בתשובה ליזהר מזרחי, 07/07/05 7:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המגזר הציבורי הוא מגזר מאד מגוון. אי אפשר לאפיין את כולו במספר שורות. דיברנו על כך שגם בזק מוגדרת כמגזר ציבורי וכו'.מה שצריך לראות זה את המגמות שעובר מגזר זה. למרות שהמגזר הוא ציבורי ולא קיימת בו עדיין בגדול התייחסות לעובדים כאל חומר גלם (אני מניח ששמת לב למספר הפעמים ששאלו אותי בעקשנות מה ההבדל בין חומר גלם לאדם). בכל זאת, לצערי הרב -ואני מניח שגם לצערך -יש לא מעט מנהלים במשרדים שונים של המגזר הציבורי שהפנימו איזו הפרטה מנטלית וכוונתי להעסקה שיטתית וארוכת טווח של עובדי קבלן לא בעבודות עונתיות או חד פעמיות. יש לא מעט מקרים בהם המנהלים מנסים לעמוד בתקנים שהם כנראה שרירותיים. איזו חברה שלי עבדה בביטוח לאומי בחצי מישרה. המנהל תבע ממנה לקבל קהל אחה''צ-מעבר לשעות התקן וללא תמורה. היא היתה אם חד הורית ולא יכלה לסכן את מקום עבודתה. תופעות הנצלנות הללו אינן מעטות ומשקפות התייחסות אל בני אדם כאל אמצעים. אינני אומר שמנהל במפעל או ארגון פרטי תמיד עושה את הדברים הללו. יש הרבה אנשים הגונים במגזר הפרטי. מה שמכאיב לי שהדברים הללו הפכו נורמטיביים ווהם רבים מדי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שעובד במגזר הציבורי יש לי הרבה מה לומר בנושא. באופן עקרוני אני מתנגד להעסקה ארוכת טווח באמצעות חברות כוח אדם, ואף ביטאתי את ההתנגדות הזו בצעדים שנקטתי היכן שיכולתי במסגרת תפקידי. עם זאת, כל מי שמכיר את המגזר הציבורי בישראל מבפנים יודע היטב שהקצה השני של הסקאלה אינו פחות בעייתי. המצב שבו לא ניתן לפטר עובד לחלוטין - אלא במקרה שהוא מורשע בעבירה פלילית בבית המשפט - הוא אחד משורשי השחיתות, הביזבוז והריקבון שפושים במערכות השלטון של המדינה. כמו בקרב כל קבוצה של אנשים, גם בקרב עובדי המגזר הציבורי יש שיעור מסוים של "תפוחים רקובים", אך במציאות שבה הם נהנים מביטחון תעסוקתי כמעט מוחלט, התפוחים הללו ממשיכים להירקב ולהרקיב את הסל כולו במשך עשרות שנים, והנורמות השליליות שלהם הופכות להתגלמות של הפתגם: "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". וזה עוד לפני שדיברנו על ביזבוז וחוסר יעילות "סתם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן! הסיבה היחידה שבגללן חברות כוח האדם קיימות היא מצב האבסורד שתיארת בו לא ניתן לפטר עובדים שקיבלו קביעות. הנהלת המוסד הציבורי לא רוצה עובדים חדשים חסינים בפני פיטורים ולכן היא מעדיפה לשלם פרמיה מאוד גדולה לחברת כוח האדם בכדי שהעובד לא יחשב כעובד של הארגון עצמו. לחברת כוח האדם אין שום יתרון כלכלי שהיא מעניקה למשק, לא מדובר במערך לוגיסטי שמאפשר לנייד מזכירה בין 3 משרדים לפי צורך ולחסוך כספים. מדובר במחסום משפטי כנגד אי האפשרות לפטר. אם העובדים הוותיקים היו מוכנים להתגמש בנוגע לכללי העסקה ופיטורין הנהלת האירגון היתה יכול לשכור ישירות את העובדים החדשים ולא להתשתמש בצינור של חברת כ"א. זהו הצד השני של המטבע, כאשר אני אוסר לפטר עובד לא רק שאני מעודד בינוניות אלא גם פוגע בעובד חדש בשוק שהזדמנויות חדשות נחסמות בפניו, ואנו מקבלים מצב שבו עובד מוכשר פחות שמפגין פחות מאמץ מועסק והעובד החדש מובטל. יש חברות אמריקאיות (לא זוכר איזה) שכמדיניות מפטרות 5% ממצבת כוח האדם - אני לא רואה בכך בהמיות קפיטליסטית אלא מנגנון תימרוץ (יש לעובדים סיבה לעבוד) ויעול (עובדים מוכשרים זורמים מהר יותר לפירמה). * צריך לזכור שמדובר בפירמה של היי טק ולא של כותנה כך שהמפוטרים לא מצולקים לכל החיים מהפרשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת גילי, יש בישראל מעל 10% עובדי קבלן.רובם מועסקים בסקטור הפרטי. אם אי אפשר לפטר עובדים אז מביאים עובדי קבלן? זהו תירוץ לניהול לקוי. יותר מכך. זהו ביטוי למה ששאלתה אותי יחד עם גדי: מה ההבדל בין עבודה לחומרים. הנה, במקומות רבים, כולל משרדי ממשלה, כך מתייחסים לאנשים ולכן מזמינים "חומר" אצל קבלן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK, באמת לא הבאתי את הדברים בשלמותם. לא רק העדר האפשרות לפטר גורמת לעיוות אלא גם ההסדרים ההסתדרותיים החלים על כלל המשק גורמים לכך שלא יהיה כדאי להעסיק עובדים ישירות. ושוב סיימנו עם 2 קבוצות, החזקים (אלה שכבר יש להם ג'וב ממשלתי\הסתדרותי) שאותם אתה מייצג וקבוצת החלשים שנאלצים להיות מועסקים בחברות כ"א בגלל שקבוצת החזקים לא מוכנה לוותר על החוקים שמעוותים את המשק ושומרים עליה מוגנת מפיטורים והורדות שכר. איפה הצדק בזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברורה לי הקביעה שלך.יש שתי קבוצות עובדים (לפי דבריך): עובדי מדינה שמאוגדים באיגוד מיקצועי -אלו החזקים. עובדי קבלן -אלו החלשים. ראשית, עובדי המדינה אינם כל כך חזקים. אמנם רכלבסקי מפרסם כל שנה על משכורות העתק שם, אך אלו לא הרוב המחלט של עובדי המדינה. השכר שם אינו גבוה. (אלא אם תקבע שכל מה שיותר ממינימום הוא גבוה. איפה יתר העובדים במשק? אני מבין שהמורים נחשבים לחזקים. איפה עובדי ההי טק? איפה כל אלו שאינם עובדי מדינה,ח"ח ומקורות ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורים חזקים? מאיפה לקחת את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK, קיבלתי את התיקון. חזקים - ח"ח, מקורות, נמלים, ועוד. בינונים - כל השאר. חלשים - אזרחים צעירים ושאינם קרובי משפחה של חזקים שנאלצים לעבוד בחברות קבלן. מה הקשר לעובדי הייטק?! אנחנו מדברים על עובדים עם כישורים ומאמץ זהים שמקבלים שכר שונה לגמרי בגלל שהחזקים לא מוכנים לוותר ולו בקצת בשביל החלשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר שגם הם עבדים ואתה פשוט לא התייחסת אליהם. לא חזקים ולא חלשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייטק עבדים?! אולי פעם בתקופת 2000 שם עבדו 16 שעות ביום אך זה היה מתוך רצון להתעשר בשנה של עבודה. היום ממש לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה גילי, נשמטה לי וו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסבירו בבקשה את כללי המשחק חזק-חלש, כדי שגם אחרים יוכלו להשתתף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל מה שאתה אומר על המגזר הציבורי -משרדי ממשלה. מדוע אינני אומר "כל"? כי פגשתי גם משרדים יחסית יעילים.באופן תיאורטי גם בנק לאומי הוא מגזר ציבורי אך השכילו לנהל אותו טוב יותר. אף אחד לא ישכנע אותי שאי אפשר היה ליעל את המשרדים בשנים האחרונות. ליעל, אין כוונתי לפטר חצי מהעובדים. במצב בו אפשר היה להצליח להוריד שכר -אפשר היה להצליח לשנות את תרבות העבודה. האם אי אפשר היה להציע שתי אלטרנטיבות: אחת לצמצם תקנים ולהפחית שכר והשניה -להציע תכנית שינוי תרבות העבודה -בעזרת ועדים שיבחרו מחדש. ולא להוריד שכר. השכר של רוב עובדי משרדי הממשלה אינו גבוה. גם אינני חושב שהשכר הוא הבעיה של הממשלה והתקציב, אבל זו סוגיה כלכלית אחרת. במילים אחרות (אולי קצת גבוהות) משרדי הממשלה היו צריכים מנהיגות אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יכול להצדיק מצב שבו מפעיל מנוף בנמל אשדוד מרוויח 30 אש"ח לחודש? ולמה לי , ולעוד אלפי מעוניינים אחרים מקוראי האייל, אין סיכוי להתקבל לשם למרות הכישורים המוטורים החזקים שלי והעובדה שניחנתי בקורדינצית עין-יד לא רגילה. האם אתה רואה בעובדה שהעובדים הצליחו לגרום לשכרם לטפס מעלה מעלה סתירה לטיעוניך בדבר הדאגה העמוקה שהעובדים רוחשים למקום עבודתם או שמא הדבר מרמז על כך שהעובדים רואים במקום עבודתם הממשלתי גורם שיש לסחוט ממנו כמה שיותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הנמלים הוא מקום משחת. מה שמטריד אותי היא הדמגוגיה-הטרמפ שתופסים על גב הנמלים. הרבה פעמים אפשר לחשוב (ועושים זאת בכוונה)שלמשל, אימי שעבדה בביטוח לאומי לפני שפרשה לפנסיה, משתכרת 30000 ש"ח לחודש. היא היתה עובדת ותיקה, טובה ומסורה ולא קיבלה שכר גבוה. לידיעתך, רוב העובדים במגזר הממשלתי מקבלים שכר נמוך. פעם הוא היה מאד נמוך במשק. היום כשדחפו את כל השכר של השכירים למטה לכיוון המינימום -השכר שם בד"כ מעל למינימום והסיבה שהעובדים שם דבקים בעבודתם זה בגלל הבטחון.. אתה נתפס לקוריוזים שהממשלות יכלו לפתור לפני 30 שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך בדבריך. השחיתות היא לפי שווי המשאבים עליהם שולט הגוף הממשלתי. אם ישביתו את הביטוח הלאומי בעיקר העניים יסבלו אך אם ישביתו את הנמלים העשירים יסבלו + הנזק יהיה גדול יותר, ועל ח"ח אין בכלל מה לדבר... הבעיה היא שההסתדרות דואגת לעובדים החזקים ולא לחלשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ויכוח איתך לגבי ההסתדרות. אני מאשים את ההסתדרות ברוסוק האיגודים המקצועיים ולא את נתניהו. הוא מראש שור מועד לכך. אחת האשמות של ההסתדרות נמצאת עוד בשנת 84-85 כשהסכימה "לתת חלק" בהסכם הייצוב. אנשיה לא הבינו שלשכר לא היה שום חלק באינפלציה; עלות של מוצר מורכבת מעבודה, תשומות יצור אחרות,ריבית, ורווח. טיפלו אז רק במרכיב עלויות העבודה. הריבית אפילו עלתה והרווחים או שירדו או שעלו. התעשיינים התחייבו לא להעלות מחירים. העובדים הורידו את השכר. מה היה חסר? ודאי. הגענו לבנקים. היו הרבה ייצרנים שנקלעו לקשיים. המדינה עזרה להם לצאת מהקשיים איך?העבירה להם סיוע. מה קרה לסיוע? נכון. הלך ישירות לבנקים. העובדים לה היו צריכים לשתף פעולה. לפני מספר שנים שמענו את אמיר פרץ אומר: " העובדים נתנו את חלקם". אין טעות גדולה מכך. ירידת שכר אינה עוזרת לצאת ממשבר פיננסי אלא להפך. היא מכווצת את המשק, מורידה את המיסים שהממשלה גובה ומקטינה את קניות הציבור -כלומר-פוגעת בעסקים. (קיינס לפני הרבה שנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה אומר נשמע תמוה ביותר. ברור שההאצה של סחרור האינפלציה נבעה מכך שכל המשק היה *צמוד* באותה תקופה כך שהאינפלציה לא הצליחה לשחוק את נכסי הציבור ולכן הלכה והתעצמה. השכר היה צמוד עם הסכמי תוספת יוקר ונכסים הפיננסים היו צמודים עם פקדונות הפת"מ. ברור שהיתה דרושה ירידה בשכר ע"מ להחלץ מסחרחורת האינפלציה, אחרי שנה-שנתיים אפשר לתקן את השכר לרמה הראויה שלו. בתקופתו של קיינס לא היתה אינפלציה רצינית ולכן הוא לא התייחס יותר מדי אל הבעיה, היום הגישה המובילה היא קונסולידציה פיסקלית ואף אחד לא לוקח את קיינס ברצינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גילי, אני כרגע צריך ללכת, אך תזכיר לי בפעם אחרת להסביר את מה שאני יודע על האינפלציה ההיא (ליתר דיוק-סטגפלציה , אם להתייחס לצמיחה של אז). בכל אופן אל תקח את דברי חלק גדול מהכלכלנים כאקסיומה. יש דעות אחרות. יש טענות שהורדת השכר לא רק שלא עזרה לבלימת האינפלציה אלא אפילו הפריעה לבלימה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנשאר מאוד לא מובן בעיניי, הוא איך זה שאי אפשר לפטר עובדים קבועים במגזר הממשלתי - אבל אפשר לפטר אותם - ובהמוניהם! - ברגע שחלק ממנו מופרט (ע"ע בנק הפועלים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי משום שהבעלים הפרטיים הרבה יותר נחוש מול העובדים? רציתי להעיר שהקונספט האומר שבמידה ויש צורך לקצץ אז מפטרים את העובד שנכנס אחרון לעבודה ולא את העובד האחרון בביצועים הוא קונספט לא בריא. מישהו יודע מה בדיוק משמעות ה"קביעות" בעבודה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על הקונספט שלפני שמפטרים את 5% העובדים האחרונים בביצועים, מפטרים את אלו ששכרו אותם (כמובן בתנאי שגם הם שכירים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפטרים בכל הדרגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע - שמא תעשה קצת סדר המחשבותיך? מחד גיסא אתה רוצה שוויון (ועוד שוויון *במאמץ*) - ומאידך גיסא אתה הולך על ביצועים? איך זה מתיישב? ואפשרות הפיטורים איננה עניין של נחישות. למגזר הציבורי אסור לפטר עובדים שיש להם קביעות. לכן, מי שאיננו משתמש בעובדי קבלן, עושה כל מיני מניפולציות אחרות כדי להימנע ממתן קביעות: למשל, פיטורים שנתיים קבועים, פחות או יותר, של כל מי שאפשר - והחזרתו אחרי פרק זמן מסוים, עד ה"פיטורים" הבאים. ויחד עם זה, הרי להפריט אפשר - כפי שראינו. ואחרי ההפרטה - מגיעים הפיטורים. אז איפה ההיגיון? אפשר היה להתיר פיטורים, תחת הגבלות מסוימות, גם במגזר הציבורי - ולא להפריט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דנתי בשיויון במצב הפיפוטתי בו התעלמתי מגורמים מסבכים הקיימים בעולם האמיתי ואף תחת גורמים מקלים אלה לא הצלחנו להגיע להסכמה לגבי הנכונות שבשיויון. בעולם האמיתי אני לא סבור ששיויון מושלם הוא משהו אפשרי או צודק. נסה לדברר את הצעתך לעובדי מונופול ממשלתי טיפוסי. אני לא בטוח שהם ישמחו כל כך בנוגע לקטע המתיר "פיטורים, תחת הגבלות מסוימות". ולמה להם? הם יושבים במקומם לבטח וגם בניהם ודודנהם וכל המקנה והבקר אשר להם. האחרים יסבלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם האפשרויות העומדות בפני עובדי המונופול הממשלתי היא להסכים לפיטורים במגבלות מסוימות - או לעבור הפרטה (שפירושה פיטורים ללא כל הגבלות), אינני בטוחה שהיו בוחרים באפשרות השנייה דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אפשרות שלישית שהיא המשך המצב הקיים תחת איומי השבתה. וגם במקרה של הפרטה ראה את הדג השמן שעלה בחכתם של עובדי הנמלים בדמות מענק של 100 אלף ש"ח לעובד (או שזה היה בבנק לאומי?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשו כבר לא מעט הסכמי פרישה מוקדמת. מנהל טוב במגזר הציבורי יכול להפטר מעובד מזיק. על עניין בנק הפועלים דיברנו.אמנם הצליחו להגיע להסכמה עם הועד אבל אינני בטוח עד כמה היה לועד גב של כל עובדי בנק הפועלים. הבנקים ידעו יפה מאד להקטין את מצבת העובדים. אלי יונס רצה לעשות זובור. הטענות הקשות שלא הוכחשו על ידי הועד היו שבבנקים האחרים היו הסכמי פרישה של הרבה עובדים. גם במשרדים ממשלתיים מנהלים חכמים ידעו איך להסתדר עם עובדים. יש לי החשד שהאשמת הקביעות בכל דבר היא בחלקה תירוץ לחוסר יכולת. ישנם לא מעט מקרים שזה אכן בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתפרץ כאן לדלת פתוחה: אני מתנגדת מאוד לפיטורי שכירים ולביטול הקביעות. רק שעובדי קבלן, פיטורים שנתיים ו/או הפרטה מקובלים עליי עוד פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השניים הולכים יד ביד. למה שחברה תרצה לשלם לחברה נוספת עמלה בשביל להעסיק דרכה עובדים? בשביל להתחמק מקביעות ושאר הטבות לא סבירות שבהם דאגו העובדים החזקים יותר לרפד את מקום מושבם. חשבי על כך... מה עדיף? התועלת שמביאה קביעות ע"י מתן בטחון תעסוקתי לטווח ארוך או הנזק שהיא גורמת בכך שמסירים את הקשר בין מאמץ לתגמול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זו בדיוק הסיבה שאמרתי שאני מעדיפה שתהיה אפשרות פיטורים גם במגזר הממשלתי. שלא ישלמו שם דמי תיווך וגם לא ימהרו להפריט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מתנגדת מאוד לפיטורי שכירים ולביטול הקביעות" ?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רק שעובדי קבלן, פיטורים שנתיים ו/או הפרטה מקובלים עליי עוד פחות." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת לוקחת בחשבון שקביעות גורמת, בחלקה, ודברים כמו: "שעובדי קבלן, פיטורים שנתיים ו/או הפרטה" ? אני מתנגד לקביעות מן הסיבות הבאות: 1.קביעות היא רעיון לא מוסרי בעליל. זה כמו להגיד לעובד: שמע! אתה יכול להסתלבט כל היום ולעשות ח-א של עבודה ועדיין לא נפטר אותך. 2. מקום העבודה לא נועד להיות חברת ביטוח - הדבר מסכל כל שאיפה ליעילות - מי שמעוניין בביטוח אז שיבטח את עצמו ע"י חסכון עצמי או ע"י ביטוח חיצוני. 3. קביעות מפלה בין עובדים חדשים לוותיקים, אני בן 25 ורוצה להתקבל למקום עבודה לפיכך עלי לחכות שמישהו יתפגר טרם שאוכל לאייש תקן - בכך מתעלמים מהכישורים שלי ומהיכולת שלי לתרום יותר מאחרים - יש בריכה של היפופוטמים לא יעילים ופשוט צריך לעמוד בתור כדי להכנס (חוץ מבמקרה שאתה היפופוטם בן ממשיך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. עציצים היה יותר מוצלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. המשלתי את שומן ההיפופוטמים למשמני השחיתות והנפוטיזם. 2. היפופוטם לא עושה הרבה יותר מעציץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. העובדים הקבועים שאני מכירה עובדים קשה מאוד, במסירות רבה, ובחלקם הגדול - מתוך הזדהות רבה עם המוסד שהם עובדים בו. הם אינם רואים בקביעות אישור לבטלה: נהפוך הוא, זה בדיוק מה שמאפשר להם את אותה הזדהות. 2. משום כך, כמובן, אין בקביעות מעין "סיכול השאיפה ליעילות". 3. אני שמחה לשמוע שאתה בן 25, אבל לפי תוחלת החיים הממוצעת היום - סביר להניח שגם אתה תגיע לגיל 50 ואף יותר, ומה תעשה אז? תחליט להתפגר לטובת ההיפופוטם הבא? תלך בצייתנות הבייתה משום שמישהו אחר יגיע לגיל 25? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ומטיחים בי שאני חושב תיאורטי מדי 2. במצב העסקים הנוכחי בגיל 50 אני בטח ילגום 3 ליטר קפה ביום במשרד וכל צהריים אצא לסיבוב הדואר היומי של הארגון - מופת ליעילות ארגונית המתקבלת מתוך הזדהות מוסדית. שאלה אישית, האם עבדת פעם במוסד ציבורי ומאידך במוסד פרטי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מאיפה לקחת את העניין התיאורטי? דיברתי על אנשים שאני מכירה. 2. חוששתני שבגיל 50 כבר תיזהר מאוד מקפה, אחרי הכמויות שלגמת ממנו כל השנים עד אז. וכשתגיע לשם, סביר שהדואר יהיה שייך לעבר בלבד. לעומת זאת, דבריך מעידים רק על מוסר העבודה שלך ושל דומיך. אינך יכול להשליך אותם על הכלל. כן, עבדתי גם וגם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. בדיוק. העובדה שהדואר כבר לא יהיה קיים לא תמנע ממני מלעשות את הסיבוב היומי של הדואר... (ע"ע קביעות) אם עבדת גם וגם קשה לי לראות איך אנחנו לא רואים עין בעין, ובצבא היית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא ראית אנשים יושבים באפס מעשה, עונים בגסות לשיחות טלפון, מתרכזים באיך להשיג את הגמו"ש הבא במקום בעבודה, עושים סבב בלבולי מוח במשרדים שאינם שייכים אליהם ?! על האריה בעיריית ת"א שמעת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה לא מה שהיה אתלנו, אבל מזה אינני יכולה להסיק דבר. רק לא ברור לי מה שייך הצבא הנה. ב"האריה" אתה מתכוון לאחת מבדיחות התקנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבא הוא דוגמה מוקצנת לארגון שמחזיק כוח אדם שאינו באמת זקוק לו. לפעמים בשביל לזהות תופעה אנו זקוקים לדוגמה מוקצנת שתמחיש לנו בגדול את ההשפעה הקטנה, והקשה לאבחנה, שקיימת בסיטואציה אחרת. את בן אדם מוסרי ובעל מוסר עבודה גבוה וכנראה גם מוקפת בדומים לך, קחי בחשבון שלא כולם כמוך. האריה שהסתתר בבניין העירייה וטרף עובדים, כל יום הוא טרף עובד אחד. ביום שהוא טרף את העובד האחרון שמו לב לקיומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגרסה שאני שמעתי, הבחינו בקיומו ברגע שטרף, בטעות, את מחלק התה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה בהסתדרות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאם עובדי עיריית תל אביב אינם חברי הסתדרות? או שהם לא שותים תה? (כלומר, לא שתו אותו גם לפני שנטרף המחלק המסכן)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ביום שהוא טרף את מחלק התה. לדעתי המקור הוא פיליטון של קישון) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צמבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן נכון, התבלבלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבא היה שמח להיפטר מחלק גדול מכוח האדם. הוא מחזיק כ''א מסיבות שלא קשורות לארגון אלא לצרכי המדינה (שאיפה לשוויון בתרומה, כור היתוך לאומי וכדומה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, בצבא זה בגלל הסיבות שהזכרת ובמגזר הציבורי זה בגלל אינטרסים של העובדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינטרסים אבודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שהבנתי לחלוטין למה הכוונה. בכל מקרה, אמנם הלינק כבר הוצג בתגובות אבל הוא חביב עלי במיוחד, אין כמו לעבוד במקום משפחתי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כוונתך- "אינטרסים של העובדים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אנשים מיותרים במערכת משום שוועד העובדים לא מוכן שהם יפוטרו. אם אתה מיותר ולא אזדעק למראה פיטוריך הממשמשים ובאים, מחר אתה לא תנסה לסכל את פיטורי המוצדקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי ביקורת רבה על האגודים המיקצועיים וועדי העובדים.במידה רבה הם תרמו לקריסת העבודה המאורגנת. רק בחלק קטן מהמקרים בגלל שלא התחשבו באינטרסים של החברה. לא מעט מנהלי כ"א אהבו לעבוד מול מועצות ייצור וחלק מוועדי העובדים, אבל זה היה די מזמן. היום יש מטרה ראשית למנוע או להרוס את התארגנות העובדים. יש לי תחושה שאם תקום מנהיגות שכירים רצינית והם יובילו רפורמה בכללי התארגנות עובדים- תהיה לכך התנגדות הרבה יותר חזקה של מעבידים מאשר לוועדים של היום. יש מספר ראשי וועד שכולם -עיתונאים ומעבידים אוהבים לשנוא.התקשורת עושה להם לינץ' ציבורי - התקשורת היום נשלטת על ידי בעלי הון והם אינם מסתירים שיש להם אינטרס. נקח לדוגמא יו"ר ועד שאוהבים לשנוא. יושבי הרא של ועד בנק דיסקונט ולאומי. לגבי ההתנגדות ליישום מסקנות בכר אנחנו נראה אם אין כאן סתם מס שפתיים. יושבי הראש הללו עושים מה שעובדים צריכים לעשות: להאבק על הגדלת הפרוסה של השכר בבנק . כבר כתבתי פעם- כשזיו, מינטקביץ ומאור מנהלים מו"מ על תנאי שכרם זנו מו"מ עיסקי. כשהוועד רוצה נתח גדול יותר מהרווחים- יקרו לו שטרסלר וחביריו-רודפי בצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, צריך להוריד את אחוז עבדי הקבלן לאחוז אירופאי -אחוזים בודדים ולא למעלה מ-10%. לקבלני העובדים יש לובי חזק בכנסת. בכנסת לפני עשר שנים היה להם ח"כ שדאג לטרפד כל תיקון-ויצמן שירי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזק כמעט כמו הלובי של העובדים הזרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לפני עשר שנים היו הרבה חברי כנסת (120, אם לדייק), אבל לאף אחד מהם לא קראו ויצמן שירי. חבר כנסת בשם ויצמן שירי נבחר לכנסת ה-15 שהתכנסה ביוני 99 (לפי שש שנים, שזה אם לדייק, עשר פחות ארבע) וכיהנה עד התכנסותה של הכנסת ה-16 בפברואר 2003 (לפני שנתיים וחצי). ב. בכנסת ישראל קיים מנהג מוזר, חוקים ותיקונים מתקבלים על ידי הרוב. בגלל שמספר חברי הכנסת גדול משלוש (כן, נו, 120) חבר כנסת יחיד לא יכול "לטרפד" חוק או תיקון, גם אם ממש ירצה בכך. לכן, אילו היה צריך בכנסת הכרעה פה אחד, ואילו היתה לחבר הכנסת שירי מכונת זמן שהיתה מעבירה אותו ארבע שנים לאחור, תוך כדי שימור מעמדו בחבר כנסת, היה במשפט האחרון שלך הגיון כלשהו. שתי העובדות לא סבירות, לכן המשפט האחרון שלך הוא שטות שחבל שכתבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק- טעיתי בזמן. אם אינני טועה, שירי היה יו''ר ועדה והשפיע על סדר היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא היה יושב ראש ועדה משותפת לתקציב הביטחון וחבר בועדות הכנסת, הכספים, הכלכלה, הפנים ואיכות הסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר ציינתי, יש עוד הרבה מה לומר בנושא. בהזדמנות זו אפנה אותך למאמר שפרסמתי באייל לפני יותר משנתיים בנושא ועדי העובדים והעבודה המאורגנת בכלל. אני חושב שהדברים רלוונטיים גם לדיון הזה. דיון 1460 ובעניין הערתך לבחור ועדים חדשים. קח בחשבון שבחירת ועדי עובדים היא בדיוק כמו בחירת פרלמנט או ממשלה. המציאות האנושית מביאה לעמדות הכוח הפוליטיות תמיד את המושחתים והרשעים ביותר, והדבר נכון בעיקר לועדי עובדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המציאות האנושית מביאה לעמדות הכוח הפוליטיות תמיד את המושחתים והרשעים ביותר". לא קצת הגזמנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הגזמנו בכלל, אם מדברים על ועדי עובדים. אחד הדברים המוזרים ביותר שאתה יכול לראות בתחום הזה הוא, שגם כאשר מדובר בועד עובדים של אקדמאים, כלכלנים, מרצים ועוד כהנה מקצועות "לבנים", "נקיים" ונחשבים, האיש שבסופו של דבר נבחר לראש הועד נראה ונשמע כמו טוני סופראנו. ראה למשל יו"ר ועד עובדי בנק ישראל, יו"ר ועד עובדי בנק דיסקונט, יו"ר ועד עובדי מקורות ועוד כהנה וכהנה. גם העובד ה"חנון" ביותר אומר לעצמו: אם אני רוצה העלאה במשכורת בשנה הבאה כדאי לי לבחור באיש האלים וחסר המעצורים ביותר, כי אם אני אבחר במישהו כמוני אין סיכוי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילים בסלע. יש את ההוא מבנק לאומי עם הכובע של הקאובויי. רגשי ''ההזדהות'' של העובדים עם הארגון כל כך גדולים שהם רואים את עצמם כבעליו וכראויים לרווחיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא פוסל בעלות של עובדים, ובלבד שתהיה זו בעלות במלוא מובן המילה, דהיינו קבלת אחריות מלאה על תפקוד החברה, רווחיה והפסדיה. מעניין שהדגם הזה התממש דווקא בארה"ב. אחת מחברות התעופה הגדולות באמריקה (אני לא זוכר כרגע אם זו היתה "יונייטד" או "דלתא") הוחזקה בשנות השמונים והתשעים בבעלות של העובדים שלה. התוצאה היתה פשיטת רגל ("צ'פטר 11" המפורסם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו דוגמא מאד מייצגת. מתוך מדגם של 500 חברות שהוחזקו ע"י העובדים -300 פשטו את הרגל-צ'פטר 11.מתום 100000 פשיטות רגל בארה"ב, 80% היו בבעלות העובדים. כמובן שהדוגמה שנתת אינה רלוונתית ואינה מייצגת. תבדוק למשל תפקוד של וועדי עובדים בגרמניה ובסקנדינביה. בכמה מהמקומות של העובדים הם חלק ממועצת מנהלים. לא רק זה. הם אינם החלק הקוניוקטוראלי במועצת המנהלים. תאמר שזה אינו מתאים לישראל? אם כך לא רק זה אינו מתאים לישראל. גם המגזר הציבורי אינו מתאים לישראל כי על פי דבריך הוא מושחת . אם נלך הלאה נראה עוד המון דברים שאינם עובדים היטב בישראל. בקיצור, מה שאני רוצה לומר הוא, שהבעיה של עבודה מאורגנת וועדי עובדים אינם בעיה עקרונית. אמור להבא שבישראל הם לא בסדר ואני מסכים איתך ב100% . אגב, חברת התעופה שפשטה את הרגל- היא לא פשטה את הרגל בגלל שהיתה שייכת לעובדים. תנתח את את האירועים ותראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לואי רוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מבין, גילי, את התופעה בה אנשים רגילים, לא מנהלים גבוהים, "מבינים" את מדיניות התאגיד וכועסים העל ועד העובדים שמנסה להגדיל את החלק של השכר בעוגת הוצאות העבודה. נסה לכתוב פעם לאותו לואי רוט שכל כך הרבה עיתונאים אוהבים להשמיץ. אולי בהסבר מסודר יותר תגלה אספקט נוסף. את מדיניות הבעלים וההנהלה מייצגים בפקולטות לכלכלה ובעיתונות. מדוע זה לגיטימי להעניק בונוסים והעלאות שכר למנהלים הבכירים כ"שכר עידוד" וכפרס על הרווחיות הענקית ולעובדים לא צריך להיות חלק בזה. איך ההגדרות השקריות לתשלומים השונים לבכירים אינם פוגעים באינטלקט שלך? גליה מאור זקוקה לעידוד? רק חצי מיליון ש"ח לחודש אינם מספקים לה מספיק מוטיבציה לעבודה מאומצת? הרי ברור לך שיש כאן דברים אחרים. מדוע לואי רוט והעובדים נחשבים לחמדנים ורודפי בצע ובעלי שכר המיליונים -לאנשי עסקים? נסה להשתחרר משטיפת המוח שכולנו עוברים. כבר התעכבנו פעם של שנת 1985. זוהי שנת מפתח כי היא הפנתה זרקאור לחלקים שבדרך כלל הם ניסתרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי חוקי הביקוש וההיצע היבשים מביאים לכך שמישהו אמור להרוויח חצי שקל ליום ומישהו חצי מליון ליום. אפשר כמובן להזדעק על כך שאין זה צודק ובאמת הדבר נשמע כדבר לא צודק, אך צריך להבדיל בין המנגנון הכלכלי לבין הצדק. ראוי לדבר על הצדק וההוגנות ולא להטיל דופי במנגנון. ועל כך העיתונאים והתקשורת מגנה. אתן דוגמה: בעיריית לוד, האנטיטתזה להתנהלות ציבורית תקינה, מועסק מוסא שעושה את סיבוב הדואר היומי, התפקיד האהוב עלי, ודואג לתחזוקת פרקולטור הקפה, כמו כן הוא גם מתאמץ לברך לשלום כל עובד ועובד בעירייה, מטרה ראוייה אך דורשת זמן. עכשיו לנקודה! אל תבוא ותגיד לי שזה *יעיל* או *נכון כלכלית* שהאדם הזה עובד שם, אנא תגביל את האמירות שלך לדברים כמו: "זה צודק שהוא עובד שם כי הוא נתן את מיטב שנותיו למקום לפני שנהפך לעציץ צורך קפה" או "מסכן, בוא לא נפטר אותו, יש לו 13 ילדים". ואותו הדבר לגבי מפעלים ממשלתיים. אמור: "בוא לא נפריט את נמל אשדוד כי העובדים שם אחלה ולא הייתי רוצה שמישהו יפוטר או משכורתו תרד, הם אנשים נהדרים ואני רוצה להמשיך לממן אותם, את בניהם ואת בני בניהם" אל תאמר: "יבוא עשיר גדול ויהפוך לעוד יותר עשיר על חשבון כולנו" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שאנחנו מדברים בשני קווים מקבילים. אל תהפוך אותי באופן די דמגוגי למנותק והזוי. עבודות צריכות להיות מנוהלות היטב. אנשים שאינם תורמים כלום, תופסים משרה והפעילות אינה מתבצעת -צריכים להיות מוזזים לתקיד אחר או מפוטרים. אתה מביא את עיריית לוד כדוגמה למגזר הציבורי ואת חברת טבע כדוגמה למגז הפרטי. אנא ממך, אתה צריך לדעת שיש דוגמאות לפעילויות במגזר הציבורי שנעשות באופן יעיל יחסית. יש הרבה עסקים פרטיים שמנוהלים באופן מחפיר ולא שהם קורסים, אלא שהם גוררים איתם עוד רבים אחרים. בקשר לביקוש ולהיצע. אני הבנתי שאתה סטודנט לכלכלה. האיזון בין הביקוש להיצע (בהנחה האידיוטית שיש תחרות חפשית ושוק משוכלל) הוא אמיתי. אבל אין חיה כזאת שוק חופשי ובטח לא משוכלל. יש עקומות ביקוש והיצע אך הן נקבעות במידה חלקית בלבד על ידי תחרות חופשית -ביקוש והיצע. הרבה מהמרכיבים של העקומות הללו נקבעות בכוח. ריביות, הנחות, העדפות, פרוטקציה, פוליטיקה ודאי שכחתי עוד דברים. יש גם הרבה מחירים שנקבעים על ידי ביקוש והיצע בלבד. מפעלים ממשלתיים: יש המנוהלים היטב ויש המנוהלים באופן מחפיר. החישוב מהו מפעל מצליח ומהו פחות מצליח איננו פשוט כל כך. בשוק הפרטי יאמר לך שלמה נחמה שתאגיד מצליח הוא זה המעלה את הערך לבעלי המניות ונותן להם דיווידנד מקסימלי כל שנה. האם הבנקים בישראל הם מאד מוצלחים? תענה לי אתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשך. האם אתה חושב שמשלמים חצי מיליון שקל לחודש למנכ"ל בנק בגלל חוקי הביקוש וההיצע? מדוע שכרה של גליה מאור בבנק לאומי ("בנק ממשלתי") נמוך יותר מזה של אלי יונס וזיו? בגלל ביקוש והיצע? אני משוכנע שאם בעלי הבנק היו מעוניינים להפיל מעט את "שוק מנהלי הבנקים" -הם היו יכולים לעשות את זה בלי קושי רב. משמע, שאין כאן ביקוש והיצע. הם מעוניינים לשלם שכר גבוה. מדוע בעלי בנק המזרחי קבעו למדינה מענק פרישה מוגדל לאחר שפרש? איזה ביקוש והיצע היה פה? אז בעלי הבנקים אולי הם רודפי בצע אבל טיפשים הם לא. אולי הם שמעו וחשבו שמדינה הולך להתמנות לנגיד בנק ישראל? אולי קבעו שכר ענק לזיו כי רצו להעלות שכר גם לדני דנקנר? איזה ביקוש והיצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה של מדינה באמת לא מריח טוב (והוא גם מקבל המשכורות הגדול ביותר אם אינני טועה). אבל, למה בנק לאומי, שהוא בנק ממשלתי, משלם לגליה מאור שכר גדול מאוד אם שוק העבודה לא מחייב אותו? ולמה בנק הפועלים שהוא בבעלות פרטית משלם למנהלו שכר עתק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו הן באמת השאלות שצריכות להשאל. היות שאני מאד מעריך את בעלי הבנקים כאנשים מאד מפולפלים, אני חושב שאלו הן השאלות שיכולות להוביל תלמידי כלכלה להשתחרר מהמסגרות המאובנות של מה שקרוי-''מדע הכלכלה'' ובמיוחד הענף הבעייתי ביותר שלו- מקרוכלכלה. כדי שלא תשאל שאלות קשות מדי, ניתקו חכמי הכלכלה את הכלכלה מהפוליטיקה למרות שזהו ניתוק מלאכותי כי הכלכלה מחוברת לפוליטיקה. ברגע שתחבר את שתיהן ותשאל את השאלות מי הרוויח ומי הפסיד- תתחיל להבין יותר את העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK, אז מה הן התשובות לשאלות ששאלתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שהשאלות ששאלת הן רטוריות ואתה יודע את התשובות עליהן. היות שנדמה לי שאתה סטודנט לכלכלה, הרי אתה אמור למצוא את הפטרונות. מעניין אם בתוך הדיסציפלינה הנקראת כלכלה אפשר למצוא תשובות סבירות. אני מחכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם יתמנו בשלב זה או אחר למפקח על הבנקים?! (אני יודע שמאור היתה בתפקיד הנ"ל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מאור היא מאור גדול... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה מאור! זוכרים מה היה תפקידה בזמן משבר מניות הבנקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הוא היה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר נהדר! הרשה לי לנזוף בך אנושות על כך שלא הבאת את הקישור עוד קודם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל מישרה שכרוכה בכוח -וכל משרה מנהיגותית כרוכה בכוח ולכן היא פוליטית, עולים אנשים שיש להם פוטנציאל להשחתה. כך גם מנכ''לים של חברות וכד'. החברה על כל רבדיה ותחומיה מנסה -לפחות במלל להגן על מוסדותיה השונים. לכן יש מבקרים ועוד גופי ביקורת שונים ומשונים. כשאמרתי שצריך לבחור ועדים, התכוונתי שהאגודים המקצועיים צריכים לעבור רפורמה (לא רפורמה סטייל לימור ליבנת על פיה כל שביתה צריכה לעבור הצבעה כללית עם קוורום וכו'). לכל אגוד מקצועי יצטרך להיות מבקר שיעבוד על פי חוק וכד'. אני טוען שהאגודים המקצועיים נכשלו ופשטו את הרגל. גם לימור טוענת אך מסיבות הפוכות. עד היום במשך עשרות שנים הם חושבים בראש של המעבידים. התאוריות על הקשר אינפלציה-שכר-ריבית -רווחים - אינן שונות בראשי פעילי ארגוני העובדים מבעלי ההון ורב הפרופסורים לכלכלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |