בתשובה להאייל האלמוני, 05/07/05 22:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עכשיו עלית על העוקץ: זו בדיוק הגישה שנגדה ראנד יוצאת, לטוב ולרע. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. ואני יוצאת נגד ראנד. הגישה שלה גוזרת פסק דין מוות על הרבה יותר מדי אנשים שאינם, מה לעשות, שייכים לעשירון העליון של האינטליגנציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הגזמנו קצת? אני לא חושב שהיא גוזרת גזר דין מוות על אנשים על פי מידת האינטיליגנציה שלהם, התנאים שאליהם הם נולדו או הכישורים האישיים שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה עוד קריטריון יש לה ל"ראויים לעזרה" מלבד אינטליגנציה (ואולי יופי, במידה מסוימת)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לה קריטריונים שאני ראיתי. אם היא תיתן קריטריונים, נראה לי שזה די סותר את כל הפילוסופיה האינדיבידואליסטית שלה - כל הרעיון הוא שאף אחד לא יקבע *עבורך* מי ראוי לעזרה, ואם יש כבר איזה איש חכם שקבע מראש את הקריטריונים, ואפילו קוראים לו איין ראנד, זה די נוגד את כל הרעיון. המטרה, שוב, היא לא לקבוע קריטריונים, אלא לצאת נגד קריטריון מסויים: שהיותו של אדם זכאי למשהו נובעת מהצורך שלו ולא מהערך שלו. אגב, אם אני לא טועה ראנד הפכה למעיין גורו עוד בימי חייה ואמרה להרבה אנשים איך לחשוב, אז אולי כדאי לנסות להפריד בדיון בין ראנד המטאפיזית שבאה לידי ביטוי ב"כמעיין המתגבר" ו"מרד הנפילים" וראנד הבן-אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לחשוב על ראנד כ''מטאפיזית'' בהקשר כלשהו. ואין ספק שלפחות בספרים שהזכרת, ה''זכאות'' נמדדת אצלה בכישרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש ראיתי שהספרים עוסקים בכלל בצדקה, אז אני לא בטוח שאני מסכים עם הטענה שלך, אבל שוב, הנקודה העיקרית היא שאף אחד לא קובע בשבילך מהו המדד שלך, אז זה לא נכון לנסות להקיש מהספרים מהו המדד ה''נכון'' לדעת הספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד שאלה פחות איכותית ויותר כמותית היא בכמה לעזור להם. נניח שהחלטתי שאני לא רוצה להגיע למצב שבו אימהות חד הוריות וילדהן רעבות ללחם ולבורקס. האם עלי לתת להם כסף רק ללחם וחמאה? האם לאפשר להם גם חלב? האם לאפשר להם חלב בקרטון במקום בשקית? האם לסדר להם מנוי לכבלים? עם כמה חבילות ערוצים? האם לאפשר לאימא ללכת למספרה פעם בשבועיים? האם הילד צריך סיגוואי? מה קנה המידה? ההכנסה הממוצעת\החציונית למשק בית? קביעת רמת איכות החיים של הנזקקים לסיוע תלויה ברצון של בני החברה לסייע להם. אני לדוגמה חושב שצריך לבטל את דמי האבטלה לחלוטין. אני אעדיף לחסוך ממשכורתי כל חודש בעצמי ולהשתמש בחסכון זה בכדי לתמוך בעצמי בעת משבר. הסדר מסוג זה ימנע את הבזבוז שנובע מכך שאנשים מעדיפים לנצל את דמי האבטלה במקום לחפש עבודה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |