בתשובה לאלון עמית, 30/06/05 20:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אני לא הבנתי יותר מידי מן הכתבה, אבל... נניח שיש לנו מודל שלא מוכיח שהמוח עובד באופן רציף ולא דיסקרטי, אבל כן מצליח לספק לנו תובנות מעניינות (או הסברים מוצלחים) לגבי איך המוח מתנהג. האם אתה חושב (כמוני) שזו סיבה מספיקה כדי לאמץ את המודל כמודל מדעי לכל דבר, או שאתה חושב שיש איזה צורך אמיתי ב"הוכחת נכונותו של המודל"? מה יוכיח לנו שמודל מסוים (למשל, מ"ט) הוא מודל "לא נכון" לבינה אנושית? ועוד משהו: שכ"ג (ואופטימסטים אחרים לגבי הכוח של אלגוריתמים וב"מ) חוזרים ומבטיחים לנו ש-חכו 200 שנה ואתם עוד תראו שיהיה קשה לספקנים-סבירים להטיל ספק בכך של-R2D2 יש "לב". מה לדעתך צריך לקרות וכמה שנים לדעתך צריכות לעבור, לפני שנתחיל להודות שאולי באמת יש לנו בעיה מהותית במודל (ולא רק שיהוקים טכניים), בנסיונות שלנו למדל בינה וליצר אינטליגנציה באופן מלאכותי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לספק תובנות מעניינות זה לא בהכרח מספיק, אבל בוודאי שכן. מודל פשוט של גז אידאלי לא מתיימר לייצג את המציאות כפי שהיא באמת, אבל הוא מודל מדעי מצויין. אני חושב שכל פיזיקאי מבין את ההבדל. "מה יוכיח לנו שמודל מסוים (למשל, מ"ט) הוא מודל "לא נכון" לבינה אנושית?" - אין לי מושג, כמובן. אילו היה זה נכון שבני-אדם מסוגלים, באינטואיציה, להביט במ"ט ולהגיד אם היא עוצרת, ואילו הם היו תמיד צודקים, היה קושי אמיתי לטעון שהבינה האנושית היא מ"ט מפני שזה משהו שמ"ט באמת לא מסוגלת לעשות. הנקודה היא שאין שום טענה נכונה כזו. -- כמה שנים צריכות לעבור? אני לא יודע איך להשיב על השאלה הזו. כמו שהסברתי כבר אד נוזאום, גם לא ברור לי מה זה "ליצר אינטליגנציה באופן מלאכותי" - אם נוכל לקחת תא זרע ותא ביצית ולגדלם לתינוק בתוך אינקובטור, זה יספיק לך? אם נוכל *לייצר* תא זרע ותא ביצית ממים, פחמן ועוד כמה יסודות, ו*אז* לגדל תינוק, זה יספיק לך? למה זה לא נקרא ייצור מלאכותי של אינטליגנציה? אתה יכול לטעון שזה ייצור מלאכותי, אבל לא מקרב אותנו להבנת המוח כמ"ט. זה נכון, בעיקרון, אבל אם יש לי תהליך אוטומטי שנכנסים אליו חומרי-גלם פשוטים ומהצד השני יוצא אדם, אני אתקשה לראות איפה מתרחש הנס-הלא-טיורינגי הזה. זו תהיה מעין הוכחת-קיום לא קונסטרוקטיווית לרדוקציה אדם-מ"ט. זה ימשיך להיות מעניין מאוד *לממש* את הרדוקציה הזו, נניח אלגוריתמית; אין לי מושג כמה שנים זה יקח, אבל 200 נשמע לי סביר. מתערבים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ש"מתי נתחיל להודות שיש לנו בעיה" היא שאלה מצויינת. לפי האופטימיות של העוסקים בבינה מלאכותית לפני 40-50 שנה, מאתיים השנים היו צריכות לעבור מזמן; ובכל זאת נראה שלמרות שהחומרה מתקדמת בקצב אחיד ("חוק מור"), היכולות היותר 'אנושיות' של מחשבים (אפילו קריאת כתב יד) דורכות במקום. הסבר אחד הוא הממדים של המוח מבחינה חישובית. יש בערך 1E12 נוירונים, לעומת 5E10 ביטים במחשבים גדולים - ונוירון הרבה הרבה יותר חזק מביט. כל נוירון מחובר בממוצע לכאלף (!) נוירונים אחרים, וקישוריות ברמה כזו גם היא מעבר ליכולות של היום. כדי לסבך את העניין, קרוב למחצית מן הקשרים של נוירון הם רחוקים, וזה הופך סימולציה של אזורים קטנים במוח למאד בעייתית. שאלתי לא מזמן חוקרת במדעי המח - למה לא מתחילים נמוך יותר? למה לא מנסים לסמלץ מוחות של מקקים ועכברים במחשב, לפני שעוברים לחקור את מגנוני הזכרון והראיה של בני אדם. היא הסתכלה עלי באלכסון ושאלה כמה מאסטרנטים יבואו לבדוק את מנגנוני הזכרון של מקקים. אני יודע שיש המון תוצאות על זכרון של בעלי חיים, אבל עד כמה שאני מכיר, נקודת המוצא היא כמעט תמיד ביולוגית (מה זה עושה) ולא מדעי-מחשבית (איך בדיוק זה עובד). אם נצליח לטפס בסולם המורכבות, לעבור את מבחן טיורינג של חרקים וזוחלים ואז של יונה וחתול ובבון, אבל למרות כוח חישוב מספיק, לא נצליח להתקדם לכיוון "קוואליה" אנושית - אז צריך יהיה לבדוק את המודלים. בינתיים אין לנו אפילו סימולציה של נוירון בודד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "קרוב למחצית מן הקשרים של נוירון הם *רחוקים*"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בממוצע, מחצית הקשרים הם לנוירונים סמוכים (למשל, ברדיוס של מילימטר מהנוירון שלנו), והשאר רחוקים, עד כדי החצי השני של המוח. אבל אני לא יודע אם יודעים את ההתפלגות כפונקציה של המרחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שבסופו של דבר כל נוירון יכול להעביר הודעות דרך חברים משותפים לכל נוירון אחר, זה לא מפתיע. הכוונה היא לקשרים ישירים (לכל הפחות, זה מה שהבנתי מהתחקיר הקצר שערכתי לאיזו מומחית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כעשור נכחתי בהרצאה של אדם שאכן סימלץ מערכת עצבים של איזשהו מקק או תולעת (אני לא זוכר בדיוק מה, אבל פריט טריוויה שנתקע במוחי: ליצור יש כ500 נוירונים, ולנקבה יש אחד או שניים יותר מלזכר ). ההרצאה, שלצערי התקיימה בשפה שאינני דובר (צרפתית) הסתיימה בגולת הכותרת: הוא מצא קבוצה של 4 נוירונים, שהיו מחוברים בינהם במין הצטלבות, וכאשר הוא הפעיל את הסימולציה, הם נהגו לירות באופן מחזורי כלשהו. בגאווה רבה הסביר המרצה שנוירונים אילו שולטים על פעולת הגפיים של המקק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנו המודל של קבוצת סידני ברנר מקמברידג' של מערכת העצבים של תולעת הנמטודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר. על פי גוגל, כנראה שמדובר בזה: ( שים לב לפרק 4). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* בנוסף לממדים יש גם את הזמן. הזמן שלוקח למוח אנושי ללמוד להבין שפה עד כדאי קריאה של דוסטוייקבסקי היא 15-30בערך שנה. אף פעם לא ניסו ללמד מחשב תקופה כל כך ארוכה. * וגם את המימד הכלכלי. הזמן שלוקח לבן אדם מרגע לידתו עד שהוא מחזיר את ההשקעה בו היא בערך 20-40 שנה. הסיבה שאנחנו משקיעים ככה בילדים היא סיבה רגשית ומוסרית. אף אחד לא חש חמלה או חיבה כלפי מערכות מחשב. * וכמובן גם את הכיוון. בזמן שמערכות שמנסות לחכות בני אנוש לא באמת מתקדמות, מערכות של בינה מלאכותית שמיועדות להשלים את הבינה האנושית מתקדמות מאד יפה, פשוט בגלל שכלכלית יש לזה הרבה יותר הגיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הכותרת לא אני המצאתי. באחד הזפזופים שלי עצרתי לרגע בתוכנית מדאימה (כן, מדאימה ביותר!) ובה ראיתי מישהי שמתוארת כ"יפה" שאומרת את זה. כן, היו בסביבה גם חנונים. איכשלאיהיה, לא התכנסתי הנה כדי להביע את הערצתי ליופי הנשי, לחנוניות הגברית או לטמטום הכללי שמאפשר קיום של תוכניות כאלה, אלא כדי לדווח על תרשים חיווט מוח העכבר, על 86 מליוני הנוירונים שלו, כל אחד מקושר עם כ-1000 עמיתים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |