בתשובה לטווידלדי, 19/06/05 22:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. מעצר הוא תמיד לפני משפט, אם אתה מתנגד למעצרים (לא מנהליים, זה בסעיפים הבא) באופן כללי, אז הדיון הוא אחר לגמרי. אם אתה לא מתנגד למעצרים, אז, ואני שואל את זה פעם נוספת משום שלא סיפקת לי תשובה סבירה עד עכשיו, איפה יש כאן פגיעה בזכויות האדם. בסך הכל הפסידה כמה ימי לימודים בעקבות פשע שפשעה (וזה לא שיש ספק שהיא פשעה), אני הפסדתי בזמני הרבה יותר ימי לימודים בעקבות זה שאיחרתי לבית הספר, וזה לא פשע פלילי, וזה לא פוגע באף אדם, ולא נשפטתי מעולם, אז מה, זכויותי כאדם נפגעו? אתה (ולא רק אתה) מותח את המושג זכויות אדם באופן מופרז כשהאדם המדובר קרוב אליך בדעותיך, ומתעלם מהם ברגע שהוא רחוק מדעותיך, תפיסה זו היא פסולה. ב. את דעתי המפורטת והעניינית בקשר למעצרים מנהליים אתה יכול לקרוא בתגובה 299654. אני חושב שקריאה שלה תוריד ממני באופן חד משמעי כל טענת צביעות עתידית. ג. בנוגע לטענות של "צביעות השמאל", וזה גם תשובה לטיעוניו של טל, וגם תשובה לטיעונים שלך (כמו מעצרים מנהליים). אתה חוטא כאן באותו חטא שכנגדו אתה מתקומם בסוגריים, חטא ההכללה. השמאל המדיני בישראל לא עשוי מקשה אחת. אפשר באופן גס לחלק אותו לשלוש מחנות: 1. מחנה השלום. תומכים ביציאה מהשטחים מטעמים מדיניים, אם קירוב השלום ואם קבלה לקהיליה הבינלאומית. מאנשי מחנה זה תשמע יותר טיעונים כנגד המלחמה, בעד השלום, בעד משא ומתן, בעד קבלת החלטות האו"ם וכו'. 2. המחנה הפרגמטי. תומכים ביציאה מהשטחים מטעמים כלכליים ובטחוניים. מאנשי מחנה זה תשמע בד"כ טיעונים כנגד החזקת השטחים, כנגד תמיכה כלכלית במתנחלים, כנגד שמירה על התנחלויות מבודדות, בעד הקמת גדר ונסיגה חד צדדית וכו'. 3. מחנה זכויות האדם. תומכים ביציאה מהשטחים על מנת להפסיק את מצב הכיבוש (המצב בו יש תושבים חסרי זכויות אזרח). ממחנה זה תשמע בד"כ טיעונים כנגד הפרת זכויות האדם והאזרח של הפלשתינאים. עכשיו, לכל מחנה כזה יש קיצוניים ומתונים, תומכי השתלבות ותומכי הפרדה. אחרי שעשינו סדר, אפשר לענות לשאלות: ש: למה ה"שמאל" לא מתרעם מול הפרת זכויות האדם של המתנחלים? ת1. משום שלרוב השמאל לא ממש איכפת מזכויות אדם, כמו שרוב השמאל שותק מול הפרת זכויות אדם של פלשתינאים ככה רוב השמאל שותק מול הפרה של זכויות אדם של מתנחלים. ת2. משום שגם אלה בשמאל שאיכפת מזכויות האדם, לא רואים את כל מה שאתה רואה כהפרת זכויות אדם, כהפרת זכויות אדם. ראה למשל את דוגמאת הילדה המסכנה שלא הולכת לבית ספר רק בגלל שהיא חסמה כביש היא דוגמא מובהקת. אתה יכול לקרוא גם את דעותיהם של רודי וגנר ודובי קננגיסר באותו פתיל ולראות שיש אנשי שמאל שלא רואים את המעצרים המנהליים כדבר פסול. ת3: עבור אותם מקרים שנשארו, אז דווקא כן שומעים אנשי שמאל מתרעמים כנגד הפרת זכויות האדם. ת4. להבדיל, לא זוכר ששמעתי אנשי ימין1 מתרעמים כנגד הפרת זכויות אדם של ערבים. אתה יכול, למשל, להראות לי איפה התנגדת למעצרים מנהליים של פלשתינאים? 1 לפחות מאז שנות השבעים. למזלכם בגין הגיש בזמנו הצעת חוק לביטול המשטר הצבאי, אבל כמה זמן אפשר להשתמש באותו עלה תאנה ישן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה המפתח. כאשר מי שביצע עברות גוף בד"כ לא נעצר מעצר בית עד תום ההליכים, אפילו במקרים רבים כאשר הוא אינו קטין, וכל שכן כשהוא קטין, אז הדרישה הזו נגד חוסמי כבישים איננה מידתית. כל מעצר הוא פגיעה בזכויות האדם, אבל אמור להיות מידתי. ב. אז אנחנו חושבים אותו דבר בעניין זה. ג. אין לי ויכוח עם מי שאומר "זכויות אדם לא מעניינות אותי, אני פרגמטי". אבל מי שרוממות זכויות האדם בגרונו אבל לא מצליח לשים לב לזכויות האדם של מי שמולו (וכן, בעיני לנקוט במדיניות של הכחשת הפגיעה כמו ת2. שלך זה עיוורון. אחרת יטען ברוך מרזל שהוא מאוד בעד זכויות האדם, אבל לא כל דבר הוא הפרת זכויות אדם, או שהרבה מאוד דברים מוצדקים ומידתיים בשל צרכי ביטחון). "אינני מסכים עם דעתך אבל איהרג על זכותך להשמיעה" הוא רחוק מאוד מ"אינני מסכים עם דעתך וכיוון שאתה לא היית נהרג [נניח] על זכותי להשמיעה, אני לא מתכוון לשים קצוץ לכיוון שלך". הראשון הוא טענה מוסרית, השני הוא טענה פרגמטית מאוד, ואי-מוסרית לגמרי. ואם המוסר לנגד עיניך, טענה ב' אינה קבילה. עם ת1 שלך אני די מסכים, כי לדעתי הפוליטיקה הישראלית היא א-מוסרית למדי, או כפי שמזמן הגדיר אותה יעקב חסדאי, פוליטיקה של אנטי. ת4. אני לא מגיב מספיק באייל בשביל שתמצא איפה התנגדתי,ואני מניח שאיש לא טרח מעולם להקליט אותי. אבל אם כבר, תוכל לספק מצבור דוגמאות לטענה ת3.? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 299236 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לדעתי מעצר בית לחוסמי כבישים שסביר שיחזרו ויחסמו את הכביש הוא דבר מידתי. ג. כאן אתה שוכח את המדתיות, גם בעיני מי ששם את זכויות אדם כערך חשוב, אין כמעט מי ששם אותו כערך יחיד, או כערך עליון. וכמו תמיד, כששני ערכים מתנגשים צריך להשתמש בשיקול דעת לשפוט ביניהם. אז שיקול הדעת שלי או שלך שונה משל דובי קננגיסר או רודי וגנר, אבל אי אפשר לומר שהם מתנגדים לזכויות אדם. הפוליטיקה הישראלית כפוליטיקה של אנטי, הגדרה עצובה משהו. אבל מצד שני, אני לא משוכנע שהפוליטיקה במדינות אחרות היא כל כך שונה. דוגמאות לאנשי שמאל שהתנגדו למעצרים מנהליים: האתירה של האגודה לזכויות האזרח, או המאמר של זהבה גלאון (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...) או האגודה לזכויות האזרח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר שמי השתרבב לדיון, הריני מנצל הזדמנות זו כדי למחות על חלק מהמקרים הקיצוניים של תגובות המשטרה להתפרעות המתנחלים, בעיקר לאותם מקרים המערבים קטינים (התייחסות המשטרה לבגירים שהשתתפו בפהגנות האלו אינה מהווה לטעמי שום הפרת זכויות אדם). גם דברים כמו דבריו של אהוד ברק, המציע ''לסגור את המדינה'' בשבועות ההתנתקות כדי להקל על ביצועה, מצמררים אותי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |