בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 01/07/05 13:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה עם סמנטיקה בשפה טבעית היא שהיא מאוד תלויית הקשר. ה-X בדוגמה שהבאת הוא ייבוא משפה פורמאלית. בשפה טבעית המסומנים שלך לעולם אינם זהים בוודאות. בגלל זה נוצרו שפות פורמאליות, שבהן X הוא X הוא X לעולם ועד. אבל שפות פורמאליות נוצרו בעזרת שפות טבעיות שבהן המצב מסובך. אני לא רואה איך אתה יכול לקבוע אמיתות של מבע בשפה מסויימת מתוך אותה שפה. אתה תמיד חייב לצאת למטא-שפה, ומהי המטא-שפה של עברית? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הממממ? טוב, אני ויתרתי על ההמשך עד שלא תיתן דוגמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברנו על אמת, ואתה נתת לי טאוטולוגיה כדוגמה למשפט שהוא בהכרח אמיתי. טאוטולוגיות קיימות בשפה פורמאלית. בשפה טבעית אנחנו אומרים הרבה פעמים דברים שנשמעים כמו טאוטולוגיות ("אדם הוא רק אדם, הסביר הרופא לבני המשפחה הנדהמים"; נתן זך) אבל מעבירים איזשהי משמעות אחרת. בפילוסופיה נהוג לדבר על משפטים אנליטיים ומשפטים סינתטיים (אתה בטח מכיר, אבל אני אסביר בכל זאת). משפט אנליטי מנתח מושג, ולכן הוא טאוטולוגי ("אדום הוא צבע"). משפט סינתטי אומר משהו חדש שלא כלול כבר במושג ("השולחן שלי אדום"). האמיתות בלוגיקה הן אנליטיות. בשפה טבעית, אני בהחלט יכול להגיד "אם אני צודק אז אני צודק" ולהעביר אינפורמציה סינתטית. למשל, אני יכול להגיד למישהו "אם אני צודק אז אני צודק", ומתוך ההקשר הוא מבין שמשמעות הדברים שלי היא "אני צודק", או "אני צודק ואתה טועה" או "אני חכם". כל המשפטים האלה הם לכאורה סינתטיים. בכל מקרה, כל עניין הסמנטיקה והאמת בשפה טבעית הוא הרבה יותר מורכב מאשר סתם התאמה בין המשפט לבין עובדה כלשהי במציאות. ומכיוון ששפה פורמאלית לעולם נשענת על שפה טבעית, גם בה מושג האמת הוא בעייתי להגדרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אדם הוא רק אדם'', גם בשפה פורמלית, הוא לא טאוטולוגיה... האמת, אין לי כוח להמשיך את הויכוח הזה, כי אני התכוונתי למשפטים בשפה פורמלית, או לפחות למשפטים בלי הקשר סמנטי מהסוג שעליו אתה מדבר, ונראה לי שמאז הלכנו לאיבוד ואיבדנו את המשמעות המקורית של ההודעה שלי שממנה זה התחיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה. שבוע טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה מבין שמטא-שפה קודמת לוגית לשפה-אובייקט, ולא כרונולוגית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה לא לוקח כל שטות שאני כותב ברצינות (זה מספיק אם לוקחים רק חלק מהשטויות שאני כותב ברצינות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, לא הייתי בטוח איך להתייחס. עכשיו אני יודע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |