|
אין הבדל בין "רע" מוסרי ל"רע" רגיל (בקונקסט של הפתיל מדברים על הבחירה בין "good" לבין-"evil" ולא בין "good" לבין "bad").
"אבל מה לעשות - אנחנו בני אדם"
התאור הזה נובע בדיוק מן הגישה המתאימה לזו של ד.ק., בה אנחנו (כולנו ותמיד) שואפים אל הטוב, עמה אני לא מסכים. בתאור זה הבחירה ברע, היא לא יותר מטעות אנוש, חולשה רגעית, מקריות מצערת או מן סטיה רגעית מהנטיה הטבעית שלנו (אבל אנחנו לא מלאכים, אנחנו לא משולמים, אנחנו רק בני אדם ולכן... נו, קורה).
סליחה על הפסימיות, אבל אני לא חושב שזה תיאור טוב של הטבע האנושי. אני חושב שזו רומנטיזציה של טבע האדם או משאלת לב (כשזה נוח להם, אני בהחלט חושב שאנשים בוחרים גם ברע, גם כשהם מודעים לחלוטין שזה רע1).
גישות מוסרניות (דתיות וחילוניות כאחד) מאוד מחבבות את הבילבול בין הרצוי למצוי. לדעתי, גם אם נרצה להגיד שראוי שאנשים ישאפו אל הטוב (עפ"י הגדרתם), כשאני מביט על התנהגות של בני אדם (אני מיזנטרופ בימי שלישי וחמישי אחרה"צ), אני חושב שאין התנהגות פחות טבעית לנו מזאת (יותר סביר להניח שאדם ישנה או יכופף קצת את ההגדרות שלו לטוב, רע, אידלאים ו/או אלוהים, מאשר שהוא ישנה את התנהגותו).
_________________ 1 השטן הקטן שיושב לי על כתף שמאל תמיד לוחש לי: "תפקידו של המצפון הוא לא למנוע ממך לעשות דברים רעים". מיד ממשיך השטן הקטן שיושב לי על כתף ימין ואומר: "תפקידו, כמובן, הוא רק למנוע ממך להנות מהם" :)
|
|