 |
לכל אחד יש קטר ביד. אחרת אין דילמת קרונית.
"סבור רבנן לקרוביה משום שלום מלכות אמר להו רבי זכריה בן אבקולס יאמרו בעלי מומין קריבין לגבי מזבח סבור למיקטליה דלא ליזיל ולימא אמר להו רבי זכריה יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג אמר רבי יוחנן ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו" גיטין נו.
יגאל עמיר חשב שהוא יכול להקריב את חייו ולהציל את עם ישראל. זו טעות גדולה, הוא לא הציל כלום ורק גרם יותר נזק, אבל כך הוא חשב. חברי המחתרת חשבו שהם יוכלו להציל חיי יהודים. הם טעו.
אחד הדברים שאדם צריך ללמד את עצמו (במיוחד אני) זה לקבל את העובדה שלא כל בעייה הוא יכול לפתור. לדעת לפעול רק כשבאמת אתה יכול לעזור, ולשתוק ו/או לא להתערב כשההתערבות שלך לא תעזור.
לעומתם, זכריה בן אבקילס יכל (לפי האגדה) למנוע את חורבן הבית. הוא ישב בחיבוק ידיים ולא עשה כלום. אני חושב לעצמי מה היה קורה אילו הרמטכ"ל לשעבר היה מודיע על התפטרותו בעקבות תכנית ההתנתקות ואומר שהוא לא יוכל להבטיח את בטחון תושבי המדינה אם התכנית תצא לפועל. ייתכן שהוא היה יכול לשנות במשהו את האסון הזה. קרונית אשר ללא ספק מובילה אותנו יותר קרוב לתהום.
וגם אנשים קטנים יכולים לשנות. ברוסיה היתה מהפכה של השמרנים נגד גורבצ'וב שנכשלה, בגלל שילצין והעם יצאו לרחובות.
ולסיום: נו באמת. חגי סגל היה שותף זוטר בהתנקשות באחד מראשי הערים ולכן הוא מנוע מלחוות דעתו 20 שנה אחר כך על דמות השבת במדינה. אתה רציני?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש