בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 27/05/05 9:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי אני מחמיץ את הטענה שלך. אני לא מבין מדוע ערבות הדדית אינה עובדת. ב"מצב הטבעי" נפגשים העני והעשיר. שניהם רוצים להגן על האינטרסים שלהם (נגיד, החיים שלהם), ולשניהם יש בעיה לעשות זאת במצב הטבעי. הם מחליטים להתאגד כדי להקים מדינה. העשיר אומר: מאחר שהמדינה מוקמת כדי להגן על החיים, כל אחד מאיתנו צריך לשלם מסים שיאפשרו אחזקת צבא ומשטרה. העני אומר: אם המטרה היא להגן על החיים, המסים צריכים גם לאפשר לי שירותי בריאות כדי שאוכל לחיות, אחרת אין מבחינתי תועלת בפרוצדורה של המדינה ותשלום המסים. אנחנו צריכים להחליט: או שהמטרה היא שמירת החיים או שלא. אם לא, לך חפש את החברים שלך. לא מקים אתך מדינה. שכל אחד ישמור על הגבול שלו ועל הכסף שלו. בנוגע לפסקה השנייה, אני בעצם מסכים. הדיון הוא רק על הצדקה מול מי שאינו מסכים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל העשיר המטאפיזי יענה לעני: אל תנסה לעבוד עלי. אתה צריך שמירה על החיים לא פחות ממני, ולמעשה גם שמירה על הרכוש (הרי גם על פת הלחם הדלה שלך יש מי שיעוט). כדאי לך להסתפק בזה. ואם העני רציונלי, נדמה לי שאכן מוטב לו להסתפק בזה מאשר לוותר העסקה בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלחם זה שטויות. הבעיה היא עם סכין הלחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. צריך לבנות את זה אחרת (אולי מסך בערות כן נדרש כאן). אני אחשוב על זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |