|
||||
|
||||
נו, השורה הראשונה שלך זו לא תשובה. האיש, כשהוא שומע את זה, אומר "יאללה", מכוון את האקדח לרקה ולוחץ על ההדק עשר פעמים (או "טוען" עשר פעמים, או מה שתרצה, הרעיון הוא שבכל יריה הסיכוי שמישהו ייפגע הוא אחד למיליארד). בהסתברות של 0.00000001 הוא ממשיך לעמוד גם אחרי זה, ואז אומר "נו טוב, כדי להשיג את המיליון אני עדיין חייב לכוון לתינוק כשאני יורה" ואז חוזרים להתחלה. לא נראה לי שפתרת משהו - כשאתה האיש עם האקדח, לכוון את האקדח לרקה של עצמך זה לא מה שיתן לך את הכסף, והסיכון במקרה זה הוא עוד יותר נמוך (איזה פרסומאי ישנה את דעותיו בגלל פרסומות שהוא עצמו עשה?) לגבי השורה השנייה שלך - אני בעיקרון איתך, אם תקרא את מה שכתבתי בתת הדיון הנוכחי, אבל יש כאלו שטוענים שקיים סיכוי, ואפילו פצפון, שפרסומת תשפיע על בן אדם מבלי שהוא יכול לבחור איך להגיב עליה, והסיכוי הזה הוא בדיוק הסיכוי שהתינוק בסיפור שלי ייפגע. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהבנתי את הסיפור שלך ומה שניסיתי לומר בתגובתי הוא שאסור (=לא מוסרי) לאיש עם האקדח להחליט איזה סיכון התינוק צריך לקחת. לעניין זה 0.99 או 0.0000001 שווים בעיני. אני מסכים שקיים סיכוי, אפילו יותר מפצפון, שפרסומת תשפיע על הבנאדם ונראה לי שזה דומה לסיכוי שהבנאדם יפגע בתאונת דרכים. לא נראה לי שהסיכוי הזה מצדיק ביטול המכוניות. |
|
||||
|
||||
שתי השורות שלך נראות לי כאילו הן מתנגשות, למרות שזו כנראה אשלייה אופטית שלי. מצד אחד, לא מוסרי לאדם לכוון את האקדח על תינוק למרות שהסיכוי שהתינוק ייפגע קטן מהסיכוי שייפגע אי פעם בתאונת דרכים. מצד שני, כן מוסרי למפרסם לשחרר לחלל העולם פרסומת שעלולה לגרום לבן אדם לאמץ השקפות "רעות". אז אי ההתנגשות נובעת מאחד משני דברים: א) אתה לא חושב שפרסומת היא דבר אקטיבי כמו לכוון אקדח וללחוץ על ההדק, אלא יותר כמו תאונת דרכים - היא דבר ש"קורה". אני לא חושב שזו באמת דעתך, כי ברור שמפרסם פועל בצורה אקטיבית, וב*מטרה* להשפיע על מי שקולט את הפרסומת. גם אם הוא אינו מתכוון שאנשים יתחילו לחשוב שחלקה היא שווה, הוא מודע לכך שזו תהיה תופעת לוואי. ב) אתה טוען שזה שפרסומות יגרמו למצב שבו אנשים מתחילים לחשוב שחלקה היא שווה לא מצדיק את ביטול הפרסומות שאומרות שחלקה היא שווה. כלומר, עניין של חופש פרסום. אחרי שתגיד איזה משתי האפשרויות נכונה (אולי אפשרות ג'?) נוכל להתחיל להתווכח. |
|
||||
|
||||
(ב) עדיפה בעיני ודאי שהמפרסמים אקטיביים ממש כמו שאני אקטיבי כשאני מתיישב ליד ההגה. אני חושב שכל פעם שאנחנו מדליקים את האוטו אנחנו מוסיפים (משמעותית) לרמת הסיכון הכללית. אני מניח שיש אנשים שבגלל הפרסומת יחשבו חלקה=שווה. אני לא משוכנע שזו מחשבה רעה או טובה והעיסוק בהערכת מחשבות די מרתיע אותי. אבל גם אם זו "מחשבה רעה", כל עוד לא הכניסו לך אותה במרמה (כמו היפנוזה), בעיני *אתה* אחראי לזבל שנכנס לך למוח. כי אם נשתיק היום את המפרסמים, מחר ישתיקו אותי כי אני חוזר ואומר *אני אוהב ח ל ק ו ת !*. וזה יהיה רע. |
|
||||
|
||||
אני נוטה להסכים איתך, אבל יש שני טיעוני נגד לא רעים: א) אולי "חלקה=שווה" זו לא מחשבה רעה, אבל האם אין מחשבות רעות? מה עם "יהודי=רמאי", למשל? ב) כפי שטוענים כאן לא אחת (טיעון "שטיפת המוח" האהוב), הפרסומות מכניסות לך את המידע למוח במרמה, מבלי שתוכל להתגונן מפניו כי אתה לא קולט אותו בצורה מודעת. לדעתי, מהנסיון האישי שלי, זה בולשיט; אבל אני לא יכול להביא את עצמי בתור דוגמה ואני בטוח שיש הרבה מחקרים בנושא. |
|
||||
|
||||
א) גם "יהודי=רמאי" זו לא מחשבה רעה. לדעתי היא מחשבה מטופשת אבל לא "רעה". אם אמצא את עצמי בחברה שהדעה הזו מושרשת עד כדי כך שלמפרסמים כדאי להשתמש בה בפירסומיהם, ויהיה חשוב לי להשאר בין הטיפשים הללו, אני אתקומם נגד הדעה הזו ולא נגד המפרסמים שאומרים מה שאנשים חושבים. לעומת זאת, המחשבה "צריך להרוג יהודים/ערבים/אחרים" היא מחשבה רעה שנגד מפיציה נראה לי שצריך לפעול. ב) אם הפרסומות עושות זאת במרמה אז גם בעיני הן אסורות. כלומר אם יפעילו מכשיר פרסומת כשאתה ישן או מסומם. אבל אם אתה יודע, או יכול לדעת שאתה שומע אותה, אז לדעתי אתה אחראי. כי למרות ששמעת אתה יכול להחליט לא להיות מושפע. למשל, אני מוכן להתערב שהאלמונית שמדברת איתנו כאן שמעה 1000 פעמים חלקה=שווה ובכל זאת היא לא קונה מה שהם מוכרים. זה לא במקרה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |