|
||||
|
||||
תני לי לספר לך סיפור. במדינת פלורידה, שבארה"ב, בעיר גיינסויל, ישנה אוניברסיטה, "אוניברסיטת פלורידה" שמה. כאשר הורי היו שם למטרות שבתון, לפני יותר משבע שנים, אירעו במעונות הסטודנטים מעשי רצח, שגרמו לכך שלא היה בטוח להסתובב בקמפוס בלילה. לו הייתי גר שם, לא הייתי יכול לקיים את הלך החיים הרגיל שלי - שהייה בקמפוס עד מאוחר - כי בכך הייתי מסכן את חיי. בטכניון, שבישראל המסוכנת והמרושעת, אני יכול להלך מתי שאני רוצה - לעשות כביסה באחת לפנות בוקר, להשאר כל הלילה בחוות המחשבים, תוך יציאה להתאווררות באמצע, וכדומה. עכשיו אמרי לי - האינך שמחה שחברייך נמצאים בארץ בטוחה כל כך? |
|
||||
|
||||
התחושה הקולקטיבית של בטחון אישי, או של חסרונו, נוצרת ממכלול של אירועים בסמיכות יחסית של זמן ולא מאירוע נקודתי שמערער את השלווה במקום מסוים וכמוהו תוכל למצוא מפעם לפעם בכל מדינה בעולם. איפה שאין טרור של החמאס יכולה לקרות תאונת רכבות קטלנית, הוריקן או רעידת אדמה שיכולים להחריב עיר שלמה, או סתם איזה דוור שיום אחד לוקח נשק אוטומטי ויורה בכל מי שהוא רואה. זה לא אומר שבשום מדינה בעולם אין לאזרחים תחושה כללית של בטחון אישי ברמה מספקת. מכאן נובע שיש היתממות קיצונית בטענה שהודות לכך שבמקרה - וזה הרי מה שזה - לא מופיע הטכניון ברשימה הארוכה של מקומות בישראל שבהם בוצע פיגוע, אזי רמת הבטחון האישי שלך (ומכאן, במין אינדוקציה מוזרה, של כל תושבי המדינה) גבוהה יותר מזו של תושבי העיר ההיא בפלורידה. אני בטוח ששבע שנים לאחר האירוע מסתובבים גם הסטודנטים ההם בלי חשש בימים ובלילות, ולעומת זאת מעטים הישראלים שהחשש מפיגוע לא עובר בראשם מדי יום ביומו ופוגע אנושות בתחושת הבטחון האישי שלהם. בכלל, הקריטריון ''להסתובב בלי דאגה באמצע הלילה'' אינו מאד רלוונטי בעת שישראלים רבים נמנעים משימוש בתחבורה ציבורית ומשהייה במקומות מרכזיים בכל שעה של היום, וחושדים בכל אדם עם חזות ערבית שהוא מחבל שבא להתאבד. |
|
||||
|
||||
השתמשתי בדוגמה כדי להצביע על מצב כולל. הבטחון האישי בארה"ב נמוך בהרבה בערים מאשר בישראל. אנשים לא יוצאים לרחוב בלילה מחשש לשוד, רצח, אונס, וכדומה. אשר לטענה שלך שישראלים רבים נמנעים משימוש בתחבורה ציבורית, לא ראיתי לה סימוכין, לפחות לא בתחנה המרכזית שבחיפה. מצד שני, אינני יכול להשוות - נראה לי שכאשר אוטובוסים מתמלאים לגמרי, זה אומר שעמוס, לא? מי אלה הישראלים הרבים שלך? |
|
||||
|
||||
הצגת הדברים באופן הזה (בישראל טוב, בארה''ב רע, ולראיה שם מסוכן להסתובב לבד בלילה ובטכניון בכלל לא) נשמעת לי כמו הכחשה של המציאות הישראלית כחלק מהתנצחות שנראית לי מיותרת. היכולת להסתובב לבד בלילה מאבדת מחשיבותה כשכל אבטיח עלול להיות ממולכד וכשכל ערבי שעובר באזור - לאור היום, לא באישון לילה - ישר נתפס כמחבל בפוטנציה. אם אתה מכיר ערבי ישראלי, שאל אותו מתי הפעם האחרונה שהוא הסתובב בדיזנגוף סנטר ואיך היתה ההרגשה. לגבי התחבורה הציבורית, צריך לזכור שרוב אלה שמשתמשים בה לא עושים זאת מתוך בחירה ואינם יכולים להרשות לעצמם להמנע מכך לחלוטין. אין בידי סימוכין לירידה בשימוש בתחבורה הציבורית, ואני אישית לא משתמש בה בכלל (בלי קשר למצב), אבל אני שומע הרבה אמירות כאלה מאנשים שבסביבתי. מאד יכול להיות שהתחושות הללו לא הגיעו עד הקמפוס שבו אתה מתגורר, ומכיוון שרק פיגוע אחד יעשה גם אצלכם את כל ההבדל נותר לי רק לקוות שהן לא תגענה אליכם גם בעתיד. |
|
||||
|
||||
נסיונות לפיגועים היו בחיפה, באיזור הצ'ק-פוסט ובמקומות אחרים. וחיל ורעדה לא פקדו את גופי, כאשר לפני פחות משבוע, עברתי שם באוטובוס. וגם לא הרגשתי פחד רב בתחנה המרכזית בחיפה, אפילו שזו מטרה די ברורה לפיגועים. ולאחר מונית השרות שהתפוצצה, עדיין המשכתי להשתמש במוניות שרות. לכן, אשר לסברתך שכל מבטי על המצב ישתנה, במקרה של פיגוע בקמפוס הטכניון, היא נראית לי קנטרנית וחסרת תוכן, על משקל ''כשתגדל, תבין.'' לפסקתך הראשונה לא אגיב. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |