![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נדמה לי שמעבר לעניין של ''בני מוות'' ומעבר לשאלת ''רצח או לא'', אסור להוציא להורג ''בשדה'', כפי שהוא עשה, משום שבכל מקרה נלקחת בחשבון האפשרות לחקור את המחבלים הרוצחים בשלב מאוחר יותר, אחרי שנשבו, וללמוד הרבה יותר. אולי במצבים כאלה צריך להתגבר על רגשי הזעם והתיעוב הטבעיים ועל הנטיות האימפולסיביות (שאולי היו מתעוררות ברבים במקומו, לא רק בו), ולחשוב בצורה רציונלית על היתרונות שבהשארתם בחיים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מי שהיה אחראי להוראה היה ראש השב''כ אברהם שלום, והוא חשב אחרת. הוא טען שהרבה יותר חשוב הכלל שמפגוע מיקוח לא יוצאים בחיים. תתווכח איתו. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | ![]() |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |