 |
גם אם נניח שאתה צודק בנוגע לשאיפותיו של טולסטוי, ואם זכרוני אינו מטעני ניתן אכן למצוא תסמינים לתיאורי הקטע השני שלך באחרית חיבורו יוצא-הדופן "הווידוי שלי" (רוסית/אנגלית), עדיין לא ניתן לומר שטולסטוי לא ראה לנכון מציאות של אדם מוסרי נעדר הא-ל. וכאשר אנחנו מדברים על אמונה בא-לוהים, הרי שהכוונה היא לא שמירת מצוות, אלא אמונה בא-לוהים המעניש והנותן שכר, היודע כול והוא מנהיג העולם. וככזה, לתפיסת הדתיות של טולסטוי אין בעיה לאימוץ, עד כמה שמוכרים לי כתביו. הייתה לו בעיקר בעיה עם הממסדיות הכנסייתית.
כאשר אברהם קבע במסמרות כי "רק אם אין יראת א-לוהים במקום – והרגוני", הוא לא דיבר דווקא על הא-לוהים המונותאיסטי, דגם שבאמונתו לא ציפה כי יאמינו העמים הפאגאניים שבא עימם במגע, אלא על א-לוהים בכלל. א-לוהים כיישות שיש לירא מפניו מעשות מעשים לא-מוסריים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש