|
||||
|
||||
דווקא המיני-ביוגרפיה שהאלמוני סיפק נראית לי טיפוסית לאנשים קשי-יום (עניים עובדים), במיוחד בארצות בהן יש פחות "רווחה ממשלתית": מעברי דירה תכופים בילדות בעקבות העבודה שההורים מצליחים למצוא, עבודה במקומות עבודה בהן הרשת החברתית חלשה וכו'. אני לא אתפלא אם תנאי החיים בעשירונים הנמוכים מקשים על יצירת רשת חברתית. ובכך חזרנו מזוית שונה לטענה שרשת חברתית היא כלי שנוטה להיות זמין פחות לאנשים שזקוקים לו יותר. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים אם הפרשנות שאתה מציע. מעניין אם מישהו חקר את זה פעם. אני שוב נאלץ לדבר על "התרשמותי" ובמקרה הזה אני מתרשם שהביטוי "בודד בפיסגה" הוא נכון. עד כמה שאני יודע לאנשים מרקע סוציו-אקונומי גבוהה יש פחות קשרים חברתיים מאשר לאאנשים בשכבות הנמוכות. שלא נתבלבל, העשירים הולכים יותר למסיבות וקוקטלים (וגם למועדון הגולף) אבל בהרבה מיקרים אף אחד לא חבר שלהם שם וכשהם בצרה בד"כ הם נשענים על כספם. בשכבות העליונות גם הקשרים המישפחתיים נוטים להיות רופפים יותר וגם המשפחות קטנות יותר. בלי לגגל, אני מתערב ש"הלכידות המישפחתית והחברתית" גבוהה יותר בשכבות הנמוכות. מישהו יכול לאשר או להפריך? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |