|
||||
|
||||
ביהדות יש משהו כזה, ''אמונה לשם שמיים'' אמונה שמתוך אמונה גרידא, שמתבססת רק על אמונה, שלא מחפשת אימות מעקרון. |
|
||||
|
||||
''אמונה לשם שמיים'' איננה אמונה שאינה דורשת אימות, אלא כזו שאינה דורשת ''גמול'' - בעולם הבא, בחיים טובים, בהיענות למשאלות וכיו''ב. |
|
||||
|
||||
נכון, לסוג כזה של אימות\אישוש התכוונתי. לא דורשת אימות מהבחינה שאלוהים לא מראה סימן שזה אכן מה שהוא רצה(בגמול). |
|
||||
|
||||
ושכחתי לציין, זו נחשבת אמונה מהסוג הגבוה ביותר. "לשם שמיים"= מתוך אהבה לאלוהים ושאיפה לעשות את רצונו. |
|
||||
|
||||
המממ (יופי של מילה), איך תדעי שאמונתך אמיתית, או לפחות איננה שיקרית? |
|
||||
|
||||
אני אגנוסטית. איך אדע שאמונתי זו איננה שיקרית? :) זו הנחה שהכי מתיישבת עם נטייתי. לא מאמינה במשהו שלא ניתן לדעת אם הוא קיים או לא. חובת ההוכחה מוטלת על אלו שטוענים לקיום, ופחות מזה לא מספק אותי. כשהייתי קטנה(בסביבות גיל 9) טענתי בפני הרבי טענה שכנגד על קיומו של חתול רואה ולא נראה, שלא ניתן לחוש בו ונמצא בכל מקום שהוא רוצה, שיצר יש מאין הכל, שמדי פעם שיש לנו שריטות כאלה שאנחנו לא מבינים מאיפה הן זה הוא, שמעניש אותנו על שלא קפצצנו מספיק על רגל אחת(היה המשך שאני לא זוכרת). מיותר לציין שהעיפו אותי על חוצפה.. כזו אני, מורדת אפיקורסית. :)) |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |