בתשובה לאורי פז, 10/05/05 1:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''מדובר בחלק מהרעיונות של אלה, אשר נעשה בהם שימוש, ואולי אף עתיד חלילה להיעשות, זמין ונוח ואף רלוואנטי לשיטות השמדה הרות-אסון לאנושות כולה'' נו, אורי אבל כבר עברנו על זה. זה טיעון עלוב, אפשר להשתמש בכל רעיון כדי לבצע דברים לא מוסריים (כולל רעיונות מהתנ''ך כמובן) . השאלה היא אם לדעתך ברעיון עצמו יש משהו לא מוסרי. אם התשובה היא חיובית אז תסביר במילים שלך מה לא מוסרי בצו הקטגורי של קאנט, אם התשובה היא שלילית אז העובדה שאייכמן עיוות את הרעיון של קאנט לצרכיו לא אומרת דבר וחצי דבר על תורתו של קאנט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ובסיס הטיעון שלך נטען וחוזר ונטען במשפט אחד: "אפשר להשתמש בכל רעיון כדי לבצע דברים לא מוסריים", ברשותך, אתייחס אליו פעם אחת ולתמיד, כפי שאני מבין את הדברים. ובניגוד למה שיש שחושבים כאן, הרי אני כאן ככל אדם, שלוקח בחשבון שהוא גם עשוי לטעות מטבעו כאדם. כפי שכבר הסברתי בתגובה 277262 ולא מצאתי את יונתן (המתדיין שם מן הצד השני של המתרס) לא מסכים עמי תגובה 277514 לא ניתן להסיק מעצם התאוריה של איינשטיין, "תורת היחסות", את שמסיקים ממנה הרלטיביסטים, למשל. שכן, איינשטיין נדהם מן הפרסומים הבלתי-פוסקים והטעויות שעוררה עבודתו – אשר בלבלו בין רלטיביות (יחסות) לבין רלטיביזם (יחסיות) ומפורסם כי ראה ברלטיביזם המוסרי מחלה הנהפכת למגיפה חברתית. מכאן קבענו כלל שאם הוגה הרעיון עצמו מתכחש מכל וכל לפרשנות המיוחסת לו, הרי שאין כל תוקף לרעיונות המיוחסים לו. אותו הדבר לגבי הנאמר בתנ"ך, המתפרש בידי אנשים מסוימים כספר המקדש את הג'יאהד היהודי כלפי הערבים. שכן, התנ"ך מצווה על "לא תרצח" באחד מציוויו האלמנטריים והעיקריים ("עשרת הדיברות"); מקדש את ערכי השלום לכל אורך הדרך, החל מהנביאים וכלה בכתובים; ומעשים של "שפיכות דמים" הם אחד מבין שלוש המעשים החמורים ביותר בעולמה של היהדות, עליהם נאמר "יהרג ובל יעבור"! (פרט להגנה עצמית, כמובן). ואילו במקרה של דרווין וקאנט, על פניו, ישנו קשר בין הרעיונות המפורשים שלהם – דרוויניזם חברתי שדרווין אימץ בספריו בעקבות ספנסר ונקודות התורפה של המוסר הקאנטיאני (עליהם כבר עמדנו מעט) – בלתי אפשרי שלא למצוא הישענות רעיונית מסוימת של אידיאולוגיות אנושיות רצחניות עליהן. יתכן ואלה לקחו בחשבון את מלוא המשמעות הנובעת משיטותיהם המדעיות או הפילוסופיות. וכאן אתה שואל "אם לדעתך ברעיון עצמו יש משהו לא מוסרי?" ותמהני, האם התוצאות ההרסניות של תיאוריות של "הדרוויניסטים החברתיים" אשר נסתיימו בשואה ההיטלראית של המשטר הנאצי ובניסיונות של קארל מרקס להחיל את הדרוויניזם על תיאוריות הדטרמיניזם החברתי שלו, שחוללו בסופו של דבר את הרציחות ההמוניות של משטרי העריצות מהגדולים ביותר במאה העשרים: של סטאלין בברית-המועצות, של מאו טסה טונג בסין ושל פול פוט בקמבודיה – אינן מספיקות להתפכחות המוסרית? למה בדיוק מצפים עוד יותר מזה? וכבר הראיתי כאן מארנדט שאייכמן לא בדיוק עיוות, אלא שכזו היתה משמעות הצו הקטגורי של קאנט בארצו גרמניה, מבחינת ביצועי החוק של השלטון הריבוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חוזר פעם אחרי פעם על אותן טעויות לוגיות. אתה שואל "האם התוצאות ההרסניות של תיאוריות של "הדרוויניסטים החברתיים" אשר נסתיימו בשואה ההיטלראית של המשטר הנאצי (...) אינן מספיקות להתפכחות המוסרית? למה בדיוק מצפים עוד יותר מזה?" שוב, אתה מבצע את אותו כשל לוגי: אנשים מסוימים השתמשו ברעיון מסוים כדי לעשות דברים רעים ----> הרעיון עצמו פסול. זוהי טעות. אולי אותו רעיון עוות בידי אותם אנשים? אז אתה קובע כלל: "אם הוגה הרעיון עצמו מתכחש מכל וכל לפרשנות המיוחסת לו, הרי שאין כל תוקף לרעיונות המיוחסים לו " איינשטיין למשל הסתייג במפורש מהשימוש הלא נאות שעשו בתורתו, לכן אי אפשר לייחס לו את אותם שימושים- אבל זה טיעון חלש כי בניגוד לאיינשטיין גם קאנט וגם לותר לא היו בחיים כדי להסתייג מהשימוש שנעשה בשם תורתם. לכן, הכלל שקבעת לא יכול להיות תקף. אתה ממשיך בטיעון- "אותו הדבר לגבי הנאמר בתנ"ך" -הרי "לא תרצח" הוא אחד מעשרת הדברות ואיסור שפיכות דמים פרט להגנה עצמית הוא אחד האיסורים החמורים של היהדות - אבל גם זה טיעון חלש, גם יגאל עמיר, גם גולדשטיין וגם אנשי כהנא מכירים את הדיבר "לא תרצח" ואת האיסורים של היהדות, ובכל זאת הם מוצאים בתורה ובהלכה דברים שמצדיקים את המעשים שלהם ("דין רודף", "הבא להרגך השכם להורגו", מלחמות השמד וכצ"ב). אתה יכול לאמר שהם טועים אבל הם משתמשים ביהדות, בדיוק כמו שהנאצים השתמשו בקאנט ובדרווין. מה זה אומר על קאנט ועל דרווין? כלום, כמובן. לגבי הטענה שדרווין אימץ את הדרווינזם החברתי. אני תוהה על מה אתה מסתמך, קראתי את דרווין לפני זמן רב אמנם אבל לפי מה שזכור לי לא רק שהוא לא טוען את זה אלא הוא הסתייג במפורש מכל ההשלכות המוסריות- חברתיות שאפשר להסיק מתורת האבולוציה. אם תוכל להגיד על מה הסתמכת זה יהיה נחמד. לגבי זה ש"ארנדוט טוענת שאייכמן לא בדיוק עיוות את קאנט" יש לך ויכוח עם דובי שלא מסכים איתך. אבל אני תוהה- גם במידה ואתה צודק וארנדוט אכן טוענת את זה , מה זה אומר? האם אני אמור לקבל טיעון מסוים כי ארנדוט חושבת שהוא נכון? (אגב, אני לא מבין למה הכנסת את מרכס , פול פוט והקומוניזם, אנחנו דיברנו על תורת קאנט או לותר והקשר שלהם לנאציזם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"וכבר הראיתי כאן מארנדט שאייכמן לא בדיוק עיוות, אלא שכזו היתה משמעות הצו הקטגורי של קאנט בארצו גרמניה, מבחינת ביצועי החוק של השלטון הריבוני." וכבר נאמר ונדוש וצוטט והובהר ופורש והוכרע כאן, שגם על פי המציאות, וגם על פי ארנדט - אייכמן לא דבק בציווי הקטגורי של קאנט במהלך השואה, אלא - לצורך אותה תקופה - יצר לו מוטציה ביתית אבסורדית של הציווי הזה. "התנ"ך... מקדש את ערכי השלום לכל אורך הדרך". כמה פרקים מחקת ממנו כדי להגיע למסקנה הזאת? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |