אמנם הלינק כבר הוצג בתגובות אבל הוא חביב עלי במיוחד, אין כמו לעבוד במקום משפחתי: |
|
||||
|
||||
למה כוונתך- "אינטרסים של העובדים"? |
|
||||
|
||||
יש אנשים מיותרים במערכת משום שוועד העובדים לא מוכן שהם יפוטרו. אם אתה מיותר ולא אזדעק למראה פיטוריך הממשמשים ובאים, מחר אתה לא תנסה לסכל את פיטורי המוצדקים. |
|
||||
|
||||
יש לי ביקורת רבה על האגודים המיקצועיים וועדי העובדים.במידה רבה הם תרמו לקריסת העבודה המאורגנת. רק בחלק קטן מהמקרים בגלל שלא התחשבו באינטרסים של החברה. לא מעט מנהלי כ"א אהבו לעבוד מול מועצות ייצור וחלק מוועדי העובדים, אבל זה היה די מזמן. היום יש מטרה ראשית למנוע או להרוס את התארגנות העובדים. יש לי תחושה שאם תקום מנהיגות שכירים רצינית והם יובילו רפורמה בכללי התארגנות עובדים- תהיה לכך התנגדות הרבה יותר חזקה של מעבידים מאשר לוועדים של היום. יש מספר ראשי וועד שכולם -עיתונאים ומעבידים אוהבים לשנוא.התקשורת עושה להם לינץ' ציבורי - התקשורת היום נשלטת על ידי בעלי הון והם אינם מסתירים שיש להם אינטרס. נקח לדוגמא יו"ר ועד שאוהבים לשנוא. יושבי הרא של ועד בנק דיסקונט ולאומי. לגבי ההתנגדות ליישום מסקנות בכר אנחנו נראה אם אין כאן סתם מס שפתיים. יושבי הראש הללו עושים מה שעובדים צריכים לעשות: להאבק על הגדלת הפרוסה של השכר בבנק . כבר כתבתי פעם- כשזיו, מינטקביץ ומאור מנהלים מו"מ על תנאי שכרם זנו מו"מ עיסקי. כשהוועד רוצה נתח גדול יותר מהרווחים- יקרו לו שטרסלר וחביריו-רודפי בצע. |
|
||||
|
||||
נכון, צריך להוריד את אחוז עבדי הקבלן לאחוז אירופאי -אחוזים בודדים ולא למעלה מ-10%. לקבלני העובדים יש לובי חזק בכנסת. בכנסת לפני עשר שנים היה להם ח"כ שדאג לטרפד כל תיקון-ויצמן שירי. |
|
||||
|
||||
חזק כמעט כמו הלובי של העובדים הזרים. |
|
||||
|
||||
א. לפני עשר שנים היו הרבה חברי כנסת (120, אם לדייק), אבל לאף אחד מהם לא קראו ויצמן שירי. חבר כנסת בשם ויצמן שירי נבחר לכנסת ה-15 שהתכנסה ביוני 99 (לפי שש שנים, שזה אם לדייק, עשר פחות ארבע) וכיהנה עד התכנסותה של הכנסת ה-16 בפברואר 2003 (לפני שנתיים וחצי). ב. בכנסת ישראל קיים מנהג מוזר, חוקים ותיקונים מתקבלים על ידי הרוב. בגלל שמספר חברי הכנסת גדול משלוש (כן, נו, 120) חבר כנסת יחיד לא יכול "לטרפד" חוק או תיקון, גם אם ממש ירצה בכך. לכן, אילו היה צריך בכנסת הכרעה פה אחד, ואילו היתה לחבר הכנסת שירי מכונת זמן שהיתה מעבירה אותו ארבע שנים לאחור, תוך כדי שימור מעמדו בחבר כנסת, היה במשפט האחרון שלך הגיון כלשהו. שתי העובדות לא סבירות, לכן המשפט האחרון שלך הוא שטות שחבל שכתבת. |
|
||||
|
||||
אתה צודק- טעיתי בזמן. אם אינני טועה, שירי היה יו''ר ועדה והשפיע על סדר היום. |
|
||||
|
||||
הוא היה יושב ראש ועדה משותפת לתקציב הביטחון וחבר בועדות הכנסת, הכספים, הכלכלה, הפנים ואיכות הסביבה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |