בתשובה לדובי קננגיסר, 14/06/05 9:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואם עוד, נניח, 20 שנה כשתוכניתה של לימור לבנת לטמטם את הציבור תצלח ומרכז הליכוד יהפוך לתחנת הכח של המדינה יחוקקו חוקי יסוד כאלה: חוק יסוד: ארץ ישראל, שקובע שגבולות א"י הם גבולות ההבטחה או חוק יסוד כלשהו שאוסר מחאה נגד השלטון, אז לא יהיה מן הראוי שבית המשפט העליון יבטל אותם? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך לחלוטין, אלא שנראה (גם לפי עדותך) שהאסכולה של ברק לא מסכימה איתנו. נראה שהם מאמינים שהם נציגיה של מערכת ערכים ואתיקה שהיא עליונה על הסמכויות התחיקתיות של הכנסת. הבעיה היא שמערכת הערכים הזאת איבדה בינתיים את הרוב שהיה לה בציבור (אם אכן אי פעם היה לה רוב כזה). העובדה שהכנסת רשאית לחוקק ככל העולה על דעתה (לפי כללי המשחק), אינה אומרת שהאזרח חייב לנהוג לפיו. הוא אמור לשפוט את החלטות הכנסת לפי מערכת הערכים שלו ואם היא בעיניו בלתי נסבלת עליו למחות/להתנגד/להתנתק מן החברה/לרדת מן הארץ. שתי הערות: 1. אפשר לפרש את דבריה של השופטת כך: ביה"מ כפרשן מוסמך של החוק רשאי לפסוק שחוק א' סותר חוק ב' (בפרט חוק יסוד) ולכן אינו תופס (על הכנסת לשנות את חוק ב' אם היא רוצה בחוק א'). 2. באופן מעניין, נראה שהשופט לוי גם הוא מן האסכולה של ברק: בין אם הוא מאמין שביה"מ הוא גם פרשן מוסמך של רצון הבוחר ובין אם הוא סבור שביה"מ צריך להנחות את הכנסת איזה חוקי יסוד נדרשים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |